הגז הישראלי יביא שלום בין קפריסין לטורקיה?

העולם כולו עוקב בימים האחרונים אחר "תהליך השלום" בין ישראל לפלסטינים, שאמור להגיע בשבועות הקרובים לרגעי הכרעה. אף אחד לא יכול להגיד איך זה ייגמר, אבל אפילו תוך כדי המשבר באוקראינה, הסוגיה הישראלית-פלסטינית לא יורדת מהכותרות. במקביל, ועם הרבה פחות סיקור תקשורתי, מתרחש במזרח התיכון "תהליך שלום" שעשוי להוביל לשינויים משמעותיים באזור – דרמטי לא פחות מהתהליך הישראלי-פלסטיני.

הכוונה היא למשא ומתן בין קפריסין לטורקיה על איחוד קפריסין, שבדומה למשא ומתן הישראלי-פלסטיני התחדש בקיץ 2013. אולם, בניגוד אליו, תהליך זה הצליח כבר להוביל להסכמות בין הצדדים וגם לדרמה פוליטית של ממש. לפני שלושה שבועות, שני הצדדים בשיחות - ממשלת טורקיה וממשלת קפריסין - הסכימו על "נייר מסגרת" שיהווה בסיס למשא ומתן על הסדר קבע. מיד לאחר מכן, הקואליציה בקפריסין התפרקה בעקבות פרישתה של שותפה מרכזית בממשלה, במחאה על "ויתורים גדולים מדי" שנכללו בנייר המסגרת. נשמע מוכר?

"זה טבעי לנסות לערוך השוואות בין התהליך המדיני בקפריסין לבין תהליך הישראלי-פלסטיני, אבל לדעתי האישית עדיף להימנע מכך", אמר בשבוע שעבר לוואלה! חדשות שר החוץ של קפריסין, יואניס קאסולידיס, בסיומו של ביקור שערך בישראל. "בכירים ישראלים עמם שוחחתי הביעו עניין רב בחידוש השיחות בינינו לבין הטורקים. ישראל מאז ומתמיד תמכה בפיתרון צודק לבעיית קפריסין. וכמו כל המדינות באזור, היא עשויה להרוויח מפיתרון כזה".

עוד על המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים:
נתניהו: "ברור שחלק מההתנחלויות לא יהיו בהסדר"
אבו מאזן: "אין סיכוי שאכיר בישראל כמדינה יהודית"
נתניהו בוועידת איפא"ק: "מוכן להגיע לשלום היסטורי"

קפריסין וטורקיה מצויות בסכסוך מתמשך מאז שטורקיה פלשה לקפריסין בשנת 1974, כבשה את חלקו הצפוני של האי והקימה שם מדינת חסות בשם "צפון קפריסין", שאף מדינה בעולם – למעט טורקיה עצמה – אינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים. מבחינת החוק הבינלאומי, חלקו הצפוני של האי נמצא תחת כיבוש צבאי שנמשך זה 40 שנה חרף מחאות מצד הקהילייה הבינלאומית.

ממשלת קפריסין דורשת לאחד את שני חלק האי תחת ריבונותה, ולשים קץ לכיבוש הטורקי. טורקיה, מנגד, טוענת כי היא מגינה על המיעוט הטורקי-מוסלמי בצפון קפריסין. במשך שנים טענה טורקיה, כי איחוד האי יביא לפגיעה בזכויותיו של המיעוט המוסלמי - טענה שהממשלה הקפריסאית בניקוסיה מכחישה בתוקף. ב-40 השנה האחרונות נעשו ניסיונות רבים להביא לאיחוד קפריסין, אך כולם הסתיימו בכישלון.

לפני שלושה שבועות, כאמור, החל סבב חדש של שיחות שלום בין הצדדים, על בסיס אותו "נייר מסגרת" - שנוסח בסיועה של ארצות הברית - לפיו כל הסכם עתידי יתבסס על איחוד האי תחת ריבונות אחת. הממשלה הקפריסאית התעקשה כי היא לא תסכים להיכנס למשא ומתן בדרג מדיני בכיר בלי שהצדדים ינסחו תחילה נייר מסגרת.

לישראל, אולי בלי שהתכוונה לכך, הייתה תרומה חשובה לחידוש שיחות השלום בקפריסין. גילויי הגז הישראליים בים התיכון בשנים האחרונות, נתנו לאנקרה אינטרס להאיץ את השיחות עם קפריסין. זאת, במטרה לגבש פיתרון שיאפשר לישראל להזרים את הגז הטבעי שלה לטורקיה, בצינור שאין ברירה אלא להעבירו במים הטריטוריאליים של קפריסין. הכלכלה הטורקית הצומחת והמתפתחת זקוקה נואשות לאנרגיה, והגז הטבעי של ישראל – כמו גם זה של קפריסין, שבתחום המים הטריטוריאליים שלה התגלו לאחרונה מרבצי גז מרשימים - יכול להתגלות כתשובה הטובה ביותר.

"אנחנו מעולם לא חדלנו להדגיש את רצוננו במשא ומתן רציני, שיוביל לפיתרון צודק וארוך טווח", אמר לוואלה! חדשות שר החוץ הקפריסאי, יאניס קסולידיס. "ההסכמה של טורקיה לחדש את השיחות בעת הנוכחית, נובעת כנראה מהבנה של השלטון באנקרה כי הסכם בקפריסין הוא אינטרס של הממשלה הטורקית. אין ספק שמרבצי האנרגיה שנתגלו באחרונה בים התיכון והצורך האדיר של הכלכלה הטורקית באנרגיה, שימשו תמריץ משמעותי עבור הטורקים להסכים לחידוש השיחות. אנרגיה היא מרכיב חשוב עבור כל השחקנים שמעורבים בתהליך הזה".

השיחות התחדשו אחרי משא ומתן שקט, שהתנהל בחודשים אחרונים לגיבוש נייר המסגרת. בניגוד למשא ומתן הישראלי-פלסטיני, בקפריסין לא נדרש לחץ משמעותי מצד ארצות הברית כדי לשכנע את הצדדים לחדש את השיחות ביניהם. האמריקנים אמנם סייעו לשני הצדדים בגיבוש נייר המסגרת, אבל אך ורק בשלבים האחרונים שלו. עצם ההחלטה לחדש את השיחות ולגבש מסמך משותף התקבלה ללא לחץ חיצוני, אלא מתוך רצון של שני הצדדים לבחון את האפשרות להגיע להסכם.

בסוף השבוע האחרון השיחות נקלעו למשבר הגדול הראשון שלהן, לאחר שאחת השותפות הגדולות בקואליציה הקפריסאית החליטה לפרוש במחאה על ה"ויתורים" שהופיעו בנייר המסגרת. הנייר אמנם הדגיש כי הפיתרון בקפריסין יושתת על "ריבונות אחת, אזרחות אחת וזהות בינלאומית אחת" – דרישות סף של הממשלה הקפריסאית – אבל הוא כולל גם התייחסות לפיתרון של "פדרציה", שמאפשר מידה מסוימת של שלטון עצמי לקפריסאים הטורקים בצפון האי.

"הצהרת העקרונות שגיבשנו יחד עם הצד הטורקי מתארת את עקרונות היסוד של הסכם קבע", מסביר השר קסולידיס, שצפוי להישאר בתפקידו גם לאחר הקמת ממשלה חדשה בקפריסין בשבועות הקרובים. "מדובר שם על פדרציה משותפת, שמבוססת על זהות בינלאומית אחת, אזרחות אחת וריבונות אחת. השיחות נערכות תחת העיקרון ששום דבר אינו מוסכם עד שהכל מוסכם".

מה להערכתך הסיכוי שתגיעו להסכם קבע על בסיס העקרונות הללו?
"אל תבקש ממני לנחש ולהמר. אתם בישראל יודעים היטב עד כמה אפשר להתקרב להסכם, ואז לגלות שהמרחק בין הצדדים בכל זאת גדול מדי".

מדוע לדעתך במקרה שלכם לא נדרש לחץ חיצוני לחידוש השיחות, בניגוד למשל למשא ומתן הישראלי-פלסטיני, שעצם קיומו נזקף לזכות שר החוץ האמריקני ג'ון קרי?
"בלי להיכנס להשוואות, העתיד של המדינה שלנו הוא עניין שצריך להיות נתון להחלטתנו שלנו בלבד, כי בסופו של יום, זה העתיד שלנו ולא של אף אחד אחר. קפריסין מאז ומתמיד הדגישה את רצונה להשתתף בשיחות כנות ופרודוקטיביות כדי להביא לאיחודה מחדש של המדינה שלנו. עם זאת, חשוב לי לציין שגם ארצות הברית מעוניינת מאוד לראות את משאבי האנרגיה בים התיכון הופכים למכשיר שיעודד שיתוף פעולה, יציבות ושלום באזור. הייתה לה תרומה חשובה לחידוש השיחות".

השיחות בין קפריסין לטורקיה מתנהלות במקביל לשיחות הפיוס בין טורקיה לישראל, שכבר נראו על סף הסכם, אבל נתקעו ברגע האחרון. בדומה לשיחות בין טורקיה לקפריסין, גם בשיחות בין טורקיה לישראל הגז הטבעי מספק לשני הצדדים תמריץ להגיע להסכם. גורם מדיני שעוסק בסוגיה אמר השבוע כי "יש מספר הסברים לרצון המחודש של הטורקים לסיים את פרשת המרמרה, אבל אף אחד מהם לא משכנע כמו הרצון שלהם להתקדם בנושא הגז".

גם בקפריסין עוקבים מקרוב אחרי השיחות בין טורקיה וישראל. אולם, למרות היריבות בין השלטון המקומי לאנקרה, הקפריסאים לא מסתכלים על כך בדאגה. "מבחינתנו, טורקיה היא מדינה חשובה באזור וישראל היא חברה טובה באזור, וברור לנו שפיוס ישראלי-טורקי לא בא על חשבון היחסים הקרובים בין ישראל לקפריסין", אומר קסולידיס. לדבריו, שיתוף הפעולה בין ישראל לקפריסין בתחומי המודיעין והביטחון, אל מול איומים משותפים כמו חיזבאללה וסוריה, חזק מתמיד: "השינויים באזור יצרו יותר נושאים משותפים שמקרבים בין הממשלות והגופים המקצועיים. נוצר שיתוף פעולה מקצועי מאוד ואפקטיבי". קפריסין מרוחקת כ-150 ק"מ בלבד מהחוף הסורי, ובחודשים האחרונים היא מסייעת למדינות המערב בהוצאת הנשק הכימי מן המדינה.

התרומה הישירה של גילויי הגז לשיחות הפיוס עם טורקיה, והתרומה העקיפה שלהם לשיחות בין טורקיה וקפריסין, מדגישה את הפוטנציאל המדיני של ישראל בתחום האנרגיה. בשבוע שעבר אף נודע כי חברת "נובל אנרג'י" חתמה על חוזה בשווי חצי מיליארד דולר להעברת גז טבעי למפעלים גדולים בירדן. בחדשות ערוץ 2 דווח כי ההסכם הזה הוא רק ה"סנונית הראשונה" בדרך לשורת הסכמי גז בין ישראל לירדן, שיאפשרו לאזרחי השכנה ממזרח, לראשונה מזה שנים, לחוות ברמה האישית את "פירות השלום". זאת, באמצעות הוזלה דרמטית של מחירי הגז והחשמל בממלכה.

"הנושאים המדיניים שמגיעים לכותרות הם השיחות עם הפלסטינים ואיראן, אבל בינתיים מתרחשים שינויים דרמטיים ברמה האזורית - בראש ובראשונה בגלל שוק האנרגיה", אמר לוואלה! חדשות גורם מדיני שעוסק בסוגיות האנרגיה. "התקשורת הישראלית יושבת על מרפסת מול הים, אבל כמעט אף אחד לא מפנה את המצלמות שלו לדרמה האדירה שמתחוללת במים. המהלכים מול ירדן, קפריסין וטורקיה הם רק ההתחלה – בחודשים הקרובים הגז יכול לחולל שינויים גם ביחסים עם מצרים ואפילו עם חלק ממדינות המפרץ". חשיבותו של הגז מהים התיכון – זה של ישראל וגם של קפריסין – בולטת עוד יותר על רקע האירועים האחרונים באוקראינה, שמדגישים את התלות האירופאית באנרגיה רוסית.

בירושלים מאמינים שהגז הטבעי יכול להתברר גם כתשובה הטובה ביותר של ישראל לניסיונות לעודד חרם על הכלכלה הישראלית. בהקשר זה, שר החוץ הקפריסאי, שכיהן במשך כעשור כחבר בפרלמנט האירופי בבריסל, ביקש להעביר מסר מרגיע. "אין דבר כזה 'חרם אירופי על ישראל', כלומר הסכמה רחבה של 28 המדינות החברות באיחוד האירופי להחרים את ישראל ברמה כזו או אחרת", אמר. "זה לא קיים ואני לא מאמין שזה בכלל אפשרי, כי רוב המדינות מתנגדות לכך בתקיפות. מנקודת המבט של קפריסין, אנחנו רוצים לקדם גישה פרגמטית למזרח התיכון, ולא הטפות מוסר".

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il