חוק משאל העם צפוי לעבור היום (רביעי) את אישור הכנסת, אולם מסקר "מדד השלום" עולה שלמרות שישנו רוב גדול בקרב כלל האוכלוסייה שמקבל את כלי המשחק הדמוקרטיים, 34.5% מהנשאלים היהודים שהגדירו את עצמם כימניים לא יקבלו את הסכם המסגרת שמציע שר החוץ האמריקני ג'ון קרי גם אם יעבור את אישור הממשלה והעם. אגב, בקרב מצביעי המרכז היהודים, שיעור אלו שלא יראו באישור מתווה קרי במשאל עם חותמת סופית עומד על 12.1% ובשמאל שיעורם יורד לכדי 6.2% בלבד. בציבור הערבי הנכונות המוצהרת לפחות לקבל את כללי המשחק נמוכה יותר: פחות ממחצית (42.5%) אמרו שיקבלו עליהם את הדין לעומת 34% שאמרו כי ימשיכו לפעול נגד יישום הסכם שלא יהיה מקובל עליהם, גם אם יאושר על ידי הממשלה ובמשאל עם. בציבור הכללי, שיעור האזרחים שאמרו שיפעלו למנוע את ההסכם אם יהיה מנוגד לעמדתם הפוליטית עומד על 24.8% (63.5% השיבו כי יקבלו את הכרעת העם).
בין אם יאושר במשאל אם ובין אם לאו, הציבור הישראלי סקפטי באשר לסיכויים שמשא ומתן עם הפלסטינים יוביל להסכם שלום, אולם רובו תומך בהגמשת עמדות כדי להימנע מעימות חזיתי עם ארצות הברית וישנו רוב (52.2%) שתומך בהקפאת הבנייה בהתנחלויות במסגרת המשא ומתן. הציבור היהודי בארץ נחלק לשניים בשאלת הקפאת הבנייה: בעוד ש-48.5% מהנשאלים תמכו בעמדה, 47% התנגדו לה. בקרב אזרחי ישראל הערבים ישנו רוב מוחלט לתמיכה בהקפאת הבנייה (70.7%), לעומת 21.1% שמתנגדים.
התמיכה הרחבה יחסית בהקפאת הבנייה, שראש הממשלה בנימין נתניהו חזר והתחייב כי לא תצא אל הפועל, משתלבת עם ההסכמה שעל ישראל להימנע מעימות עם ארצות הברית שמאז ומתמיד גינתה את הבנייה בהתנחלויות. 49.6% מהנשאלים היהודים השיבו שישראל צריכה לגלות גמישות במשא ומתן כדי להימנע מעימות עם וושינגטון, בעוד שבקרב בציבור הערבי הנתון הזה נוסק ל-67.2% של תמיכה. בקרב הציבור היהודי, 45.5% סבורים שישראל אינה צריכה להתגמש כדי להימנע מעימות עם ארצות הברית, בקרב אזרחי ישראל הערבים הנתון צונח ל-9% בלבד.
קרי לא מתווך הוגן
ואם בלחץ אמריקני עסקינן, עולה השאלה על איזה צד מבין הנצים מפעיל הממשל האמריקני לחץ כבד יותר. רוב גדול (74%) של הציבור היהודי משוכנע כי האמריקאים מפעילים כיום לחץ חזק יותר על ישראל מאשר על הפלסטינים לקבל את המסגרת להסכם שלום שמציע שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, אם כי פרטי המסגרת עדיין אינם ידועים. 5% בלבד סבורים כי הלחצים המופעלים על הפלסטינים חזקים יותר ו-12% סבורים שהלחצים מופעלים על שני הצדדים במידה שווה. בציבור הישראלי-הערבי התחושה יותר מאוזנת: 29% סבורים שהלחץ המופעל על הפלסטינים חזק יותר, 25% מעריכים כך לגבי ישראל ו-25.5% חושבים שעל שני הצדדים מופעל לחץ דומה.
כצפוי, עמדות הציבור היהודי בסוגיות אלה מושפעות באורח עקבי מזהותם הפוליטית של המרואיינים במישור המדיני-ביטחוני. כך, שיעור החושבים כי הלחצים המופעלים על ישראל חזקים יותר מאשר על הפלסטינים עומד על 85.5% מבעלי הזהות הימנית, 57% מהמגדירים עצמם כמרכז, ו-50% מאלו שמזהים עצמם כשמאל. כלומר, למרות ההבדלים בין המחנות, בשלושתם יש רוב לדעה כי הלחצים המופעלים על ישראל חזקים יותר מאשר על הפלסטינים.
ולמרות ההבדל הזה בין הציבור היהודי והערבי שנציג בהמשך, הנתונים מורים כי שני הציבורים כאחד מטילים ספק בכשרות מניעיו של ג'ון קרי במאמציו להגיע להסכם מסגרת: בקרב היהודים 61% סבורים שהוא מונע בעיקר על ידי אינטרס אישי "להיכנס להיסטוריה כמדינאי שהצליח במקום שבו נכשלו אחרים לפניו", שעה ש-22% בלבד מחזיקים בדעה שמאמציו מבטאים דאגה כנה לעתיד שני הצדדים. בקרב הערבים התמונה דומה מאוד: 56% מייחסים בעיקר מניע אישי למהלכיו של קרי לעומת 16% החושבים כי טובת הצדדים נגד עיניו.
באותה רוח ביקורתית, שני-שלישים מהציבור היהודי אינם סומכים על קרי כי הסכם המסגרת שהוא יציע יביא בחשבון כגורם החשוב ביותר את ביטחונה של ישראל. התמונה בציבור הערבי דומה אם כי ככל הנראה מסיבה שונה: 53% סבורים שקרי אינו מעמיד בראש את האינטרס הביטחוני של ישראל לעומת 32% שחושבים ההיפך. לעומת זאת, בשני הנושאים האחרים - מה מניע את קרי ובאיזו מידה ניתן לסמוך עליו בעניין ביטחונה של ישראל, ההבדלים עמוקים עד כדי היפוך המגמות. בקרב הימין שיעור הסומכים על קרי בנושא הביטחוני עומד על 18% בלבד, במרכז סומכים עליו 39%, ובשמאל רוב של 79%. באשר לאיתור המניע העיקרי של קרי ההפרשים גדולים לא פחות 75% מהימין, לעומת 50% מהמרכז ו 26% בלבד מן השמאל מייחסים לו בעיקר מניע אישי.
נוסח בלפור לא התקבל
נוכח המשך ההתנצחויות בנושא, בדקנו שוב את עמדות הציבור בשאלה האם יש הכרח, כפי שדורש נתניהו, כי בהסכם המסגרת תהיה כלולה הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית או שניתן להסתפק בהכרה מרוככת משהו של הפלסטינים בניסוח שישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי" (נוסח דומה לזה שבהצהרת בלפור). כאשר מציגים את שתי האפשרויות מתברר כי כמחצית מן המרואיינים היהודים (53%) חושבים שאי-אפשר להסתפק בהגדרה החלופית, שעה ש-39.5% בדעה שכן אפשר. כלומר, יש רוב לתומכים בעמידה על הכרה בישראל כמדינה יהודית, אך הרוב אינו מוחץ.
הסקר נערך על ידי מכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים של אוניברסיטת תל אביב, התקיים בתאריכים 3 ו-4 במרץ בקרב 603 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא בשיעור 4.1% וברמת ביטחון של 95%.
מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער-יוכטמן מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק
לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים