פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השתלטו על הסיפור

      בזמן שלוחמי הקומנדו הימי עלו על סיפון ספינת הנשק בלב ים, חיילי דובר צה"ל קיימו מבצע לא פחות חשוב: הכינו חומרים לפרסום על המבצע. במאה ה-21, הקרב הוא גם על הסיפור

      לקראת חצות החלה ההלקאה העצמית. אולי דובר צה"ל הגזים קצת עם החשיפה המהירה של פרטי המבצע המזהיר של חיל הים ללכידת ספינת הנשק ברשתות החברתיות? שאל-קבע מגיש החדשות את המרואיין התורן בפנים חמורות סבר. אולי אפשר היה להמתין שהספינה ועליה לוחמינו תגיע קודם כל בשלום לנמל באילת – ורק אז לפרסם ברבים את דבר המבצע המזהיר?

      ואכן, דובר צה"ל פעל הפעם במהירות בזק. עוד לא נראה מבצע מתוקשר כל כך של צה"ל ברשת האינטרנט, כמעט בשידור חי. דקות ספורות לאחר הפרסום החל המידע אודות פרטי המבצע להיות מופץ ברשת האינטרנט. הפייסבוק והטוויטר של צה"ל עודכנו ללא הרף, בהודעות שניכר היה כי הוכנו מבעוד מועד לקראת ההשתלטות ובסרטון מצוין המתאר בדיוק רב כיצד ניסו האיראנים להבריח נשק לעזה.

      מדובר היה כמובן במהלך מתוכנן היטב: בדובר צה"ל הפנימו היטב את הכישלון התקשורתי בפרשת ההשתלטות על ספינת המרמרה, אז נאלצה ישראל להיות מובלת ולא מובילה מבחינת המידע – והנזק המדיני היה בהתאם. השאלה האם ניתן היה להמתין עם פרסום פרטי המבצע מעידה בעיקר על חוסר הבנה באופן שבו מתנהלת הזירה החברתית ברשת כיום.

      ניקח לדוגמה את התרחיש הבא, בו דובר צה"ל היה ממתין – לא יום, אלא רק כמה שעות בודדות – עם פרסום המידע. בפרק הזמן הזה, יותר מסביר להניח, כבר היו מתחילות להתפרסם ידיעות ברחבי העולם על לכידת ספינה בלב ים על ידי חיל הים הישראלי. בציר האיראני-פלסטיני היו מנצלים את המידע הראשוני והלא-מבוסס להפצת "סיפור" משלהם לגבי לכידת הספינה – סיפור שבו נוסעי הספינה הם בעצם קורבן תמים לכוחות הרשע הישראליים, שהשתלטו באלימות על הספינה שלהם, בלי סיבה.

      שרטוטים ותכנונים מוכנים מראש

      ה"סיפור" הזה היה נפוץ כאש בשדה קוצים ברשת האינטרנט העולמית, שמשמשת גם כך פלטפורמה מצוינת להפצת דיסאינפורמציה עבור ארגונים אנטי ישראליים. בתקשורת העולמית היו כמובן מצטטים את טענות הפלסטינים. הסיפור ברשת היה הופך לסיפור שלהם. וישראל? היא, כמו במרמרה, הייתה נאלצת להסביר ולהגיב. הכותרות על מבצע הירואי ללכידת ספינה שהובילה נשק איראני היו מתחלפות בכותרות על ישראל חסרת הרסן, שעשתה זאת שוב.

      בדיוק כמו במרמרה, פרסום העדויות, הסרטונים והצילומים לאחר מכן היו לא יותר מכוסות רוח לתדמית הישראלית שהייתה סופגת שוב מהלומה קשה.

      בדובר צה"ל הבינו היטב כי המערכה ברשתות החברתיות חשובה לא פחות מהמערכה בלב ים. ההיערכות לקראת המבצע הייתה ראויה לציון. כך, בדיוק כך, צריך לנהל את המערכה הזו. עם תכניות, שרטוטים וסרטונים מוכנים מראש, עם צוותים שמשדרים באונליין כמעט לחוף. עם השתלטות לא רק על הספינה – אלא גם על הסיפור שיופץ ברשת.

      אגב, בתקשורת העולמית, הטרודה בענייני אוקראינה, המבצע הצה"לי זכה לחשיפה מינורית בלבד – מה שרק הגביר את חיוניות הפעילות האינטנסיבית ברשתות החברתיות, זמן קצר לאחר ההשתלטות.

      הכותב הוא יועץ לאסטרטגיה ברשת

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il