הגזענות מתחילה בבתי הספר

אין גזענות בבית הספר של הילד שלי. לא מאבקים בין לבנים ושחורים. לא ערסים ופרחות. לא קיבוצניקים, מושבניקים וילדי עיירת הפיתוח הקרובה. אין גזענות גם בבתי הספר של ילדיכם. ואם ישנה, מדובר בקומץ פרוע ותופעה שתעלם מן העולם. לא ערבים ויהודים. לא רוסים ואתיופים. לא פליטים ודוסים. אם הסכמתם לדברים עד כאן, אני מציע בחום שתפנו יום-יומיים מזמנכם וצאו למסע מרתק בעקבות הבועה הישראלית המסוכסכת בבתי הספר של החברה הישראלית. ולא שאנחנו יוצאי דופן. פוטנציאל הגזענות קיים בכולנו. ההפרדה ולא החיבור, היא הנטייה הבסיסית, הכמעט ביולוגית, של כולנו. הפרדה לפי צבע, אזור גיאוגרפי, מעמד כלכלי, מבטא ועוד.

השאלה איננה אם אנחנו גזענים, אלא מה אנחנו עושים עם זה. יש שתי אפשרויות: אם טוב לנו עם האחוזים של יוצאי עדות המזרח בבתי כלא ומוסדות לעבריינים, אם אנחנו בעד אפס הייצוג לנשים במשרות בכירות, אם אנחנו בעד המשך דחיקת ערבים וחרדים מתחת לקו העוני במספרים ששוברים שיאי עולם, אז כדאי שלא נשנה דבר. אם חשוב לנו לקדם מאבק באפליה ובגזענות, אז האתגר לפתחנו.

מאבק עצום שכזה חייב להתנהל בכל החזיתות: בחקיקה, בתקשורת ובמשפט. כל אלו אסטרטגיות של תיקון בדיעבד. האסטרטגיה היחידה שהיא "מלכתחילה" היא האסטרטגיה החינוכית.

זוכרים איך היינו עמוסי פחדים וחששות, שאיפות וחלומות, אכזבות והצלחות, בתקופות התבגרות בחיינו? הרבה השתנה מאז, אבל המנגנונים האנושיים הבסיסיים עדיין נותנים את הטון. תארו לכם שלכל הקלחת נוספת העובדה שאת מתויגת כפליטה\ערביה\אתיופית, ואתה כמזרחי\רוסי\חרדי, על שלל האסוציאציות הישראליות ה"מלבבות"?

זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר. השייכות והזהות הקבוצתית ועומס התיוגים מגיעים לשיא, לפני הפוליטיקלי-קורקט והאטומיזציה של "איש לאוהלו". זה הזמן שזה חם ובוער. וזה הזמן לגעת בפצעים. לפתח שיחה על האזורים המושתקים.

למחנכות ולמחנכים שבינינו, בבתי הספר, בתנועות הנוער ובקהילות, צריך להיות האומץ והגב לכך. אנחנו צריכים לתת להם את האומץ והגב.

לקראת יום המאבק הבינלאומי בגזענות, המצוין ב-21 במרץ, חברנו, ארגוני חברה אזרחית מקשת רחבה של אוכלוסיות והתמחויות, לקמפיין המעודד את ציבור המחנכות והמחנכים בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, לעסוק ולגעת בגזענות ובאפליה. אנו מאמינים כי גזענות היא כן בבית ספרנו. היא נוכחת ממילא ויש לחשוף אותה ולהעמיק לשורשיה, על מנת שנוכל להניח בסיס לשינוי עומק בחברה הישראלית ולבנות את החוסן החברתי הנחוץ לנו לשנים רבות קדימה.

הכותב הוא מנהל תכניות שתיל

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il