ההיסטוריה לעתים כן חוזרת על עצמה

מהפכת מיידן גרמה אמנם להדחת הנשיא האוקראיני ולהקדמת הבחירות ל?25 במאי, אבל היא גם הביאה לכך שבאותו יום בדיוק יצביעו תושבי קרים, שרוב אוכלוסייתו רוסית, על משאל עם לעצמאות ולהתנתקות מאוקראינה, כפי שהכריז אתמול הפרלמנט של חצי האי.

במקביל ראינו אתמול את הצבא הרוסי מזיז כוחות סמוך לגבול האוקראיני וסוף סוף גם הנשיא ינוקוביץ' השמיע קול. לא פלא שבמצב עניינים מתוח כזה, ההודעה על מינוי הממשלה החדשה בקייב הפכה לסיפור משני. ובכלל, דומה כי הסיפור כבר לא בקייב, כי אם בקרים, שם עוגן בנמל סבסטופול הצי הרוסי בעקבות הסכם חכירה בין ממשלת קייב למוסקבה מ?2010, שהוארך ב?25 שנים.

תסריטים רבים אפשריים במשבר הבינלאומי הזה - אופטימי (עד כדי אוטופי), שעליו חולם האיחוד האירופי, שבו רוסיה והמערב משתפים יחדיו פעולה לשיקום כלכלת אוקראינה; ופסימי, בהחלט ריאלי היום, שבו נהיה עדים למלחמת קרים השנייה.

מיידן אמנם העניקה ללאומנים האוקראינים מקור להרבה גאווה, אבל גם לרוסים אפשרות לנקמה. הצאר ניקולאי הפסיד במלחמת קרים (1856-1853) לאימפריות של בריטניה וצרפת המתועשות שנלחמו לצד העות'מאנים. למלחמה ההיא, שהיתה חלק ממאבק בין המעצמות האירופיות להשתלטות על שטחים מהאימפריה העות'מאנית המתפוררת, שמות רבים: ברוסיה היא נודעת בתור "המלחמה המזרחית". שם זה גם מתאים היום, אם נתייחס לתגובה הזועמת של תושבי מזרח אוקראינה למהפכת מיידן, ולתמיכה הגלויה שהם מקבלים מרוסיה.

כמו אז, רואה "הצאר המודרני", ולדימיר פוטין, את העימות הנוכחי סביב אופייה ועתידה של אוקראינה כחלק מהמערכה בין המעצמות האירופיות (האיחוד) לבין רוסיה, אלא שהפעם האיום הוא להשתלט על אוקראינה, ציר מרכזי בחלום הרוסי לחידוש האימפריה. פוטין, מעודד מניצחונו הספורטיבי במערכה של סוצ'י, כבר רואה את עצמו נוקם את נקמתו של הצאר ניקולאי... היה כבר מי שאמר כי את העתיד כותבים עם הדיו של העבר.

האימפריה העות'מאנית כבר מזמן קרסה כך שאין סיכוי שהיא תהיה מיוצגת במלחמת קרים השנייה שלנו, אלא שהטורקים המוסלמים גם כן בתמונה. הטטרים, אומה טורקית?מוסלמית, שהוגלתה למרכז אסיה בידי סטאלין, שבו בינתיים להתגורר גם בחצי האי קרים (12 אחוז מהאוכלוסייה) ואלה כבר בחרו צד במשבר באוקראינה. גם הם מחפשים נקמה, ביריביהם ההיסטוריים כבר מלפני 500 שנה - הרוסים.

מוסקבה כבר הצהירה כי היא לא תסכים לפגיעה באינטרסים של רוסיה ולפגיעה באזרחיה. היא עשתה כן במשבר בגאורגיה באוגוסט 2008, וכולם זוכרים כיצד זה הסתיים. כאשר סטאלין דיבר כך, הצבא האדום פלש לפולין ואילו היטלר השתמש כמעט באותה לשון לפני שפלש לסודטים. הרטוריקה הרוסית מלחמתית. במערב, לעומת זאת, אין כל חדש. מילים, מילים, מילים.