למרבה הצער, השתלטותה של רוסיה על חצי האי קרים, לעת עתה, והמהלכים הנרחבים בכל רחבי אוקראינה, הותירו את המערב עם המכנסיים למטה. רוסיה התוקפנית בראשותו של פוטין הבלתי מתפשר הייתה צפויה אך עיני המערב טחו מראות. והאמת היא שבמציאות הגיאופוליטית בעולם, אין למערב מה לעשות. גם אם נשמעים קולות המנסים לרכך את התדהמה וחוסר היכולת של המערב להתמודד עם המצב החדש, דרך הצעות ל"מנופים" כלכליים" או דיפלומטיים, הרי זה מגוחך, אפילו אינפנטילי.
שנית, ההתעקשות המערבית להחליש את פוטין ולהביאו ליפול על ברכיו על ידי הזרמת כסף ותחמושת למורדים גם היא איוולת. הרי האופוזיציה איננה מקשה אחת; יש בה אלמנטים לאומניים, פשיסטיים ואף יותר מכך. בידי מי מפקידים כסף ונשק? לארצות הברית ניסיון בלתי מוצלח, בלשון המעטה, בעידוד אופוזיציות, ראו מקרה אפגניסטן, איראן בתקופת השאה, סוריה ועוד. מי שהיום אופוזיציונר, מחר יכול להפוך לאויב המר ביותר. אז לחמש את האופוזיציה ולטעת בה תקוות שווא זו גם איוולת.
הקרב על אוקראינה - סיקור מיוחד
רוסיה לא תשמוט מידיה את קרים. בחבל ארץ זה הרוב המכריע הוא רוסי שלא ייתן את ידו לאוקראינים בעת מצוקתם. ההפך הוא הנכון. הנמלים בים השחור והים הכספי, בהם נמצאות ספינות מלחמה רוסיות, לא ייפלו לידי האוקראינים גם אם המחיר יהיה שפיכות דמים קשה.
רוסיה בעצם סוגרת על אוקראינה מכל הצדדים. אין צורך ממשי להיכנס לקרבות רחוב עם האוקראינים, אם כי הרוסים לא יירתעו מכך. רוסיה מסוגלת לשתק את אוקראינה על ידי סגירת ברז הגז המוזרם אליה. ללא הגז הרוסי, אוקראינה תיפול ותקרוס. מנהיגי אוקראינה החדשים יודעים זאת היטב, כולל יוליה טימושנקו הטוענת לכתר הנשיאות. היא כבר הצהירה שהיא מוכנה להיפגש עם פוטין כדי להגיע להסדר. אין כמו טימושנקו היודעת את המציאות כי הרי היא הייתה קרובה למדי לפוטין ומעורבת עד צוואר בעסקות גז בין שתי המדינות. היא גם גרפה הון עתק. חינה סר ברגע שהצהירה על כוונותיה להתקרב למערב.
הפור נפל
מרבית מדינות מערב אירופה ומזרחה תלויות בגז הרוסי תלות מוחלטת. הן זקוקות לו כאוויר לנשימה. רוסיה שולטת גם על צינורות הנפט המובילים את ה"זהב השחור" אל המערב. שאלו את גרמניה החזקה עד כמה היא תלויה בגז הרוסי, עד כדי כמעט 100%. כל המדינות הללו לא תפעלנה צבאית נגד רוסיה. פוטין יודע זאת, אובמה יודע זאת, מנהיגי המערב יודעים זאת, מנהיגי מזרח אירופה מבוהלים עד אימה.
מטבע הלשון "אוקראינים" היא שחוקה מאוד. ככל שחולף הזמן, הדיווחים מאוקראינה והאזורים הסמוכים לה מדברים על הרבה מאוד אוקראינים המצטרפים אל הכוחות הרוסיים, בין אם מתוך פחד ובין אם מתוך אינטרסים אחרים. כך למשל, מפקד חיל הים האוקראיני החדש, אדמירל דניס ברזובסקי, ערק משורות הצבא אל הרוסים. סביר להניח שאין זו עריקה אחרונה. ככל שרוסיה תתקדם והסכנה למלחמה ממשית תתקרב, ייתכן והפיקוד העליון האוקראיני יתחיל להתמוטט. גם מפקדי הצבא האוקראיני מבינים שאין שום אפשרות ריאלית להתנגד לצבא הרוסי. זו אשליה המטפחים אותה הלאומנים האוקראינים ותו לא.
אין לשכוח את האוטונומיות או המדינות-למחצה הקרובות לאוקראינה, דוגמת רפובליקת המולדובה וטרנסניסטריה. אלה בהחלט עלולות להפוך לראש גשר עבור רוסיה במתקפה על אוקראינה.
בגלל כל אלה ועוד רבים אחרים יש לקבוע שמבחינתה של רוסיה, הפור נפל. למרבה הפלא, המנהיגים האוקראינים יקבעו עד כמה יבולע לארצם. המערב לא יושיע כי איננו מסוגל.
ומילה אחרונה לגבי אוקראינה והיהודים. זהו המקום בו נולד "תחום המושב" הידוע לשמצה בעקבות סיפוח אוקראינה לאימפריה הרוסית. זהו המקום בו פרעו האוקראינים ביהודים. זהו המקום המקולל בו הושמדו יהודים רבים במלחמת העולם השנייה. טוב שהוא איננו יהודי עוד.
הכותב הוא היסטוריון המתמחה בנושאי ביטחון לאומי
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il