מבקר המדינה: ליקויים בקומנדו הימי

מבקר המדינה מצא ליקויים בקומנדו הימי, יחידת שייטת 13, כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) בנוגע לכשירות ומוכנות צה"ל למצבי חירום. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, הגיש את הדוח ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ובו חומרים חסויים רבים בשל מושא הבדיקה – יחידת הקומנדו הימי.


התקופה בה בחן המבקר את יחידת העילית החלה ביולי 2012 והסתיימה באפריל 2013. הוא בחן את היערכות שייטת 13 כך שתוכל לתת מענה אפקטיבי, בו-זמנית, לכלל משימותיה בתחום הפעלת הכוח הלוחם, הכשרתו, אימונו, מוכנותו וכשירותו. עוד נבדקה ההתאמה של מבנה וארגון מטה חיל הים עבור הובלת תהליך בניין הכוח של השייטת לטווח הארוך, ולתמיכתו באחזקת אמצעי הלחימה ובתשתיות היחידה הקיימות. נוסף למטה חיל הים, נבדקה מידת מעורבות המטה הכללי בבניין הכוח היבשתי של השייטת.

"צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים", נמסר מדובר צה"ל, "מדובר ביחידה שפועלת לילות כימים בפעילויות מבצעיות חשאיות ומורכבות, שטפח אחד מצומצם מהן נחשף רק השבוע. צה"ל התייחס באופן מפורט לכלל הליקויים שפורטו בתחומי הפעילות המגוונים של השייטת שנבדקו בביקורת זאת ופועל לתיקון הליקויים".

לבד מבחינת הקומנדו הימי, בחר המבקר שפירא להגדיר כנושא מרכזי לבדיקה את ההגנה על מתקני הגז והנפט בים התיכון הנמצאים תחת איום פגיעה. גילויי הגז בתחום "המים הכלכליים" של ישראל הם בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה למשק הישראלי ומשכך עלולים לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור. בתחום זה, טען המבקר, האמצעים שיש בידי צה"ל ומערכת הביטחון כדי לספק הגנה על המתקנים האסטרטגיים בלתי מספקים. המבקר טוען עוד כי על הקבינט הביטחוני היה לאשר תכנית הגנה למתקנים ותקציבה שנהגתה במועצה לביטחון לאומי (מל"ל), אולם עד ליישום התכנית היה על צה"ל לדאוג לאבטחת אסדות הקידוח.

המבקר טוען, כי התמשכות עבודת המטה במל"ל האריכה את התקופה שבה מצויים מתקנים אלו תחת סיכון וללא תכנית הגנה בפועל. לדחיפות נושא ההגנה על מתקני הגז בים התייחס גם מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג, במכתבו לסגן הרמטכ"ל, אלוף גדי אייזנקוט, מפברואר 2013: "המלצתי הינה לקדם הנושא במהירות האפשרית ללא תלות בממשלה כזו או אחרת. כל דחיה והתמהמהות נוספת ישליכו באופן ישיר על מוכנות צה"ל וחיל הים". מנגד, באוקטובר 2013 מסר משרד ראש הממשלה, בשם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) למשרד מבקר המדינה, כי "פרק הזמן שבו נמשכה עבודת המטה הוא סביר והגיוני".

במשרד הביטחון מסרו בתגובה כי "מרגע שהתקבלה החלטת הממשלה, משרד הביטחון פועל להוצאה לפועל של עסקת ההצטיידות, בספינות לחיל הים ואמצעים נוספים, בלוח הזמנים הקצר ביותר".

מדובר צה"ל נמסר כי "החלטת הקבינט הביטחוני מטילה על צה"ל את המשימה לפעול להגנת האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל בתחום המים הכלכליים. במסגרת עבודת מטה שהתקיימה, הוצגו בפני הקבינט תפיסת ההגנה ותכניתה לשם מילוי משימה זו. המערך הייעודי עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים. בתוך כך, ובהתאם להחלטת הקבינט, חיל הים מבצע את משימתו באמצעים העומדים לרשותו ומקיים סיורים במרחב ההגנה שהוגדר לו בהתאם להערכות מצב שונות וכן באופן תקופתי".

בנוסף לכך, בחן המבקר את היערכות וכשירות מערך גיוס כוחות המילואים בתנאיי ירי טילים ורקטות על עורף המדינה. במצב מלחמה, הופך תהליך גיוס כוחות המילואים וריכוזם לנקודת כשל אפשרית. דוגמא לכך, שלא ציין המבקר, ניתן היה למצוא בעת מבצע עמוד ענן, אז נהרג חייל מילואים בשטח כינוס בבסיס צה"ל בצאלים מפני שלא היה ממוגן.

מדובר צה"ל נמסר כי הצבא מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. לגופו של עניין, נמסר כי "בשנת 2005 קבעה חטיבת המבצעים מודל אימונים וכשירות רב- שנתי, ובו פעילות מינימאלית הנדרשת לשמירה על כשירות מערך גיוס המילואים. הנושא הוצג במסגרת סיכומי שנת 2013 ובהצגת תכנית העבודה לשנת 2014 לראש אגף המבצעים, ובהמשך גם לסגן הרמטכ"ל. במסגרת תכנית העבודה לשנת 2013, הוקצה נתח תקציבי לטובת גיוס כללי ואופרטיבי. היקף התקציב הנ"ל לא נותן מענה מלא למודל הגיוס אך משפר באופן משמעותי את המענה שניתן בהשוואה לשנת 2012. האילוצים התקציביים בשנת 2014 אינם פוסחים גם על מודל הכשירות למערך הגיוס ולכן, המענה הניתן הוא חלקי ומותאם ככל הניתן לצורך ובהתאם לניתוח הכשירות ומימוש המודל. בשל האילוצים התקציביים, הומרו כלל התג"תים (תרגילי גיוס תחת אש) למעבר משגרה לחירום תחת אש. תרגילים אלה יכללו בתוכם מרכיבים של גיוס תחת אש אך נתח המילואים המותאמים לשמ"פ בתרגילים אלו יהיה מצומצם. במסגרת תכנית העבודה של חטיבת המבצעים, מתוכננות הפעלות פתע במסגרתן יתבצעו תג"תים רחבים בהיבט הפעלת אנשי המילואים. באשר למוכנות צה"ל לגיוס תלת אש, עבודת מטה הבוחנת מענה מבצעי הולם מתקיימת אל מול היחידות. מענה שלם יינתן עם השלמת העבודה. ביקורות בתחום רציפות התפקוד מתכוננות באופן סדור בגרף שנת העבודה 2014. מדדי הכשירות בשנת 2014, יבחנו ע"י חטיבת המבצעים ויותאמו על מול כשירויות הנדרשות לגיוס תחת אש כך שתתאפשר הצגת נתונים המשקפת נאמנה את מצב האמת. החל משנת 2015 יתוקנו הליקויים ובצה"ל ילמדו את מסקנות דו"ח מבקר המדינה והלקחים ייושמו בהקדם".

בנוסף, ממסמכים שהוצגו למשרד המבקר עולה, כי בשנת 2012 החריפה הפגיעה בקיום האימונים והכשירות של מערך הגיוס, זאת על רקע חוסר ודאות תקציבית ובעקבות הנחיות אגף התכנון של צה"ל. המחשה לכך ניתן למצוא בהנחיה של ראש אגף המבצעים לקיים תרגילי גיוס וכוננות מתקציבי הגופים הרלוונטיים ולא מתקציב אגף המבצעים בצה"ל, כפי שהיה נהוג עד אז. אולם, הפיקודים המרחביים, שהיו אמונים על הגיוס, הודיעו שאין ביכולתם לקיים הנחיה זו, כיוון שגם תקציביהם קוצצו. המבקר סיכם בדוח את הנושא וכתב כי חשוב שהסוגיה של הפגיעה המתמשכת בכשירות מערך גיוס המילואים בעת לחימה תועלה לרמטכ"ל, כדי להביא לתיקון הליקויים בהקדם האפשרי.

משרד המבקר בדק בפרק נפרד את מוכנות צה"ל ללחימה תחת תקיפה בחומרי לחימה כימיים. המבקר הצביע על ליקויים ביכולת לממש את תפיסת ההפעלה של צה"ל להתגוננות מפני חומר לחימה כימי שכוללים בין היתר: מחסור בתרגול ההתמודדות עם איום חומר הלחימה הכימי (חל"כ), בתרגול לא טוב מספיק ובביצוע אימונים בהיקף מצומצם, וכן בחסר בציוד ייעודי. עוד נמצא, כי עדיין חסרים אמצעי מיגון מפני חל"כ בלפחות אחת מזרועות צה"ל.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "נוכח השינויים בכל הנוגע למאפייני איום החל"כ, מונתה ועדה מטכ"לית, הפועלת בימים אלה, שתכליתה לבחון את המענה לאיום הבלתי קונבנציונאלי בצה"ל".

נושא נוסף שבחן מבקר המדינה הוא תהליך הארגון מחדש שעבר משרד הביטחון תחת ניהולו של מנכ"ל המשרד, אלוף (במיל') אודי שני. השינויים, שמומשו במחצית השנייה של שנת 2011, כללו בין היתר איחוד של אגפי משאבי האנוש והבקרה והמנהל תחת אגף אחד, ביטול עצמאותו של אגף היועץ הכלכלי של משרד הביטחון תוך הכפפתו לאגף התקציבים במשרד. המבקר מצא כי המנכ"ל, וכן הגורמים הרלוונטיים במשרדו, לא קיימו בחינה ארגונית סדורה לפי עקרונות מקצועיים מקובלים בתהליך כולו שהחל בדצמבר 2010. מבקר המדינה העיר, כי בהיעדר כל אלה, אופן ביצוע השינויים הארגוניים היה לקוי.

במשרד הביטחון הסבירו, כי "המשרד, בהובלת המנכ"ל הקודם, ביצע שורה של שינויים ארגוניים אשר נשענו על תשתית סדורה של תובנות, ניתוחים ועבודות מטה שונות מהשנים האחרונות, ובכלל זה המלצות ועדת ברודט, המלצות חברת הייעוץ מקינזי, תסקירי עמדות והערכת שביעות רצון עובדים, לפני ולאחר השינוי, ביקורות של מבקר הפנים של מערכת הביטחון ועוד. מאחר ונכון לרגע זה לא קיימת הסדרה ממשלתית לעניין ביצוע עבודת מטה לשינויים ארגוניים במשרדי ממשלה ובגופים במגזר הציבורי, גיבש משרד הביטחון לאחרונה, בהנחיית המנכ"ל, מודל ומתודולוגיה ייחודיים אשר עומדים להתפרסם במשרד הביטחון כהסדרה מחייבת. חשוב לציין כי לא קיימת הסדרה ממשלתית כזו על ידי נציבות שירות המדינה, אשר לאורה לכאורה היינו אמורים לפעול. אנו מקווים כי המודל הייחודי שפיתח משרד הביטחון ישמש את נציבות שירות המדינה כמודל מוצלח לשינויים ארגוניים בסקטור הציבורי כולו".

בנוסף, נמצאו ליקויים בארגון נכי צה"ל, ולא בפעם הראשונה. בדוח הנוכחי מציין המבקר כי מרבית הליקויים שהוצפו בדוחות קודמים תוקנו, אך אותרו ליקויים חדשים, בין היתר בנוגע לפעילות הארגון בבניית מרכז חדש לשיקום ופעילות חברתית לנכי צה"ל ("בית הלוחם") באשדוד, וכן בנושא התקשרויות הארגון עם ספקים. מבקר המדינה ציין כי מאז שהתקבלה ההחלטה על הקמת מרכז בית הלוחם באשדוד - ועד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2013 - חלפו יותר מ-14 שנים, וטרם החלה בנייתו. בזמן שחלף, טוען המבקר, ייתכן וחלו שינויים בצרכים ולכן יש לבחון מחדש את הקמת בית הלוחם דווקא באשדוד וכן מרכז נוסף במחוז השפלה. עוד מציין המבקר, כי יש לבחון את כדאיות הקמת בית לוחם נוסף בהתחשב בתוחלת החיים של מרבית נכי צה"ל שנפגעו במלחמת יום הכיפורים, לפני 40 שנים, כדי לאפשר קבלת החלטה מיטבית.

מעבר לכדאיות בהקמת מרכזי שיקום חדשים, נמצאו ליקויים גם בסוגיות הנוגעות לטיפול האזרחי בנכי צה"ל. המבקר קבע כי ישנה פגיעה בהשתלבותם מחדש של נכי המלחמה בחיים האזרחיים, זאת בשל אי-אכיפת החוק והתקנות להעסקתם, וכי משרד הביטחון מנכה מתגמולי הנכים תשלומים שלא על פי החוק. עוד נמצא, כי ישנם נכי צה"ל המועסקים בשירות המדינה והזכאים למימון הסעות לטיפולים רפואיים מטעם משרד הביטחון, שמגיעים בסופו של דבר לאותם טיפולים עם כלי הרכב שברשותם מטעם המדינה וגם מקבלים החזרי נסיעות מטעם משרד הביטחון - ובכך נהנים מכפל הטבות מקופת המדינה.

בתגובה, מסרו ממשרד הביטחון כי בכוונתם "לתקן את חוק הנכים, במסגרת עיגון ההטבות בחקיקה, ולהסדיר את נושא קיזוז דמי החברות בבית הלוחם והלוואות ארגון נכי צה"ל מתגמולי הנכים. יחד עם זאת, במידה והליך החקיקה לא יתקדם עד סוף שנת 2014, בכוונת המשרד להפסיק את ביצוע הקיזוז ולהודיע לארגון נכי צה"ל כי עליו להיערך לגבייה עצמאית מהנכים. אשר לעובד משרד הביטחון שהינו נכה צה"ל - משרד הביטחון מעניק רק רכב אחד, לפי בחירת הנכה. במידה והנכה בוחר לממש זכאותו כעובד, מוקפאת זכאותו באגף השיקום (למעט דמי ניידות בסיסיים). אשר לעובדי מדינה, למעט במשרד הביטחון, שהינם נכי צה"ל - הנושא מצוי על שולחן הממונה על השכר במשרד האוצר, ומשרד הביטחון ממתין להנחיותיו בנושא".

מבית הלוחם נמסר בתגובה: "טרם התקבלה החלטה על בניה בפועל של בית הלוחם באשדוד. המוסדות המוסמכים בארגון יחליטו בעניין רק לאחר שיוצגו בפניהם כל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים, מקצועיים וערכיים כאחד".

המבקר מצא גם ליקויים של משרד הביטחון, חלקם חמורים, בנושא איכות הסביבה. לפי הדוח, ההתנהלות בתהליך פינוי בסיס חיל האוויר והחלל 27 (בח"א 27) ממתקנים ומתשתיות הותירו קרקע מזוהמת. כמוכן, חברת התעשיות הביטחוניות רפאל זיהמה את מי התהום לכל הפחות בחומרי נפץ, וקיים חשש כבד לזיהום קרקע ומים בחומרים רבים נוספים בעשרות אתרים נקודתיים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לטענות בדבר פינוי בסיס בח"א 27 כי "מערכת הביטחון פעלה ופועלת להשבת הקרקע לרשות מקרקעי ישראל, תוך השקעת משאבים רבים בפינוי וניקוי המחנה לרבות טיפול אקולוגי נאות במפגעי אסטבסט. חשוב לציין כי רשות מקרקעי ישראל חתמה על הסכם העברת הקרקע לרשות שדות התעופה, ללא תיאום או עדכון מערכת הביטחון. לפיכך, כל הנוגע להמשך הטיפול בקרקע שהוקצתה לרשות שדות התעופה, איננו באחריות מערכת הביטחון. באשר לקרקע של התעשייה האווירית, בימים אלו מבצע משרד הביטחון בסיוע פיקוד העורף, חיל האוויר וקבלנים פרטיים, עבודות רבות בשטח המחנה, על מנת לנקות את חלקה של התעשייה האווירית". בנוגע לטענות על הזיהום שגרמה חברת רפאל נמסר כי "מערכת הביטחון אישרה, זה מכבר, בהיבט הביטחוני מעבדה מורשית אשר תוסמך לבצע בדיקות ודגימות עבור כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם רשות המים, והמשרד להגנת הסביבה".