יותר ויותר קולות הנשמעים לאחרונה בישראל משווים בין תמיכה בקו שנוקט הנשיא האמריקני ברק אובמה לבין הזדהות עם תפיסות אנטי-ישראליות קיצוניות ובהכרח לא נאמנות לישראל. אותם קולות מפנים אצבע מאשימה גם כלפי המנהיגות האינטלקטואלית של יהדות ארה"ב בשל הנאמנות שלה לנשיא ארה"ב. לא זו בלבד שלהשוואה זו אין אחיזה במציאות, היא אף עלולה להוות איום על מרקם היחסים בין ישראל ליהדות ארה"ב - הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם.
ארה"ב הייתה ותהיה הידידה הגדולה של ישראל בעולם. הקשר הבלתי ניתן לערעור, כפי שהגדירו הנשיא אובמה, בנוי על אינטרסים משותפים ועל ערכים משותפים והוא יעמוד במבחן המציאות כל עוד אלו יישמרו. הממשל האמריקני תחת הנהגתו של הנשיא אובמה המשיך את הסיוע הביטחוני, שיתוף הפעולה בכל התחומים התהדק והתחזק, והמאמצים של מזכיר המדינה ג'ון קרי להוביל להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים זוכים לגיבוי גם משר החוץ ליברמן שאמר כי "כל הצעה אחרת מהקהילה הבינלאומית תהיה פחות טובה לנו". לא נכון לומר כי יש סתירה בין תמיכה באובמה לתמיכה בישראל.
תמיכתה של יהדות ארה"ב בישראל נובעת משותפות גורל, מתפיסת אחריות משותפת על עתיד העם היהודי ומערכים משותפים, והיא נדבך חשוב ביחסים בין המדינות. בארה"ב חיים 5.3 מיליון יהודים (2.2% מהאוכלוסייה), 69% בקרבם מעידים כי הם מרגישים קשורים לישראל. 43% מעידים כי דאגה לישראל חיונית לקיום היהודי, ו-44% חושבים כי ישראל חשובה לזהות היהודית שלהם. לא נכון לומר כי יש סתירה בין תמיכה של יהדות ארה"ב בישראל לביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל.
יש מקום לביקורת, גם מבית
יהדות ארה"ב היא מהקהילות המתקדמות ביותר בקרב הקהילות השונות בארה"ב ונחשבת לקהילה מובילה במאבקים ליברליים במדינה כמו נישואים חד-מיניים, הפלות, חוקי הגירה ועוד. כך לדוגמא, 56% מיהודי ארה"ב מאמינים כי דאגה לצדק ושוויון הוא מרכיב חיוני של החיים היהודיים ו-33% מדרגים אותו כמרכיב חשוב. למפלגה הדמוקרטית תמיכת רוב מוצקה של 70% בקרב הקהילה היהודית. בתוך כך, 60% מקרב יהודי ארה"ב תומכים במדיניות החוץ של הנשיא אובמה כלפי ישראל, כאשר 89% מהם מאמינים כי אנשים יכולים לחיות חיים יהודיים מלאים ולבקר בחריפות את המדיניות של ממשלת ישראל (הנתונים מתוך סקר פיו, הסקר המקיף ביותר שנערך בקרב יהדות ארה"ב בשנים עשר השנים האחרונות ופורסם בסוף שנת 2013). בעניין הנושא הפלסטיני, הסקר מצא כי 61% מאמינים כי מדינת ישראל יכולה לחיות בדו קיום לצד מדינה פלסטינית.
לשם השוואה, בשני סקרים שנערכו בישראל באותה תקופה, נמצא כי בקרב הציבור הכללי יש תמיכה גבוהה ביותר להסכם שלום על בסיס שתי מדינות לשני עמים: 67% בסקר של מכון דחף השיבו שיתמכו בהסכם כזה ובסקר של מכון הסקרים רפי סמית 68% השיבו שיתמכו בהסכם. העמדות אותן מציג הנשיא אובמה במדיניות החוץ כלפי ישראל, למן מהקדנציה הראשונה, עומדות בקנה אחד עם הקווים עליהם נשאלו הנסקרים בשלושת הסקרים הללו.
בעבר וגם בעתיד יתגלעו חילוקי דעות בין מדיניות החוץ של הממשל האמריקני ומדיניות החוץ של הממשל הישראלי. כל עוד אלה מתקיימים ללא ערעור על ריבונותה של המדינה וזכותה להגן על עצמה, אלה חילוקי דעות לגיטימיים. הם הופכים לא לגיטימיים כאשר יש בהם ערעור על הלגיטימציה של המדינה להתקיים, כפי שקרה בוועידת דרבן ב-2001, או, קורה בחלק ממסעות החרמות כנגד ישראל.
על מדינת ישראל לעודד שיח פתוח ודינמי, גם אם ביקורתי, בקרב יהדות התפוצות על מדיניות החוץ שלה. זו הדרך הטובה ביותר לשמר את יהדות התפוצות קשורה ומחויבת לישראל, וזו הדרך הטובה ביותר להבטיח את חוזקה ועתידה של העממיות היהודית.
הכותבת היא מנהלת ג'יי סטריט בישראל, שדולה יהודית-אמריקנית בעד ישראל ובעד הסדר מדיני
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il