פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פוגעים בבסיס החשוב של הדמוקרטיה

      לכבוד פורים סידרה לנו הקואליציה נשף מסיכות. שלושה חוקים שמטרתם להשיג את ההפך מכוונתם המקורית: חוק השוויון בנטל, שלא מביא שוויון; חוק המשילות, שלא תורם ליציבות השלטונית ורק מאיר את הצורך הנואש במנהיגות אמיצה עם חזון; וחוק משאל עם, שיביא לאישור הסדר מדיני (אם אכן יהיה) שרוב חברי הקואליציה נגדו. בוודאי שלושת החוקים אינם מציעים את חיזוק הדמוקרטיה והשוויון.

      מדובר בשלושה חוקים דרקוניים שכל אחד מהם משמעותי לאזרחים ומהותי לתפקודה של הכנסת. שלושתם חשובים מספיק כדי לעלות להצבעה בנפרד ולעמוד במרכז דיון רציני, המצביע גם על חסרונותיהם ועל השלכותיהם על המדינה ועל הציבור. בשביל זה קיימת הדמוקרטיה - לאפשר לאופוזיציה לפקח ולערער על חוקים כאלו בדיוק.

      כדי לסרס את יכולות האופוזיציה ולא לאפשר לה להתנגד, השתמש יו"ר הקואליציה בשני כלים כוחניים ולא קונבנציונליים: הראשון הוא הפעלת סעיף 98 לתקנות הכנסת, שהופעל עד כה רק במצבים נדירים ומגביל דרמטית את האופוזיציה בהצגת טיעוניה. הממשלה כה נחושה להעביר את החוקים הללו, שהיא מסרבת לאפשר לאופוזיציה לקיים את תפקידה הדמוקרטי החשוב מכל - להיות אופוזיציה, להשמיע טיעונים נגד ולהציע דרכי ייעול. למנוע מהאופוזיציה לטעון כנגד החוקים - זו לא דמוקרטיה.

      ואם זה לא מספיק, השתמש יו"ר הקואליציה בכלי נוסף - מסמך שעליו חתמו כל חברי הקואליציה שבו הם מתחייבים לתמוך בכל אחד משלושת החוקים. החתימה על המסמך מעידה כי הקואליציה כל כך פרנואידית עד שהיא לא מאמינה לעצמה. חוסר האמון בין רכיבי הקואליציה כל כך בוטה, שהם חייבים לחתום על מסמך התחייבות כי ההסכם הקואליציוני לא מספיק חזק. חברי הקואליציה יצרו כאן עיסקת חבילה, שבמסגרתה הם מעבירים שלושה חוקים בחשאי, ומי שישלם את החשבון יהיה הציבור.

      אבסורד הוא הדבר שכדי להעביר חוק, שאמור לכאורה לחזק את המשילות ולמנוע "סחטנות" של מפלגות קטנות, משתמשת הקואליציה בכל הכלים כדי להפגין כוחניות ובריונות על הפרלמנט. הגברת המשילות היא הדבר האחרון שהקואליציה הזו זקוקה לו. להפך, היא זקוקה לריסון ולביקורתיות. בדרך מוחקים את המפלגות הקטנות ומחרבים את הבסיס החשוב ביותר של הדמוקרטיה - ריבוי הדעות והפלורליזם. למעשה, אין בכך שום הצדקה; המפלגות היום בקואליציה אינן קטנות ועדיין מצליחות לסחוט זו את זו ואת רה"מ, שמוצא עצמו מאולץ להצביע בעד שלושה חוקים שהוא מתנגד להם, כדי לשרוד במערכה הפוליטית.

      הקואליציה לא השאירה אותנו עם שום ברירה אלא להשתמש בכלי הדמוקרטי האחרון שנותר לנו, והוא החרמת הדיונים. אם לא נדע להגן על הדמוקרטיה ועל כיבוד זכויות המיעוט, לא תישאר דמוקרטיה להגן עלינו.

      הכותבת היא חברת כנסת מטעם מרצ