למה רני רהב הטריד את ראש הממשלה?

המבצע לחיסול שר הביטחון
לכל הטורים של אלדד יניב

לא עכשיו, סינן ראש הממשלה ודפק בעוצמה את פרק כף ידו המכווצת לאגרוף בשמשה המשוריינת של מכוניתו, ששעטה במהירות ובשעת ערב על כביש 1 מלשכתו למלון דן. אמרתי כבר, לא עכשיו! עוד מעט, שישאיר הודעה או ידבר עם מרית. מה זה כל כך דחוף? ולמה הוא מדבר עם נאווה?

מהבוקר "ההוא" היה על הקו. אהוד ברק השתתף ברצף של פגישות ביטחוניות וכלכליות והתייעצויות על המשא ומתן בשלוש החזיתות. הכישלון עם סוריה, התקווה עם הפלסטינים והנסיגה מלבנון. בין קודש לחול נכנסו שרים וקצינים וח"כים סוררים מהקואליציה לפגישות בניסיון לכבות את המדורה הגדולה: החרדים עשו שריר כי ועדת טל לשוויון בנטל עמדה להגיש את הדו"ח. מרית דנון, המזכירה המיתולוגית של ראשי הממשלה, הכניסה פנימה פתקים עם הודעות ותקציר הכותרות באתרי החדשות. ברק אהב לדעת מה משדרים ברדיו וברשת ובכלל "מה קורה בתקשורת", בכל רגע. הוא היה מסמן באצבע למרית מה דחוף ומה לא. למי לחזור ואת מי לכדרר. וכשהיה צריך לפרט יותר היה מצייד אותה בחזרה עם פתק. אבל מהבוקר "ההוא" היה על הקו. מרית תמיד הייתה עונה באדיבות ומנסה לסייע, רק ש"ההוא" לא רצה עזרה, הוא רצה לדבר "רק" עם ראש הממשלה.

זה היה לקראת סופו של עוד אחד מאותם ימי העבודה השגרתיים בלשכת ראש הממשלה. העובדה שמרבית העוזרים והיועצים של ברק היו מסוכסכים אלה עם אלה, לא אפשרה כמעט ליום שלם אחד לחלוף מבלי שתתרחש בו לפחות תקלה אחת גדולה ומביכה, ואיחור מביש לאירוע חשוב נורא. יועץ הסיורים לא דיבר עם ראש הלשכה שלא דיבר עם האחראי על הנאומים, שלא דיבר עם היועץ המדיני, שלא דיבר עם הדובר. מגדל בבל. אז הנה ראש הממשלה בנסיעה מהירה לברך בכנס תעשיינים, והוא כבר באיחור ניכר. על ברכיו כרטיסיות עם נאום שהיה מיועד לכנס אחר. וככה, על כביש ירושלים-תל אביב, הוא כותב על צדן ההפוך של הכרטיסיות את הנאום מחדש. תמיד עם שלושה פרקרים נובעים מדגם 51, בשלושה צבעים של דיו, אדום ושחור וירוק בהיר. תמיד בכתב יד מסולסל ומצויר וחיצים להדגשות.

הוא רוצה אותך, זה דחוף, אמר גבי יוסף הנהג לראש הממשלה, שנייה לפני שיצא מהמכונית והחליף את העצבים שהוציא עליי בחיוך שמרח על הפרצוף, כי המארגנים והצלמים חיכו לו בשרוול הביטחון בחוץ. תוך כדי הליכה לתוך האולם מירכתי הבמה, נשמע הנואם שלפניו מורח זמן בהמתנה לאורח הכבוד. תגיד, הוא לחש לאפרכסת אוזני שהתחממה מהבל קולו ובמבט נועץ שתל אותי באדמה: איך אפשר לעבוד עם חבורת חובבנים כמוכם? לא רק שכל הדרך אני צריך לתקן ולשכתב את הנאום, כי הבאתם לי את הדברים לכנס הנכים ואנחנו בכלל בכנס התעשיינים, אתה שומע ברקע שהנאומים באנגלית? מה אני בדיוק אעשה עם הכרטיסיות שכתבתי כל הדרך בעברית?

ברק אלתר כמה סאונד-בייטס באנגלית ונמלט מהתעשיינים. דמיינתי כבר את הצעקות שאחטוף בדרך, כשנחזור בנסיעה לפגישה אחרת בבית ראש הממשלה. אבל איך שנכנסנו לאוטו, הגיעה הישועה ונשכחו הצעקות המתוכננות. גבי הנהג עדכן ש"ההוא" לא מסכים לרדת מהקו. הוא לא הפסיק לצלצל ולהשאיר הודעות. ויש לו טענות.

אמרתם לו לחזור עוד מעט, והוא כועס. אומר שמהבוקר הוא רודף ומחפש. זה דחוף ובהול ורגיש. "מרית יודעת להרגיע אותו עד מחר", התעלם ראש הממשלה, פיסק את רגליו, דחק אותי לצד בידיו, ולפני שנרדם למהלך הדרך עוד הספיק לומר: שתגיד לו שתכף אני נכנס לרצף של פגישות. יש מצב שנחזור אליו מאוחר, לתוך הלילה.

את רני רהב הכירה רוב צמרת לשכת ראש הממשלה עוד לפני שנולדה. פחות משנה קודם ניצח ברק את הבחירות. תוך כמה ימים הרים רהב משתה מפואר ויקר. הילה ורן רהב מזמינים את כל חברי המועדון לנשף. זה נפל בדיוק על חג השבועות, אז זו הייתה סיבה למסיבה. החווילה בסביון, על הדונם ורבע שלה, הולבשה בבד לבן. משאיות פרקו טונה של אוכל על טהרת מוצרי הפרה, הכבשה והעז - ואלכוהול. ככה יאה וככה נאה לחגוג עם מי שהמלך חפץ בניצחונו.

ראשי הבנקים, טייקונים שנקראו אז "ראשי המשק", שופטים, עיתונאים בכירים, עורכי דין מקושרים, רואי חשבון מחוברים, לוביסטים ויחצ"נים ושוטרים סלבריטאים. אז עוד לא היו פליטי ריאליטי בפריים. וראש הממשלה, שלפני רגע נבחר, שחר של יום חדש. יש פה מיליונים, בוא נברח, הציע משה גאון שהיה אז מאדריכלי הניצחון של ברק בבחירות. אבל זה היה כבר מאוחר. טוב שהגעתם, קיבל אותנו רהב כולו עטוף במין גלבייה בלבן, מאושר כמו חתן השמחה. כפרות, אל תחלמו אפילו לא להישאר למנות האחרונות, הכל טעים, הכל סבבה, ללקק את האצבעות. שרק יהיה לנו עושר ואושר ושכולם יתפוצצו מקנאה. אבל למה באתם לבד? אלוהים שבשמיים, רני רהב רוצה להכיר את הנשים.

ואז הגיע הרגע לנאום הברכה. בין הסאונה לבריכה הגדולה, נישאו הדברים על שלום ותקווה ואיזה שינוי אדיר מתכננת הממשלה החדשה לחולל. זה לא היה הנאום של ראש הממשלה. זה היה הנאום של חתן השמחה. כי עם כל הכבוד לאהוד ברק במסיבה הזו של הילה ורן רהב, ראש הממשלה הוא רק התפאורה.

רני רהב מומחה בסריגת קשרים. הוא הכיר את כל המזכירות והפקידות והעוזרות והעוזרים. והמאבטחים. הוא גם ידע את כל הטלפונים הישירים והניידים. מרהב היינו כולנו מקבלים מתנות לחגים. גם בעבריים. גם הבינלאומיים. גם בימי ההולדת. גם בימי הנישואין. גם בימי ההולדת של הילדות והילדים. לפעמים פרחים. חמסות. ספרים או קופסא עם לבבות משוקולדים. הוא תמיד זכר את התאריכים המדויקים. ואת השמות של בני ובנות הזוג. ותמיד היה צמוד גם פתק עם ברכה מתקתקה. בשלי תמיד היה כתוב – כפרה, לא הגיע הזמן שאכיר את האישה? ואל תשכח לתת ממני גם נשיקה גדולה מליבי לליבה".

כשעומר ויותם חזרו מבית החולים לאחר לידה קיסרית שעברה ליאור, ועוד כמה שבועות בפגייה, חיכתה לנו בבית הברכה ומתנה קטנה. הילה ורן רהב מאחלים לקטנים חיים מאושרים. ומצרפים חמסות. טפו טפו, שאלוהים ישמור. ונשיקות גדולות לאישה. את ליאור "הילה ורן רהב" עוד לא הכירו. אבל ככה רהב תמיד התחיל את המסע לגברים. דרך הנשים. ככה שנים קיבלה ממנו נאווה ברק ולפניה לאה רבין פקסים מפורטים הביתה, מה צריך בן הזוג לומר ומתי להגיב ואיך להתלבש וממי להתעלם ואת מי ללטף.

הבוקר זרח ואיך שנכנסנו למכונית עדכן אותנו גבי הנהג שרני רהב שוב לא מסכים לרדת מהקו. אמרתם לו שתחזרו בלילה, הוא לא הפסיק לצלצל ולהשאיר לי הודעות. דבר איתו אתה, אמר לי ברק, תשאל אותו מה הוא רוצה ובמה ניתן לעזור. כבר דיברתי, ושאלתי, והתחננתי. הוא אומר שאתה יודע, שזה דחוף ושהוא מחכה יותר מדי זמן לתאריך.

הצלחנו להימלט עוד יממה. עד שנקלענו לנסיעה ארוכה. שישה אנשים ברכב מוסווה – כך עושים כשראש הממשלה נוסע לנסיעה חצי סודית והוא לא רוצה להיראות בשיירה. גבי הנהג קיבל את הטלפון ראשון. הוא באירוע, והוא יודע, בטח, בטח, בטח שהוא יחזור. אני מבטיח, זה ברור. ואז בדרך חזרה, צלצל הטלפון של שי כהנא. עוד לפני שהוא היה הזוכה הגדול במרוץ למיליון, הוא היה המאבטח. זה מהלשכה, הם אומרים שאתם לא עונים ושגבי מסנן. רני רהב שואל אם אתם יודעים שהם עוד רגע יוצאים לדרך. ואז סימן ברק עם היד להתעלם, ואחרי כמה דקות הבהב אצלי הצג בנייד: "רני רהב, משרד". ברק סימן להתעלם, ואחרי כמה דקות הייתה נאווה ברק על הקו. בטח, נאוי. אנחנו כבר מגיעים. הוא כועס? תמסרי לו שאני מתנצל. רק תודיעו בלשכה. בסדר, בסדר, נעשה תמונה קטנה.

רני רהב לא ויתר. לפני כמה ימים הוכתרה בישראל מלכת יופי חדשה. ברק אמנם היה עסוק מבוקר עד ליל במשא ומתן עם הפלסטינים ובכישלון עם הסורים, והשיחות לקראת היציאה מהביצה בלבנון והחרדים על הראש שלא רוצים שוויון או להתגייס לצה"ל בקרוב. אבל מרים נופך מוזס מאוד רצתה שהמלכה תצטלם עם ראש הממשלה. נופך מוזס היא המו"ל של האירוע כולו והבעלים של העיתון של המדינה ו"לאישה". אז מה יותר דחוף ליחצ"ן של המדינה, מלסדר למוזס, ולמלכה, "תמונה קטנה" עם ראש הממשלה?

הכהונה של אהוד ברק כראש ממשלה הייתה הכי קצרה בהיסטוריה של המדינה. השחר עוד לא הספיק לזרוח והכהונה שקעה. שנה אחרי התמונה הדחופה, כשהייתה מלכה חדשה והונח על ראשה של אילנית לוי הכתר על הראש, אריאל שרון כבר היה ראש הממשלה והאינתיפאדה השנייה הייתה בשיאה. רני רהב מיהר לפרסם הודעת תמיכה חמה בממשלה החדשה ואת שמחתו הגדולה על הניצחון בבחירות, של שרון - על ברק. המלך מת, יחי המלך. ואיזה מזל שמרית דנון נשארה בלשכת ראש הממשלה, ורהב שהכיר את הטלפון שלה, בוודאי מצא את הדרך להביא גם את מלכת היופי החדשה לוי, לתמונה. תמונה קטנה.

טקסט זה מבוסס על הפרק ה-13 מתוך הספר האינטרנטי "פניית פרסה" של אלדד יניב, שיראה אור בקרוב.