הוויכוח - על זכות הקיום שלנו

זה מה שמצאת? מלמול סתמי של ערפאת מ?1988 בתשובה לשאלה, והמהום נוסף כלפי עיתונאים מ"הארץ"? ואחרי זה יכעסו שמדברים על קרי במונחים של אובססיביות משיחית. מדוע צריך לחפש בנרות הכרה פלשתינית במדינה יהודית? משום שאין כזאת הכרה. אפשר לקרוא את הצהרות הרשות ובכיריה לאורך 20 שנה עד לשבוע האחרון. אכן, ההתנגדות להכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי חשובה לפלשתינים יותר מאדמות, משום שזה באמת לב הסכסוך, ולא שאר השטויות הטריטוריאליות שהשמאל מכר במשך שנים. לא טריטוריה ולא התנחלויות ולא זכויות פליטים - ממש לא.

הוויכוח בן מאה השנים הוא על עצם הזכות של העם היהודי למדינה עצמאית בארץ ישראל. לא רק הפלשתינים; אף מדינה ערבית אינה מכירה בזכותנו כיהודים על חלק כלשהו מהאזור. לכן מעמעמים את הנושא ומדברים על "הכרה בישראל", משום שהרצון הוא להמשיך את הסכסוך גם אחרי שייחתם הסדר מדיני. הטענה השקרית תהיה אז שהמיעוט הערבי בישראל סובל מ"אפרטהייד" ולכן דורש אוטונומיה בהיותו חלק מהעם הפלשתיני הנמצא פה מאז בריאת העולם. המערכה העולמית נגד ישראל תמשיך כדי לפרקה מזהותה היהודית בדרך ל"מדינת כל לאומיה". בלי הכרה במדינה יהודית לא יהיה קץ לסכסוך. זה צריך להיות אינטרס של השמאל בראש ובראשונה.

כדאי שג'ון קרי יקרא את האמנה הפלשתינית, מסמך היסוד של פת"ח ה"מתון". המסמך אושרר שוב בוועידה השישית באוגוסט 2009 בבית לחם, שבה נבחר אבו מאזן להמשיך לעמוד בראש הארגון. שם אושרה התוכנית שאחד מעיקריה הוא: "התנגדות מוחלטת להכרה בישראל כ'מדינה יהודית' שאין נסיגה ממנה (מההתנגדות להכרה), כדי להגן על זכויות הפליטים וזכויות אנשינו מעבר לקו הירוק (ערביי ישראל)". הנה, מר קרי, הרציונל להתנגדות הפלשתינית להכרה במדינה יהודית: המשך דרישת השיבה גם לאחר הסדר מדיני והפיכת ישראל בגבולות הקו הירוק למדינה דו?לאומית. אבו מאזן וסאיב עריקאת הצביעו שם בעד התוכנית הזאת.

והנה ציטוט מהאמנה הפלשתינית שעד כה, למרות הבטחות רבות, לא שונתה: "הטענות בדבר הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודים לפלשתין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית. היהדות כדת שמימית אינה לאומיות בעלת קיום עצמי, וכמו כן אין היהודים עם אחד, בעל אישיות עצמית, אלא הם אזרחים במדינות שלהן הם שייכים". היהודים אינם עם אלא דת, ולכן אין להם זכויות לאומיות. פשוט וברור. רק לקרוא.

משום כך, הדרישה להכרה במדינה יהודית לא נועדה עבורנו. איננו זקוקים להכרה מחמולת רמאללה. הדרישה נועדה כדי לבלום את תורת השלבים האש"פית שלפיה כל שטח שיקבלו הוא בסיס לתביעה הבאה. ולא רק הכרה בדיבור בעלמא, אלא דרישה לחלחול ההכרה הזאת לחומרי הלימוד ולתקשורת הפלשתינית. נכון לעכשיו, ישראל כמדינה לא קיימת שם. לכן ההתעקשות הישראלית על ההכרה היא בבחינת "ייהרג ואל יעבור". ללא הכרה, עדיף להישאר עם המצב הנוכחי. האיום כאילו בלי הסדר מדיני המצב של ישראל יחמיר נשמע כבר מאה שנה. אל תפחידו אותנו. הסתדרנו עד כה לא רע.

אז לקראת בואו של נתניהו, שיחרר הממשל האמריקני ראיון תוקפני של אובאמה עם ג'פרי גולדברג, כדי ללחוץ על ישראל. וכעת, לפני בואו של אבו מאזן, משחרר ג'ון קרי את האמירות הללו כדי ללחוץ - הפלא ופלא - שוב על ישראל ולפטור את הפלשתינים מאחריות. זה לא רק עניין ההגינות והתיווך ההוגן, זה הרבה יותר חמור. באמירותיו האחרונות סייע ג'ון קרי לתורת השלבים האש"פית.