לא מאיימים על מבודד בבידוד: פוטין לא מתרגש מאובמה

"זה המשבר הכי קשה העומד בפני אובמה מאז עלייתו לשלטון", אומרים הפרשנים האמריקנים בהתייחס לאיום ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, שטח אוקראיני מאז 1954. האמת היא שמאז שהוא נבחר, שמע אובמה את המשפט הזה כבר כמה וכמה פעמים בהקשר של סגירת מוסדות השלטון, הסכנה מפשיטת רגל וכמובן בימים של איום המלחמה מול סוריה. עם זאת, אם במערכה מול דמשק עלתה האפשרות של התערבות צבאית, במשבר הנוכחי באוקראינה - מלחמה מול רוסיה היא לא אופציה.

ביומיים האחרונים ניסו בכירים אמריקנים לבייש את קרמלין בכל דרך. "זה די אירוני שנציגי רוסיה לרוב יוצאים מגדרם באולם הזה, כשהם מדגישים את קדושת הגבולות הלאומיים והריבונות", אמרה שלשום שגרירת ארה"ב לאו"ם סמנתה פאוור בישיבת מועצת הביטחון, "אך מעשי רוסיה באוקראינה למעשה מפרים את הריבונות של אוקראינה ומהווים איום על הביטחון והיציבות". "במאה ה-21 פשוט אי אפשר להתנהג כמו במאה ה-19 ולפלוש למדינה אחרת בתרוץ דמיוני", אמר שר החוץ ג'ון קרי אתמול לרשת סי-בי-אס.

עוד על המשבר באוקראינה
מפקד חיל הים האוקראיני ערק לרוסיה: "יואשם בבגידה"
אובמה לפוטין: הסג מיד את כוחותיך מאוקראינה
רוחות מלחמה באוקראינה: פוטין לא סופר את אובמה. דעה

אלא שבקרמלין לא מתרגשים מהעקיצות האמריקניות. הפגיעה במוניטין לא מדאיגה את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שממילא חושב שהמערב הדו-פרצופי לא באמת חושב על טובת ארצו. כך שעוד שבוושינגטון בעיקר מדברים, הרוסים קובעים עובדות בשטח.

שלשום יזם הנשיא אובמה שיחה ארוכה נוספת עם עמיתו הרוסי פוטין. הודעת הבית הלבן בעניין הייתה ארוכה מאוד ודיברה על אמנות בינלאומיות והסכמים, וכללה אזהרה מפני בידודה העתידי של רוסיה, אם זו תמשיך להפר את החוק הבינלאומי. ההודעה של הקרמלין הייתה קצרה יותר והבהירה שהנשיא פוטין רואה בלאומנים האוקראינים איום ממשי ושמוסקבה רואה חובה להגן על התושבים הרוסים בקרים (ושאר אוקראינה), ועל האינטרסים של ארצו.

כדי להוכיח שלא מדובר בהחלטה שרירותית של דיקטטור, במוסקבה נערכה אתמול הפגנת תמיכה בפלישה הרוסית לקרים, שכמובן התקיימה ללא הפרעה מצד הרשויות. מנגד, רבים ממשתתפי ההפגנות נגד המלחמה נעצרו. מראית העין עדיין חשובה לפוטין במידה מסוימת - אך בעיקר ממניעים פנימיים.

את המשבר הנוכחי נדמה שאי אפשר לפתור באמצעים צבאיים, אולם מנגד אין לזלזל בדיפלומטיה. למערב יש יכולת לפגוע ברוסיה בעזרת סנקציות וגם בצעדים דיפלומטיים סמליים. השר קרי ועמיתיו האירופים יכולים להתייצב כבר השבוע בקייב - כפי שקרי אכן יעשה מחר - להפגין תמיכה בממשלה האוקראינית החדשה, ולהאיץ את הסיוע הכלכלי לאוקראינה, שזקוקה בשנים הקרובות להלוואה של כ-25 מיליארד דולר כדי להתיישר. בריטניה וארה"ב כבר הודיעו שהן משהות את ההכנות לקראת פסגת ה-G-8 המתוכננת לקיץ הקרוב ברוסיה. השלב הבא יהיה לסלק את רוסיה מהפורום, אליו צורפה לא מעט בזכות הלחץ של הנשיא לשעבר ביל קלינטון. לא ברור עד כמה זה יכאב באמת למוסקבה - שכן ב-2012, למשל, ויתר הנשיא פוטין על ההשתתפות בפסגת השמינייה בקמפ-דיוויד.

סגן שר החוץ לשעבר ניקולס ברנס, דיפלומט אמריקני ותיק, חושב שלהבדיל מהתפיסה הרווחת שלוושינגטון אין אינטרס ישיר באוקראינה, מדובר במתקפה ישירה של פוטין על אחד האינטרסים החיוניים של ארה"ב: אירופה דמוקרטית ושלמה.

"אופציה צבאית אינה קיימת, לא בידי ארה"ב ולא בידי נאט"ו. לא נילחם עם פוטין על אוקראינה, הוא יודע את זה וזה בטח מעניק לו אומץ". ברנס חושב שאובמה עצמו צריך לצאת לביקור באירופה, להשתתף במפגש של נאט"ו ולאשר מחדש את המחויבות להגנה על המדינות החברות בברית הצפון-אטלנטית. הוא לא בטוח שזה יגרום לפוטין לשנות את היעדים האסטרטגיים ולוותר על המאבק על אוקראינה, אך אולי ישכנע אותו להימנע מהסלמה ומאלימות. "פוטין בעצמו לא יודע איך ייגמר המשבר הזה. זה ידרוש מהלכים עקביים וממוקדים של אובמה ומרקל, וסיוע כלכלי לממשלת אוקראינה.

ברנס מעריך שרוסיה לא תנסה "לנקום" במערב ולחבל בהסכמים דוגמת אלו שנחתמו בתקופה האחרונה עם סוריה ואיראן. "לא נראה לי שפוטין יעשה 'אחורה פנה' בהסכם להשמדת הנשק הכימי בסוריה. גם בעניין איראן, למרות שההידברות עם רוסיה בנושא תמיד הייתה מאוד קשה, מוסקבה לא מעוניינת לראות נשק גרעיני בידי איראנים, כך שאני לא חושב שיש קשר בין הדברים".

יצוין כי בפני המערב יש גם את האופציה הכלכלית, בדמות סנקציות כלכליות על רוסיה, דוגמת הקפאת נכסיה במערב. השאלה היא אם הסנקציות האלה לא ישיגו את התוצאה ההפוכה ורק יעזרו לפוטין, ויספקו לו תרוץ נוסף לבידודה העצמי של רוסיה - וחיזוק שלטונו. בנוסף, ספק אם אירופה עם התלות שלה במוצרי האנרגיה הרוסים תסתכן בסנקציות "משתקות".

אדריאן קרטניצקי, חוקר מהמועצה האטלנטית בניו יורק, חושב שפוטין משתמש בקרים כדי "לבדוק" את הגבולות. "נוח לו מאוד לפלוש לקרים כדי לערער את היציבות באוקראינה ולא לאפשר לממשלה החדשה להתקדם - לפחות עד שתושג עסקה שתהיה רווחית מספיק בשביל מוסקבה", הוא אומר. "בשביל פוטין, מדובר בצעד אסטרטגי בניסיון להוציא את אוקראינה מהשיח של נאט"ו, לשמור אותה נייטרלית - או במרחב הכלכלי של רוסיה. בשנים האחרונות הוא בדק את הגבולות הרבה פעמים, ויצא מזה בשלום. לאחר שהוא איבד מנוף השפעה על אוקראינה, הוא מנסה להחזיר אותו באמצעות פירוק המדינה. אם ננסה לפייס אותו עכשיו - בעתיד נקבל חוסר יציבות גדול יותר".

מאז חזרתו לתפקיד הנשיא מנווט פוטין את רוסיה לקראת בידוד - באופן מודע עם מהלכים דוגמת "חוק הסוכנים הזרים", וסילוקם של הארגונים ההומניטריים הזרים. הוא לא מנסה ליצור רושם של שליט נאור, הוא לא מנסה להיות ידיד של מעמד הביניים בארצו, אלא לנטרל את אלה שמנסים לנענע את הסירה.

החדשות היחסית-טובות הן שפוטין כנראה לא מעוניין בעימות צבאי ממשי בקרים - יהיה לו קשה להכיל מלחמת אזרחים מהסוג הזה בגבולות חצי האי. יש להניח שהוא מעדיף לשמור על נוכחות צבאית בשביל "להגן על האוכלוסיה הרוסית" בחצי האי - ומשאל עם כבר יכול להשלים את המזימה וליצור אוטונומיה נאמנה למוסקבה, ובהדרגה להעביר גם את מזרח אוקראינה עם אוכלוסיה רוסית משמעותית לתחום התכתיבים הישיר שלה.

בכל ההודעות הפומביות של הממשל האמריקני בסוף השבוע האחרון הוזכרה "מודעות" לקשרים ההיסטוריים של רוסיה ואוקראינה. אך זה בדיוק הסיכון הגדול של פוטין לטווח הארוך ביחסים עם אוקראינה: אבדן הקשרים האלה לאלתר, לפחות עם חלקה המערבי. באשר לאיום שההיסטוריה תשפוט אותו רע: שליטי רוסיה כבר הוכיחו בעבר כישרון גדול בשכתוב ההיסטוריה.

(עדכון ראשון: 23:04)