שדרת לנינגרדסקי במוסקבה, יום ראשון השבוע. השעה כבר חצות וחצי, ודן שמיר עדיין יושב בחדר המאמנים של צסק"א. על המגרש באולם התרחשה לפני שעות אחדות סנסציה: קבוצת הפאר הרוסית הפסידה לוולגוגרד הצנועה והאלמונית ברבע גמר הגביע - והודחה. זה התואר הראשון שהיא מאבדת ברוסיה זה חמש שנים. עוזר המאמן הישראלי יושב על המחשב, צופה במשחק שהסתיים ומנסה לנתח מה השתבש.
אין זמן לשקוע במשבר: ביום שישי בערב תגיע למתחם המפואר של צסק"א יריבה אחרת, ששמיר מכיר היטב. קוראים לה מכבי ת"א, והיא מתחרה עם הרוסים ועם ריאל מדריד על ראשות הבית בשלב הטופ 16 של היורוליג. ערב המחזור הנוכחי, לשלושתן מאזן של חמישה ניצחונות והפסד אחד.
שמיר היה עוזר המאמן במועדון הצהוב באמצע העשור הקודם, במשך שלוש עונות. הוא זכה שלוש פעמים באליפות המדינה, שלוש פעמים בגביע המדינה ופעמיים בגביע אירופה. מי שמנעה ממנו את הזכייה בתואר האירופי השלישי ברציפות היתה אותה צסק"א, עם מאמנה הנוכחי אטורה מסינה, שגברו על מכבי בגמר של 2006 בפראג.
שמיר (39) מכיר היטב את רוב שחקני מכבי ואת הצוות הניהולי שלה. את גיא פניני הוא אימן בהפועל ירושלים, את שון ג'יימס בבני השרון, ודיוויד בלו שיחק תחתיו עוד בהיכל נוקיה - ממש כמו ניקולה וויצ'יץ', שהוא היום מנהל הקבוצה. אבל יותר מכל, מצפה לו עכשיו מפגש לא שגרתי נגד חברו הטוב, דיוויד בלאט.
"בשבילי הוא יותר מחבר, הוא הקואוצ'ר שלי ואני אוהב אותו מאוד. עברנו המון יחד. אנחנו מכירים כבר שנים. כשהוא מונה למאמן הראשי במכבי, בעונת 2001/02, הייתי בן 26 והוא הציע לי להיות העוזר שלו, וזה לא קרה. התחלנו לעבוד יחד כעוזרים של פיני גרשון ב?2003/04, ומאז התחברנו".
הייתם בקשר מאז שנסעת למוסקבה?
"בוודאי. אבל לפני חודשיים, כשהתברר שצסק"א תשחק נגד מכבי, שלחתי לו הודעה: 'יאללה, נדבר אחרי הטופ 16'. לא באמת ניתקנו קשר, אנחנו עדיין מדברים מדי פעם, אבל שומרים קצת על דיסטנס. אנחנו מתחרים על משהו חשוב, ויודעים שההצלחה של האחד תבוא על חשבונו של האחר. אין עזרה, אין התייעצויות, הכל רגיש מאוד".
ואחרי המשחק תצטרף לצהובים בקידוש במלון? תשב עם בלאט על כוס קפה?
"אני בספק. איך שלא תהפוך את זה, צד אחד יהיה מאוד עצבני ולא ממש ירצה לראות את האחר".
כשמכירים כל כך טוב את מאמן היריבה ויודעים בדיוק איך הוא חושב, זה מקל את ההכנה למשחק?
"ישבתי השבוע עם עוזר המאמן השני שלנו, דימה שאקולין, ששיחק בעבר בבית"ר ת"א והיה העוזר של דיוויד בנבחרת רוסיה. שאלתי אותו מה לדעתו בלאט כבר מכין לנו, ולא הצלחנו להגיע לשום תובנה. אנחנו רק יודעים שהוא מתכנן משהו. מתייחסים כאן למשחק עם מכבי כאל אחד הקשים שיש לנו העונה. אין הרבה יריבות שאני יכול להגיד עליהן את זה - רק ריאל וברצלונה, פנאתינייקוס ואולימפיאקוס, פנרבחצ'ה ומכבי. זהו".
אז איך זה שאתם, קבוצה עם תקציב של 50 מיליון יורו, הפסדתם השבוע לוולגוגרד בגביע? שחצנות של עשירים?
"זה קורה לנו דווקא במשחקים מול קבוצות קטנות. במקום לטרוף את המגרש ולסגור עניין עם 30 הפרש, הולך לנו קשה. עד עכשיו מצאנו את הדרך לנצח. היתה מין תחושה שמה שלא יהיה, בסוף ננצח, אבל השבוע זה לא קרה. זילזלנו ביריבה, וכשמשחקים באש, לפעמים הבית נשרף".
מה קרה בחדר ההלבשה אחרי המשחק?
"אני לא יכול לפרט מה קרה, כי אלה עניינים אינטימיים של קבוצה, ואני הייתי כועס מאוד על שחקן שהיה מדליף לתקשורת מה קורה בחדר ההלבשה. אני רק יכול להגיד לך שהפסד כזה לא עובר בשקט במועדון כמו שלנו".
נשמע כאילו אתה חושש מהקג"ב.
"אני מודה שבצסק"א אני רגיש יותר משהייתי במקומות אחרים. כשאימנתי בחולון יכולתי לדבר בחופשיות, אבל בצסק"א אני חלק ממערכת גדולה. הרגישות היא עצומה, כל דבר קטן הופך להיות משמעותי מאוד. הרבה כסף ויוקרה מונחים על הכף".
אתה מדבר עם התקשורת הרוסית?
"אין לי שום נגיעה אליהם. אני לא יודע לקרוא את העיתונים ולא מבין מה הם מדווחים, ואני גם לא ממש מעניין אותם. הגישה כאן שונה מאשר בישראל. מסינה לא צריך לעמוד מול שאלות פרובוקטיביות מהעיתונאים בסוף כל משחק.
"כשהגעתי מהפועל ירושלים למכבי ת"א, הדבר הראשון שפיני אמר לי היה 'מכבי זה כמו כספת. אסור לך להוציא מילה ממה שקורה פה, ואם תיכשל בזה - יעלו עליך תוך רבע שעה, וזה יהיה הסוף שלך כאן'. כבר היו לי אז קשרים טובים עם עיתונאי כדורסל בארץ, ואחד מהם התקשר וניסה לדלות ממני מידע על שחקן שאנחנו מתכננים להביא. עניתי לו: 'אין לך מה להתקשר אלי, כאן זה לא התפקיד שלי, ואני לא אגיד לך מילה'. הוא לקח את זה נורא קשה".
וכשאתה משווה את רמות הלחץ בצסק"א ובמכבי, איפה קשה יותר?
"מבחינת הסטרס שיש בתוך המועדון, אני לא רואה הבדל, ואני מניח שזה ככה בכל המועדונים הגדולים באירופה - אם זה בספרד, בטורקיה או ביוון. בצסק"א יש פחות לחץ מסביב. מסינה ואני, כמאמנים זרים, בכלל לא מרגישים את התקשורת, וגם אין תופעות של פנאטיות מהקהל, שאנחנו מכירים ממקומות אחרים. בוא נגיד ככה: כשאני הולך לשתות בירה עם דיוויד בלאט בארץ, עוצרים אותו בכל פעם לפחות שלושה אנשים, שואלים איך הפסדת במשחק הזה ומה קרה לכם במשחק ההוא. כשאני מסתובב במוסקבה עם מסינה, ואנחנו מסתובבים לא מעט, זה מעולם לא קרה לנו".
שבת משפחתית בסקייפ
חמישה חודשים אחרי שנחת במוסקבה, שמיר מתחיל להתרגל לחיים בבירה הרוסית. הוא השאיר כאן, בהרצליה, את אשתו סהר (33) ואת שלושת ילדיהם - יונתן (בן שבע), מאיה (בת ארבע) ויעל התינוקת (בת תשעה חודשים).
"זה סיפור לא פשוט", הוא מודה. "לחיות לבד, הרחק מהאישה ומהילדים, זה לא משהו שאני ממליץ לאף אחד. עוברים עלינו ימים קשים מאוד. אנחנו שורדים, איכשהו, ולא היו עד עכשיו משברים גדולים, אבל אני לא חושב שנוכל לחיות ככה לאורך זמן. נצטרך לראות מה עושים בהמשך. אני מניח שנעשה שינוי כבר לקראת העונה הבאה, או שהם יצטרכו להצטרף אלי, או שאני אצטרך לחזור לארץ".
באת לבקר אותם בארץ?
"באתי פעמיים מאז שהתחילה העונה. הביקור הראשון היה מתוכנן, בחופשת חג המולד, לחמישה ימים. השני היה כמעט מקרי. לפני שלושה שבועות הסתכלתי על לוח הזמנים שלנו, ופתאום גיליתי יומיים חופשיים. קניתי מייד כרטיס טיסה, ובאתי רק כדי להיות עם המשפחה בבית מהבוקר עד הערב, וחגגנו לי יום הולדת. אחרי שהשכבתי את הילדים לישון ואמרתי להם לילה טוב כמו כל אבא נורמלי, עליתי למטוס ונעלמתי שוב לכמה שבועות. תחשוב על זה שבמשך תשעת החודשים של העונה, אני נמצא עם הילדים רק שלושה שבועות במצטבר", הוא אומר, ובעצמו מתקשה להאמין.
איך הם מתמודדים?
"יונתן כבר גדול יחסית, ואפשר להסביר לו. הוא גם יודע לבטא מה הוא מרגיש. היתה לי שיחה איתו לא מזמן, ושאלתי אותו מה שלומו, והוא הודה שלפעמים הוא עצוב. שאלתי אותו מתי, אז הוא ענה: 'כשאני רואה את הילדים האחרים עם אבא שלהם'.
"באחד הלילות, הוא התעורר מסיוט בשלוש לפנות בוקר, אז הוא הלך למחשב והתקשר אלי בסקייפ. דיברנו על מה שקרה, היתה לנו שיחה ארוכה. אז נחמד שיש לפחות את האופציה הזאת. בשבת האחרונה, הסקייפ היה דלוק כל הבוקר במשך ארבע שעות. לא כל הזמן דיברנו. בחלק מהזמן המחשב סתם היה פתוח, וכל אחד התעסק בענייניו. כאילו כמו משפחה נורמלית".
מה חושבים בצסק"א על זה שאולי תעזוב בתום העונה? כשמסינה לקח אותך לתפקיד, אני מניח שהוא ציפה שתהיה לצידו לאורך זמן.
"האמת היא שאף אחד לא מתעסק בזה. כולנו עסוקים עד מעל לראש בעונה הזאת, אף אחד לא חושב על העונה הבאה.
"אני כאן בגלל מסינה, כאיש אמונו, לפני הכל. ההחלטה שלי תלויה בכל כך הרבה דברים, שאין בכלל טעם להשקיע עכשיו אנרגיות במחשבות על זה. כשסיפרתי לאטורה על מה שיונתן אמר לי, בקשר לאבות של הילדים האחרים, זה ממש טילטל אותו. הוא לא הפסיק לחשוב על זה, וביקש שאמסור לבן שלי שלא ידאג, שהכל זמני, שחצי עונה כבר מאחורינו. יש לו ילד בן שמונה, שנמצא איתו כאן במוסקבה, והוא מבין מה אני עובר".
שלוש תחנות מהקרמלין
שמיר מתגורר בדירת שלושה חדרים ששכר בקומה ה?22 בבניין שנמצא מרחק חמש דקות הליכה מהקומפלקס של צסק"א. הוא מכבס בעצמו, וגם מבשל בבית - בעיקר פסטה. "זאת אחת מדרישות התפקיד כשאתה בא לעבוד עם מאמן איטלקי", הוא צוחק. "למדתי ממסינה כמה דברים חשובים מאוד. למשל, כשאוכלים פסטה עם מאכלי ים, אסור לשים גבינת פרמזן. מתברר שזה חוק בל יעבור".
סמוך אליו בשכונה גרים רוב שחקני הקבוצה. כרגע אין לו מכונית, "אבל אני מסתדר ברגל או במטרו". בכל זאת, הוא מרוחק רק שלוש תחנות מהקרמלין. ולא, אין לו בעיה לצעוד ברחוב, גם כשבחוץ משתולל החורף הקשה של מוסקבה.
"עבדתי לפני חמש שנים בתור העוזר של בלאט בדינמו מוסקבה, כך שאני מכיר את העיר, זה לא זר לי. סיפרו לי שבשנה שעברה היה כאן חורף קשה, שהיו שלושה שבועות רצופים עם גל קור של מינוס 30 מעלות, אבל השנה זה חורף קליל יחסית".
מה זה חורף קליל במונחים רוסיים?
"עכשיו זו שעת לילה, ובחוץ יש מעלה אחת. זה גל חום בשביל הרוסים. היו שבועיים שהטמפרטורה נעה בין מינוס עשר למינוס 15. לפעמים צריך לעבור חוויה כזאת כדי להעריך את מה שיש בארץ. לישראלים קל מאוד להתרגל לעובדה שמסתובבים בחוץ בטי?שירט ולוקחים את הילדים לשחק בפארק. רק כשאתה חי במקום כמו מוסקבה, אתה מבין שזה לא מובן מאליו".
למדת כמה מילים ברוסית?
"מעטות. אין לי כל כך זמן להשקיע בזה, ורוסית היא באמת שפה קשה. אני יודע איך להסביר שיש אימון, או משחק, או ארוחת צהריים. בסך הכל אני מצליח להסתדר, אבל לא מעבר לזה. השבוע ניגש אלי אדם ברחוב ושאל איך להגיע לרחוב כלשהו. הבנתי מה הוא שואל, אבל לא הצלחתי להסביר לו. אם אשאר כאן כמה שנים, אני מניח שאשתפר גם בתחום הזה".
אתה מצליח ליהנות מהחיים במוסקבה?
"מרכז העיר מדהים. יש שם ארכיטקטורה נדירה, הרבה תרבות, מסעדות. זה לא מקרי שכולנו גרים בקירבת האולם, כי התנועה במוסקבה נוראית, הכל סתום ופקוק, אז לפחות אנחנו לא סובלים מזה. בסך הכל יש לנו כל מה שצריך באולם עצמו - אוכל, מקלחת, מקום להניח את הראש, מחשב, טלוויזיה".
בתור המאמן שמכונה "לפטופ", אתה בטח כל היום במחשב.
"בחודשים הראשונים של העונה עבדתי מהבוקר עד הלילה, אבל גם עכשיו, כשהדברים זורמים יותר בטבעיות, האינטנסיביות לא ממש יורדת. יש לנו המון טיסות. חוץ משתי קבוצות שאנחנו פוגשים ב?VTB (הליגה המזרח?אירופית; א"ו), לכל משחק אנחנו צריכים לטוס. תחשוב על זה שעד סוף הטופ 16, נצבור השנה כבר משהו כמו 20 טיסות למשחקי חוץ, ברוסיה ומחוצה לה. לפעמים אנחנו חוצים את היבשת בין משחק למשחק. יש לקבוצה מטוס חכור, שלוקח אותנו בשעות שאנחנו בוחרים, ישירות ליעד. זה גם נוח וגם חוסך המון זמן".
שמיר הפתיע רבים כשעבר למוסקבה. הוא היה אמור להמשיך לעונה שלישית כמאמן הפועל חולון, אלא שאז קיבל הודעת טקסט ממסינה, אחד המאמנים הבכירים והמעוטרים באירופה, שזכה כבר ארבע פעמים ביורוליג. "הוא היה יכול לבחור לתפקיד הזה במי שהוא רוצה", אומר שמיר, "אנשים שעבדו ב?NBA ובצמרת הכדורסל האירופי. התרגשתי כשהוא בחר דווקא בי. אני גדלתי עליו, כמו כל ילד שאוהב כדורסל. שאלתי את עצמי מה לי ולזה".
מסינה פגש 22 פעמים יריבות ישראליות, והפסיד רק ארבעה משחקים. בפעמיים שזכה עם צסק"א בגביע אירופה הוא ניצח בגמר את מכבי ת"א. בניגוד למאמנים אחרים, שמתעצבנים, גוערים, לפעמים אפילו מקללים - ז'ליקו אוברדוביץ', גרשון, אפילו בלאט - "התורה מסיני" שונה. לפעמים הוא אפילו מרשה לעצמו לשבת על הספסל בזמן המשחק.
"אל תטעה, מסינה יודע גם לצעוק", מתלוצץ שמיר, "אתה מוזמן לשאול את השחקנים בקבוצה. לפני שהגעתי לכאן, חשבתי איך זה יהיה לעבוד איתו. לקח לי זמן להתרגל לצורת העבודה שלו. כל צורת ההכנה שונה. אנחנו נמצאים המון יחד, אוכלים, משוחחים על אלף ואחד דברים. גם בזמן המשחקים עצמם אנחנו מדברים המון, יותר ממה שהתרגלתי אצל אחרים.
"כשאתה מדבר איתו על כדורסל, אתה מבין כמה הוא עבר בחיים. הוא יכול לספר לך חוויות מבנטון טרוויזו ולספר לך איך זה היה לעבוד עם קובי בראיינט בלוס אנג'לס לייקרס. לא כל אחד זכה לעבוד בקריירה גם עם אטורה, גם עם פיני וגם עם דיוויד. חבל שעם אוברדוביץ' זה כבר לא יקרה כנראה... הייתי משלים סידרה של המאמנים הכי גדולים".
שמיר מעודכן בכל מה שקורה בכדורסל הישראלי. תוך כדי שיחה הוא פורש לרגע לאתר מינהלת הליגה, ומתעדכן בתוצאות המשחקים בישראל. הוא שמח לראות שקבוצתו מהעונה שעברה, חולון, ניצחה באשדוד, ומופתע לגלות שהפועל ת"א החבולה הצליחה להקשות על הפועל ירושלים במלחה. "הליגה בארץ מדהימה השנה, כיף לראות את זה".
ודווקא השנה אתה מביט מבחוץ.
"זה דווקא כיף להסתכל על הדברים מהצד. אני לא מצליח לראות את המשחקים בכל שבוע, אבל עוקב מקרוב. ירושלים נראית מדהים, ולפי כל האינדיקציות נראה שהמועדון הזה הולך למקומות טובים. משהו בכימיה השתנה שם, באווירה מסביב, ונצטרך לבחון את זה לאורך זמן. אני נהנה גם מהפועל ת"א, ונדהם בכל פעם מחדש איך מאיר טפירו יוצר בנס ציונה יש מאין".
מכבי ת"א מתקשה העונה בליגה הרבה יותר מאשר ביורוליג.
"זה מה שיפה השנה, שהאליפות מונחת על הרצפה והיא לא בכיס של אף אחד. הימור שלי על האלופה הבאה יהיה טוב כמו הימור של כל אחד אחר".
אימנת בשנה שעברה את נבחרת הקדטים של ישראל (עד גיל 16). למה עזבת?
"זה יהיה פשע מבחינתי לקבל על עצמי תפקיד כזה. אי אפשר לפתח שחקנים כשאתה נמצא בארץ רק חודשיים בשנה. וחוץ מזה, אם אתה חושב שאחרי שלא הייתי בבית כל השנה אני מייד אסע שוב לאימונים ולמשחקים ולטורנירים בחו"ל, כדאי שתדבר עם אשתי".
אחרי שתעזוב את צסק"א, תחזור לאמן בישראל?
"יש סיכוי גבוה מאוד שכן".
גם אם זה יהיה בקבוצה קטנה?
"בהחלט. קריירה של מאמן היא לא מעלית, שרק עולה ועולה כל הזמן. אני מעדיף להיות מאמן מאשר עוזר מאמן, גם במועדון פחות גדול. זה המקצוע שלי. מה שקרה השנה, שוויתרתי על משרת אימון בחולון כדי להיות עוזר מאמן, זה היוצא מן הכלל - כי זו היתה הזדמנות חד?פעמית לעבוד עם אדם כמו מסינה במועדון כמו צסק"א".
לא יהיה לך מוזר לחפש שוב זרים ב?50 אלף דולר וללקט ישראלים מהליגה הלאומית?
"לא, ממש לא. עבדתי כבר עם שחקנים גדולים, ואני עובד גם היום עם כוכבים, אבל זה לא שאני מאמן את לברון ג'יימס ומייקל ג'ורדן, שנמצאים מבחינתי בתחום המדע הבדיוני. גם הזרים שעברו תחתיי בירושלים, בבני השרון ובחולון משחקים היום בקבוצות הכי טובות ביבשת - מרקוס סלוטר בריאל מדריד, ראמל קרי בפנאתינייקוס, בראיינט דאנסטון באולימפיאקוס, ג'יימס במכבי".
היית רוצה לאמן את מכבי? בראיון קודם אמרת לי שבעיניך, רק פיני ודיוויד יכולים להצליח שם.
"לאמן את מכבי ת"א זו משימה מורכבת מאוד, במיוחד לאור הסטנדרטים שהציבו שם בעשור האחרון. אתה צריך להיות בשל, מגובש ומוכן להתמודדויות בכל התחומים - המקצועי, התדמיתי, התקשורתי. אנשים לא מבינים את רמת המורכבות של הג'וב הזה. קשה לי לראות אנשים מתאימים יותר מפיני ומדיוויד".
אתה בשל לזה?
"אתה הרי לא מחפש תשובה של פוליטיקאי, וגם אני לא רוצה לתת לך תשובה כזו. אז בוא נעבור הלאה".
"אווירה של הצגה בקאמרי"
צסק"א היא קבוצה שונה וייחודית בנוף הכדורסל האירופי. בעוד מכבי ת"א מוכרת מראש את כל כרטיסי המינוי וממלאת את היכל נוקיה בכל שבוע מחדש, המציאות במוסקבה שונה לחלוטין: הקהל לא ממלא את האולם בהמוניו.
"בסוף השבוע שעבר שיחקנו מול גלאטסראיי באיסטנבול, באולם צפוף ורועש. שיחקנו כבר מול הקהל של פרטיזן בלגרד, שהוא הטוב ביותר באירופה. את האווירה בנוקיה כולם מכירים, וגם במינכן זה אותו הדבר. כמעט בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו, גם ברוסיה, יש אווירה נהדרת. ודווקא פה, אצלנו בבית, זה לא קורה, וזה חסר מאוד. יש כאן אווירה של הצגה יומית בקאמרי. אימנתי בחולון, אני יודע מה זה קהל חם, ואני יודע גם כמה קשה לקבוצה להוציא את המקסימום בלי האנרגיות האלה".
איך יכול להיות שהקהל לא מסתער על הכרטיסים?
"במשחקים הגדולים של היורוליג יש אולם מלא, ואתה תראה שמול מכבי לא יהיה כיסא אחד ריק. מוסקבה היא עיר ענקית, והשם של צסק"א הוא משהו עצום בשביל האנשים כאן. לא יודע למה האולם לא מלא. אולי זה קשור למזג האוויר. אני לא יודע אם הייתי לוקח את הבן שלי למשחקים בשעת ערב בשלג, כשאין חניה וכשהכל קפוא ופקוק".
הפעם האחרונה שמכבי ניצחה במוסקבה את צסק"א היתה לפני עשר שנים בדיוק, בפברואר 2004. ואז היית בצד הצהוב, העוזר של פיני.
"אני זוכר היטב את המשחק הזה. באנו אחרי תבוסה קשה במלחה, לא תיפקדנו, וכבר היינו בפיגור דו?ספרתי, אבל שאראס החזיר אותנו לתמונה בעצמו, ופתאום דריק שארפ התחיל לקחת ריבאונדים בהתקפה, ומרקוס בראון מצסק"א החטיא עונשין, ובסוף ניצחנו משלשה בסיבוב של אנתוני פארקר, בשנייה האחרונה. באותה עונה לקחנו את גביע אירופה".
כולם כבר מכתירים את ריאל מדריד כאלופת היורוליג הבאה. המאזן שלה עומד על 39 ניצחונות ב?40 משחקים בכל המסגרות, היא הפסידה רק לכם.
"על פי כל המדדים, ריאל היא כרגע הטובה באירופה. אבל אני לא רוצה להיות הכי טוב באירופה ב?21 בפברואר, אלא ב?18 במאי, בגמר היורוליג".
כקבוצה, מי יותר גדולה, מכבי של אז או ריאל של היום?
"אני לא אוהב את ההשוואות האלה, ובדרך כלל משתדל להימנע מלענות על השאלות הפיקנטיות האלה, אבל אני חייב להגיד שמכבי של אז היתה מנצחת את ריאל של היום. כולם מדברים על הדמיון הסטטיסטי בין שתי הקבוצות, אבל את השיאים שקבענו קשה מאוד לשבור. ריאל היא הקבוצה שהגיעה הכי קרוב, אבל הנה, גם היא בירידה. היא נתקעה על 71 נקודות נגדנו, ועל 74 נגד מכבי, ו?78 נגד קובאן, ובשבוע שעבר זכתה בגביע עם 77 נקודות... אנחנו עמדנו ב?2005 על 92 נקודות למשחק לאורך כל העונה, כולל השלבים המכריעים והפיינל פור".
איזה שחקן ממכבי ההיא היית משכפל ולוקח איתך היום?
"דיברתי הרבה פעמים על שאראס, ועל וויצ'יץ', ועל פארקר, אבל השחקן האחד שהייתי רוצה שיהיה איתי בכל מקום זה שארפ. היו לו כל כך הרבה מניות בהצלחות של מכבי, ולא כולם מבינים עד כמה. זה הרבה מעבר למה שהוא עשה בנס ז'לגיריס".
מכבי של היום הרבה פחות נוצצת מאשר לפני עשר שנים, והנה, פתאום, היא נצמדת אליכם ולריאל בצמרת הבית.
"אני לא אוהב לדבר בקלישאות, אבל אתה חייב להאמין לי שמה שקרה למכבי בתחילת העונה - קורה כל הזמן, לכל קבוצה, ובכל מקום. גם אנחנו פתחנו את העונה חלש, הפסדנו לפנרבחצ'ה ב?26 הפרש, ואחרי שבוע הפסדנו בברצלונה. על הדרך גם חטפנו שלשת ניצחון מחימקי, ובמאזן שלנו יש שבעה הפסדים ב?32 משחקים. אבל החוכמה היא להאמין באנשים שיש במועדון, מהמאמנים ועד השחקנים, ולצאת מזה.
"הנה, תראה את אוברדוביץ'. הוא ופנרבחצ'ה ניצחו את כולם והרשימו מאוד בשלב הראשון, ובטופ 16 הם כבר עם ארבעה הפסדים. המשבר הזה הוא בלתי נמנע, ורק בישראל מצפים שזה לא יקרה אף פעם. זה לא ריאלי".
בלאט כמעט פוטר לפני שלושה חודשים.
"אני נזהר מלדבר על נושאים כאלה, כי לא ישבתי בחדרי חדרים ואני לא יודע מה באמת נאמר ומה נעשה. יש לי יותר מדי ניסיון בדברים האלה, שישבתי בחדר עם אנשים וידעתי מה קורה, ואז קראתי בתקשורת דיווחים הפוכים לגמרי. הנה, לא מזמן כתבו באחד האתרים בארץ שג'רמי פארגו רוצה לעזוב את צסק"א ושאולי הוא יחזור למכבי. שאלו אותי על זה, ובלי לברר בכלל, אמרתי שזה לא יקרה. וזה לא קרה".
אכן, גם הרכז האמריקני של צסק"א מכיר היטב את הכדורסל הישראלי. הוא הביא לגלבוע/גליל את אליפות המדינה ב?2010, סחב את מכבי לגמר היורוליג ב?2011, ואז עזב אותה בטונים צורמים, הפר חוזה ושילם מאות אלפי דולרים על פי פסק בורר, רק כדי להגשים את חלום ה?NBA שלו. כעבור שנה וחצי, אחרי שהחליף שלוש קבוצות בליגה האמריקנית, חזר לאירופה, והפעם לצסק"א בחוזה של 2.2 מיליון דולר לעונה. עד עתה הוא מאכזב מאוד, עם 5.2 נקודות למשחק.
"לשחק בצסק"א זה שונה מכל מקום אחר, כי יש שלושה שחקנים על כל עמדה, וכשאתה לא טוב, או כשאתה עושה טעויות, אתה יורד לספסל. תראה את הסנטר שלנו, ננאד קרסטיץ'. הוא העלה את המספרים שלו בטופ 16 בכמעט 400 אחוזים, ולפני המשחק עם מכבי יקבל את גביע ה?MVP של החודש ביורוליג. אז להגיד לך שזה מה שציפיתי שנקבל מפארגו? ברור שחשבתי שיהיה לו תפקיד גדול יותר, אבל אני מאמין שהוא יכול עוד לעזור לנו לנצח משחקים חשובים".
צסק"א נגד מכבי, ואתה בצד הרוסי. לא מוזר?
"מוזר זו לא מילה. חוויה מיוחדת, לא רגילה, חד?פעמית. לכמה אנשים כבר יצא להיות בסיטואציה הזאת, ועוד ברמות הכי גבוהות? אולי רק לעודד קטש, לליאור אליהו וליותם הלפרין. אבל לא למאמנים".