יום ההכרעה הגיע: נפתחו הקלפיות בבית שמש ונצרת

    חודש לאחר ההחלטה הדרמטית לבטל את הבחירות בשל החשד לזיופים ואי-סדרים, התושבים שוב חוזרים לקלפי. בבית שמש נאבקים הציונים בחרדים, בנצרת מאות שוטרים ייפרשו מחשש לאלימות

    יאיר אלטמן ואחיקם משה דוד
    צילום: שי מכלוף, עומר מירון, עריכה: מתן חדד, קריינות: לירון בארי

    הרגע הגורלי הגיע: חודש לאחר שבית המשפט העליון הורה על קיום בחירות חוזרות בבית שמש ובנצרת, ילכו היום (שלישי) תושבי שתי הערים פעם נוספת לקלפיות, ויצביעו למען המועמד המועדף עליהם. הקלפיות בשתי הערים נפתחו בשעות הבוקר המוקדמות.

    בבית שמש – שם בוטלו תוצאות הבחירות בשל חשד לזיופים מצד פעילים מסיעתו של ראש העיר הנבחר משה אבוטבול - מדובר במערכה גורלית על צביונה של העיר. אם ייבחר אבוטבול, רוב הסיכויים הם שהדבר יאיץ את תהליכי הפיכתה של בית שמש למעוז חרדי נוסף. אולם, במקרה שייבחר המועמד החילוני אלי כהן, הסברה היא כי הוא ישאף לשמור על ערכיה המקוריים של העיר, שהוקמה ב-1950 על ידי עולים ציוניים מבולגריה.

    בנצרת, בה נפסלו תוצאות הבחירות בשל שיבושים באופן ספירת הקולות, מתנהל מאבק צמוד ורווי יצרים בין ראמז ג'ראייסי, ראש העיר שכיהן בתפקידו במשך 19 שנים, אשר הפסיד ליריבו המר ומי שהיה סגנו, עלי סאלם, בהפרש זעום של 22 קולות בלבד. בשל החשש מכך שהמאבק הצמוד והאיבה בין שני המחנות יצאו היום מכלל שליטה במשטרה לא לוקחים סיכון ולא פחות מ-450 שוטרים, מאבטחים וסדרנים יאבטחו את יום הבחירות מחשש להתלהטות הרוחות.

    עוד בוואלה! חדשות:
    'איראני רכש את הכרטיסים לנוסעים בדרכונים המזויפים'
    צה"ל ירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים ליד רמאללה
    ישראלי נעצר בנתב"ג בחשד שניסה לסחור עם איראן

    טוב לדעת (מקודם)

    מיוחד לתקופה: חבילות שחייבים להכיר לטלפון מהיר, איכותי ואמין

    לכתבה המלאה
    מערכה גורלית על צביונה של העיר. מימין: כהן ואבוטבול (צילום: עומר מירון)
    מצביעים ראשונים בקלפי בנצרת (צילום: ערן גילווארג)

    בבית שמש מתגוררים כיום קרוב ל-100 אלף בני אדם, מחציתם בעלי זכות בחירה. בבחירות האחרונות הצביעו כ-34 אלף איש, שהם 67% מבעלי זכות ההצבעה - הרבה מעבר לממוצע הארצי. עם זאת, אחוזי ההצבעה במחנה החרדי עדיין גבוהים מהמחנה הציוני. למעשה, ניתן לומר כי העיר נחלקת לשתיים: מצד אחד, תושבי השכונות החדשות, חלקם דתיים-לאומיים וחלקם חרדים, ומצד שני, התושבים הוותיקים, בעיקר יוצאי צפון אפריקה, ש-70%-80% מהם משתייכים לגוש הציוני. הקהילה החילונית בבית שמש קטנה מאוד ומונה כ-2,000 בעלי זכות הצבעה. ישנה קהילה נוספת של יוצאי אתיופיה שמגיעה לכ-1,300 בעלי זכות הצבעה. בעבר, נטו רובם לכיוון מחנה הציוני, אך מאז הבחירות האחרונות המועמד החרדי משה אבוטבול השקיע משאבים רבים, זיהה וגייס פעילים מרכזיים בתוכה בהצלחה לא מבוטלת.

    על פי המשטרה, הניסיון לזייף את הבחירות בעיר הגיע מכיוון מחנהו של אבוטבול. במשטרה טענו שמדובר בתעשייה מאורגנת של זיוף והתחזות שאורגנה ימים רבים לפני הבחירות עצמן. תכנית הזיוף התבצעה על ידי איסוף תעודות זהות מתושבים שנמנעים מלהצביע מטעמים אידאולוגיים, ושימוש בהן על ידי מתחזים, שאף התחפשו כדי להסוות את זהותם. על פי החשד, אותן 500 תעודות זהות הושארו על ידי בעליהן בנקודות איסוף קבועות מראש – בהן תיבות בבתי כנסת. לטענת המשטרה, בעלי התעודות ידעו שאלו שיצביעו "בשמם" יטילו את הפתק של אבוטבול בקלפי.

    "מאבק על דמותה של המדינה"

    בעיר החצויה ישנם עדיין יותר ציוניים מחרדים, אולם אחוזי ההצבעה הגבוהים של החרדים הופכים את המאבק לקרב שקול שקשה לנחש את תוצאותיו. הקרב של המחנה הציוני מתמקד בהעלאת אחוזי הצבעה בכלל, ובפרט בשכונות הוותיקות בהן מתגוררים כ-30 אלף איש. מטרתם של מנהיגי המחנה היא להשוות את אחוזי ההצבעה שלהם לאחוזי ההצבעה של החרדים - העומדים על כ-70%. המטה להצלת הדמוקרטיה (מיסודו של המכון למנהיגות העתיד) גייס למעלה מ-500 מתנדבים מכל רחבי הארץ שיגיעו ביום הבחירות החוזרות לבית שמש ויעברו מדלת לדלת כדי לקרוא לתושבי העיר לממש את זכותם להצביע.

    "בבית שמש מתנהל כיום מאבק על דמותה של מדינת ישראל כמדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, ואסור שמאבק זה יוכרע באמצעות גניבת זהות, זיוף ואדישות", מסביר איקי אלנר, מנכ"ל המכון למנהיגות. "הציבור הישראלי מאס בניסיונות לפגוע בהליך הדמוקרטי אבל המנהיגים שלו נאלמים ומפקירים אותו במערכה הזו. לכן, החלטנו לקחת יוזמה ולצאת בקמפיין חינוכי שאחת ולתמיד יעמיד במרכז את טוהר הבחירות והיציאה מהאדישות".

    הקרב של המחנה החרדי דומה, אך מתמקד בקנאים, שמבחינה אידיאולוגית לא הולכים לקלפי משום שאינם מכירים במוסדות השלטון. בבית שמש אוכלוסייה זו מונה כ-3,000 בעלי זכות הצבעה ובמושגים של בית שמש זהו בהחלט מספר שיכול לשנות את התמונה במאבק כל כך צמוד.

    בדומה לבית שמש, גם בנצרת – העיר הערבית הגדולה בישראל - מתנהל מאבק צמוד על תפקיד ראש העיר, אך בניגוד לבית שמש, במשטרה קיים חשש כי המאבק בין שני המחנות היריבים ייצא משליטה – ולכן נערכים במחוז הצפוני בכוחות מתוגברים. בראש מבצע האבטחה המיוחד עומד מפקד משטרת נצרת, ניצב-משנה יוסי חמו. שוטרי המחוז, בשיתוף עם כוחות יס"מ ומג"ב, יוצבו בסביבת כל אחד מ-86 הקלפיות שבעיר, בה 53 אלף בעלי זכות בחירה. ביום הבחירות נפתח במטה המחוז מרכז תיאום מבצעי אליו יועבר המידע על המתרחש בזמן אמת.

    המערכה היצרית בנצרת החלה בערב הבחירות ב-22 באוקטובר 2013, אז הצביעו התוצאות על מהפך. ראמז ג'ראייסי, ראש העיר שכיהן בתפקידו במשך 19 שנים, הפסיד ליריבו המר ומי שהיה סגנו, עלי סאלם, בהפרש זעום של 22 קולות בלבד. בתגובה, ביקש ג'ראייסי מיד לאחר הבחירות, להוציא צו מניעה לפרסום התוצאות, בטענה כי קולות הקלפי של מוגבלי התנועה לא נספרו, לטענתו בניגוד לחוק. סאלם הגיש ערעור על ההחלטה, ובית המשפט העליון קיבל טענותיו - וכך הוכרז סאלם כראש העיר החדש של נצרת.

    בתגובה להחלטה, הגיש ג'ראייסי בקשה לספור עשרות רבות של קולות שנפסלו על ידי ועדת הבחירות. במקביל, הגיש סאלם עתירה שכנגד, וטען כי חלה טעות בספירה של עשרות רבות של מעטפות. כתוצאה, בתחילת חודש ינואר החליט בית המשפט המחוזי בנצרת על פתיחת 47 המעטפות של מוגבלי הניידות שנפסלו שלא כחוק - והתוצאה הדרמטית על מהפך נוסף, הפעם לטובתו של ראש העיר המודח ג'רייסי. אולם, בסיום הספירה זכה ג'ראייסי ליתרון של תשעה קולות בלבד, ולכן זמן קצר לאחר מכן ביקש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין מבית המשפט לבטל את הבחירות בנצרת ולקיים בחירות חוזרות, זאת בעקבות ראיות שהציגו בפניו אנשיו של סאלם, לפיהן עלה חשד כבד לאי-סדרים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully