פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פיגוע פייסבוק

      ח"כ קול הצביעה בעד חוק המשילות, אבל התנצלה ברשת החברתית שהדבר נעשה בניגוד לעמדתה. אמנם הפייסבוק הפך לנתיב שחרור קיטור גם עבור מחוקקינו, אבל זה סטאטוס אחד יותר מדי

      אחת הסצנות האהובות על צופי סדרת המופת "בית הקלפים" היא הסצנה בה מישיר גיבור הסדרה, קווין ספייסי, מבט אל המסך - ומסביר לצופים מהם בעצם מניעיו האמיתיים מאחורי מהלכיו הפוליטיים. המסר החוזר הוא פשוט: בפוליטיקה מה שאתם רואים הוא לא מה שאתם חושבים שאתם רואים.

      המסר הזה פחות או יותר הוא המסר שניסתה להבהיר חברת הכנסת עדי קול (יש עתיד) בסטאטוס שפירסמה בדף הפייסבוק שלה והתייחס להצבעתה בעד חוק המשילות. "היום אצביע בעד חוק המשילות. למרות שאינני מסכימה איתו. ואני בטח לא חושבת שיוביל ליותר משילות", הודתה והוסיפה, "חשוב לי לומר אם כן כי הבעד שלי לא יהיה בעד החוק אלא בעד יאיר לפיד". ח"כ קול אף הודתה כי זו אינה הפעם הראשונה שהיא מצביעה בעד לפיד, אך לאו דווקא מתוך הסכמה לעיקרון, אלא בגלל הערכתה הרבה אליו.

      היא צירפה לסטאטוס צילום מסך ובו כמה מתוך יותר מאלף מסרונים שקיבלה לדבריה במחאה על כוונתה להצביע בעד החוק. "לא קל לי", סיכמה את הסטאטוס וציינה כי שנתה נדדה ולכן בחרה לפרסם סטאטוס בשעה 6:00 בבוקר.

      חזר אליה כבומרנג

      אם יש פוליטיקה חדשה – לא בהכרח במובן שאליו כיוון לפיד – היא באה לידי ביטוי בסטאטוס הזה בדיוק. זהו סטאטוס רגשי, המשדר אמינות גם למי אינו מסכים איתו ואף מזמין את הגולשים להתווכח. שלא כמו ספייסי חסר נקיפות המצפון ב"בית הקלפים", המספר לצופים בהנאה לא מבוטלת כי מניעיו האמיתיים הם נבזיים, הרי שח"כ קול פנתה לצופים, או הגולשים במקרה זה, באופן ישיר ואמרה להם כי במובנים מסוימים היא נאלצת להצביע בעד חוק שאינה מסכימה איתו.

      או כפי שסברו הגולשים הרבים שחבטו בה בתגובות לסטאטוס: קול בעצם הודתה שהיא מעדיפה את נאמנותה לאיש על פני עקרונותיה שלה.

      ח"כ קול משתייכת לדור הצעיר בכנסת. זהו דור שרבים ממנו חבים במובנים רבים לרשת ולפייסבוק בפרט את בחירתם. רובם מבינים את מה שמתקשים להבין הוותיקים יותר: הדרך להתחבר אל הגולשים בפייסבוק היא דרך החיבור הרגשי. להביא לגולשים את עצמם ממש כמו בשיחת סלון. הם מדברים אל הגולשים ולא מעליהם. הם משוחחים איתם ולא נואמים. וכשצריך, הם גם מוציאים קיטור לאוויר, כפי שעשתה ח"כ קול.

      האם היה נכון מבחינת קול להוציא את הסטאטוס המתחבט? מצד אחד, עונה הסטאטוס הזה על כל הדרישות מסטאטוס פוליטי אפקטיבי. הוא אמיתי, הוא חושפני, הוא משתף. מצד שני, דומה כי המסר הפעם היה בעייתי מאוד וחזר אליה כבומרנג.

      בעניין הזה מומלץ היה לח"כית הצעירה דווקא ללמוד מהוותיקים יותר ואולי גם מקווין ספייסי. אנו אוהבים את הפוליטיקאים שלנו אמיתיים ואנושיים (או לפחות מצטיירים ככאלה), אך במקביל נלחמים על עקרונותיהם ואסרטיביים. הסטאטוס של ח"כ קול שידר את המסר ההפוך בדיוק - ובמובן זה עדיף מבחינתה שלא היה נכתב.

      הכותב הוא יועץ לשיווק פוליטי ברשת

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il