פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי באמת במצוקה

      אהוד אולמרט, כתבנו כאן לפני שבוע, שרוי במצב רוח קשה. הוא מדוכדך, הוא כבוי, הוא מודאג. הסברנו גם למה, הזכרנו את התיקים הפליליים החמורים, שבהם הוא נאשם וממתין להכרעת השופטים, והוספנו שאלה מתבקשת: האם קטטת העבריינים, שפרצה בינו לבין אשת סודו שולה זקן לפני שבועיים, תהפוך לקרע מוחלט? האם האסימון נפל לנאשמת מספר 9 בתיק הולילנד?

      את התשובה קיבלנו ביום שלישי: האסימון נפל לה. נמאס לה לשכב על הגדר למען הבוס שלה. נמאס לה להיפצע, לדמם, לשלם מחיר אישי כבד. נמאס לה להיות השמיכה של מי שכינתה "מפעל חיי". רגע לפני סיום משפט הולילנד וההכרעה בו, היא החליטה לרדת מהגדר, שעליה שכבה פצועה כמה שנים, ולהציע את עצמה לפרקליטות כעדת מדינה. היא הריחה כנראה את הכלא.

      איך הגיב על כך ראש הממשלה לשעבר, שמעולם לא היה לו קושי להפוך אור לחושך, כישלון להצלחה, מפלה לניצחון? בדיוק כפי שנהג בעבר: ניסה לזרות חול בעיני הציבור. הפרקליטות בבעיה, היתה רוח תגובתו, לכן היא נזקקת עכשיו לעדת מדינה. רוצה לומר: היא בצרות, היא בבעיה, לא חלילה אני.

      אין מתנות חינם

      הדברים מחייבים את פיזור החול והערפל:

      מי שנמצא בבעיה הוא אולמרט עצמו, לא הפרקליטות. לכן התנפל על זקן, לכן הטילו פרקליטיו דופי באמינותה, לכן הציגו אותה כשקרנית. אילו האמינו שהפרקליטות לא ביססה בראיות את המעשים החמורים שהיא מייחסת לאולמרט, מותר להניח שהם היו מלטפים את יקירתם ולא נועצים בה סכינים.

      לא הפרקליטות פנתה אל זקן בהצעה להפוך לעדת מדינה, אלא שולה לפרקליטות. הבדל קטן. לא הפרקליטות במצוקה, אלא זקן ואולמרט. אנשיה מאמינים שגם בלי זקן כעדת מדינה, הונחה תשתית ראייתית של מעבר לספק סביר להרשעת ראש הממשלה בקבלת שוחד. האישום מבוסס היטב.

      בתיק הערעור בבית המשפט העליון בפרשיות אולמרט?טלנסקי ומעטפות הכסף הסודיות, יש ערימת ראיות מפחידה שאינה שנויה במחלוקת מבחינה עובדתית. אין צורך בעדות של שולה זקן כדי לחזק את סיפור מאות אלפי הדולרים שזרמו בחשאי לכיסו של אולמרט. די במה שנקבע בידי השופטים בביהמ"ש המחוזי בירשלים, כך הפרקליטות, כדי להוביל להרשעה מהדהדת.

      מילה על כמה פרשנים, ובהם מי שהיו מקורבים לאולמרט, המנסים להרוג עיסקה אפשרית עם זקן בטענה הבאה: יהיה קשה לשופט להחליט היכן היא אמרה אמת. הספק ינצח.
      לא מדויק, בלשון המעטה. שופט רשאי להאמין לגירסת עד, כמו לנאשם, בקטע מסוים, אפילו נמצא ששיקר בקטעים אחרים. זה תלוי בראיות תומכות ובעוצמתן, בעדות שיטה, בהיגיון של הדברים וגם, מילה גסה, בשכל הישר. שופט רשאי לומר כאן אני מאמין לנאשם או לעד המדינה, וכאן לא. זה קורה באינסוף משפטים. על הרקע הזה עולה השאלה: באילו תנאים תסכים הפרקליטות לעיסקה עם זקן וכמה רחוק תלך בעניין העונש המוסכם, אם וכאשר?

      נתחיל מהסוף: לא תהיה עיסקה בלי תקופת מאסר משמעותית. שוחד הוא שוחד הוא שוחד. וגם: מה תספק שולה זקן לאנשי התביעה, אחרי ששחתה שנים עם ולצד ראש הממשלה לשעבר בתעלות הביוב? האם ברשותה הקלטות מפלילות? האם ברשותה מסמכים המדברים בעד עצמם? האם ברשותה מידע על חשבונות סודיים, אם יש כאלה, ועל שיבוש חקירה בתיקים הקודמים?

      בלי סל מידע ברמה הזאת, אפשר לנחש ולהניח, לא תיחתם איתה עיסקה. שולה כבר נרמזה במו"מ הנוכחי: אין מתנות חינם.