אל תטעו - פוטין מתכוון לנצח

נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', הוא האחראי הראשי למהומות הדמים בארצו. אלא שאוזלת היד של וושינגטון והאיחוד האירופי במשבר הזה, הנמשך כבר 12 שבועות, לא מוסיפה להן כבוד, ואף הופכת גם אותם לאחראים למתרחש במדינה, שהשתייכה בעבר לבריה"מ.

מאז עצמאותה ב?1991 אוקראינה חצויה: היא מתקשה להחליט אם היא מעדיפה להיות דוברת אוקראינית ופרו?מערבית או דוברת רוסית ומחוברת, כמו פעם, למוסקבה. המערכה הנוכחית בין שני הזרמים ממש בעיצומה, ועוצמתה רק ממחישה את עוצמת הקיטוב באוקראינה. מאז ה?21 בנובמבר, עת החליטה קייב להפסיק במפתיע את המגעים להסכם אסוציאציה עם האיחוד ולהעצים את היחסים הכלכליים עם מוסקבה, אוקראינה הפכה לשתי מדינות עם דגל אחד.

הלהבות מכיכר העצמאות הבוערת בקייב הגיעו, יש להניח, עד סוצ'י. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לא היה יכול להתבלבל ולחשוב כי מקור האש שהוא רואה בא מהלהבה האולימפית. ביום ראשון הקרוב, אחרי שהלהבה של סוצ'י תכבה, ידאג פוטין לכבות גם את זו של אוקראינה באופן קצת פחות ספורטיבי.

אירופה (צרפת, גרמניה ופולין) מאיימת בסנקציות. פוטין, כמו במשבר בגאורגיה, יעדיף לאיים בכוח אם יראה שהדברים בקייב יוצאים מכלל שליטה. אחרי שמוסקבה איבדה את מזרח אירופה ואת המדינות הבלטיות לטובת המערב, היא לא מתכוונת לוותר על אוקראינה, החיונית בתוכנית האימפריאליסטית החדשה של פוטין העונה לשם "אירו?אסיה".

26 הקורבנות של מהומות קייב שלשום הם הוכחה לכישלון ניסיון התיווך של וושינגטון והאיחוד האירופי. קתרין אשטון, האחראית לתיק החוץ באיחוד, ותת?מזכיר המדינה האמריקני ויקטוריה נולנד, ביקרו לאחרונה פעמים תכופות בקייב ונפגשו עם ויקטור ינוקוביץ'.

שני המחנות היום באוקראינה, משטר ומפגינים, אינם סומכים על אירופה וארה"ב, מה שמקשה מאוד על יכולת התמרון שלהן במשבר.

האיחוד האירופי, כדי לשמור על אמינותו, בחר אתמול להחריף את הטון. הבעיה של הפרו?מערביים באוקראינה היא שמעבר לאיומים בסנקציות - המערב לא יעשה דבר. לעומת זה, הפרו?רוסים באוקראינה יכולים לצפות מהרוסים להרבה יותר. זה מעניק להם כמובן יתרון משמעותי.

מנהיגי האופוזיציה באוקראינה לא יוצאים נקיים בסיפור הזה. הם לא הצליחו לחבר בין הזרמים השונים שחברו יחדיו בכיכר מיידן ולמצוא אסטרטגיה יעילה נגד המשטר.

בדיוק כמו במשבר בסוריה ובסוגיית הגרעין האיראני, גם הפעם פוטין מתכוון לנצח ולהכתיב את רצונו. הוא, למשל, כבר הבטיח 15 מיליארד דולר לאוקראינה ומתעתד להעביר כבר שני מיליארד על החשבון. ומה בדיוק עשו מאז האירופאים והאמריקנים למען המחנה המערבי באוקראינה? ובכלל, כל הסיפור הזה גורם לנו לתהות: עד כמה אירופה קוראת לאחרונה נכון את המפה? רק לאחרונה הצהירו באיחוד כי הם רואים ברוסיה "שותפה אסטרטגית"... האומנם?