סיכון מחושב - למען צמיחה כלכלית

הנגידה פלוג ניסתה לרבע אתמול את המעגל, דבר שכמובן אי אפשר להשיג. מהלך מפתיע של הפחתת הריבית משיג שני יתרונות גדולים שאין להקל בהם ראש: הוא מסייע לצמיחה במשק ומחזק את הדולר. מצד שני, הוא מדרבן את בועת הנדל"ן, שרק לאחרונה קראנו בדו"ח מדאיג מקרן המטבע הבינלאומית שיש בה אלמנטים מסוכנים ביותר ליציבות הכלכלית של ישראל, והוא מסכן את יוקר המחיה.

בנק ישראל עשה את השיקולים שלו, ושני הגורמים הראשונים הכריעו. ההאטה בקצב הצמיחה כבר כאן, וברור מדוע הנגידה מטפלת בכך באמצעות הפחתה של הריבית. כשמורידים את הריבית, מאפשרים עוד הלוואות זולות, וזה עוזר לעסקים להרים את הראש מעל המים. נוסף על כך, הדבר גם מחזק את הדולר, שזה חשוב מאוד ליצואנים.

בדיוק אתמול העריכו התעשיינים שהם צריכים שערך הדולר יהיה 3.8 שקלים בקירוב, כדי להמשיך לשמר את מצבם ולא לספוג הפסדים הולכים ומעיקים. צריך לשמור על התעשייה, ובעיקר על הייצוא. המשק הישראלי מוטה ייצוא והוא צריך כושר תחרות. אחת הדרכים היא ניסיון להחליש את השקל, וזה חשוב, חשוב מאוד. אפשר לזלזל בייצוא בהתמדה, אבל אם המשבר יתרחש, יהיה קשה לתקן את נזקיו.

ועדיין, הכרזה על הפחתת ריבית תתרום לשני גורמים שהם שני צדדים של אותה בעיה קשה. מחירי הדירות ימשיכו לעלות. בהיעדר ריסון נוסף מצד בנק ישראל על נוטלי המשכנתאות, יש פה דהירה מסוכנת אל עבר בועת מחירים משוגעת. העם באטרף של נדל"ן, וזה מצב מסוכן. אפשר להאמין להבטחות שר הבינוי והשיכון אורי אריאל בסופ"ש, כי מחירי הדירות יתחילו לרדת ב?2015. אבל כמו הרבה הבטחות ממשלתיות בעבר, מותר גם להיות ספקנים.

עניין נוסף שקשור גם במחירי הדיור הוא יוקר המחיה. היחלשות השקל משמעותה ייבוא יותר יקר, ממכוניות דרך חלק ממוצרי המזון וכך הלאה. הנגידה אולי לא חוששת מהתפרצות אינפלציונית, אך הפחתה של הריבית עלולה להגביר את קצב עליית המחירים.

בצעד הזה, גם אם הוא נראה מתון לכאורה, "רק רבע אחוז", עדיין טמון סיכון. אבל לפעמים צריך לקחת את הסיכון במחיר של מתן דחיפה קדימה לכלכלה. צמיחה אמיתית ורחבת היקף תעודד יצירת מקומות תעסוקה ותהיה גורם מספיק חיובי כדי להקהות את האפקטים השליליים האחרים. בלית ברירה, טוב יעשה בנק ישראל אם ישקול נקיטת צעדי מנע משלו בענף הנדל"ן כדי לכבוש חלק מהביקושים שמן הסתם יתעוררו.