עזבו את ספיר סבח

    הפרקליט שייצג את אדם ורטה בשימוע שנערך לו ברשת אורט שואל מדוע חיצי הביקורת מופנים כלפי התלמידה ולא כלפי שר החינוך ורשת בתי הספר, שהפכו צ'יזבט בחדר המורים לפארסה

    מיכאל ספרד

    בשיחת הסולחה שיזם המורה אדם ורטה עם התלמידה שהתלוננה נגדו וכמעט הביאה לפיטוריו, ספיר סבח, אמר לה ורטה שהוא חושב שהיא נהגה נכון כשהתלוננה עליו לשר החינוך. "אם את חושבת שהמורה שלך עושה דברים חמורים ופוגע בתלמידיו, המעשה שעשית היה הפגנה של אחריות לחברייך ולתלמידים העתידיים שלי", הוא החמיא לה. מדהים, אבל גם ברגע הזה שהתרחש בבוקרו של יום השימוע שנקבע לו בפני קברניטי רשת אורט, שעות לפני ההכרעה בגורל פרנסתו, נהג ורטה כלפי סבח כפי שמחנך לערכים ולמעורבות אזרחית צריך להתנהג.

    תלונתה של סבח הגיעה ללשכת שר החינוך ומשם נדדה דרך בית הספר שלה להנהלת אורט ונחתה על שולחנו של מנכ"ל הרשת, צבי פלג. במקום בירור בהפסקה הגדולה אצל רכזת השכבה, או מקסימום אצל מנהל בית הספר, החלה אורט בהליך שימוע לפני פיטורין וכך הפכה את העסק לפרשה לאומית מביכה ומסוכנת. אילולא הכשל הניהולי הבלתי נתפס של רשת אורט בטיפול בתלונה, אילולא התשוקה של מנכ"ל אורט להצטייר כצייד בוגדים-שמאלנים, אילולא המחדל החמור של שר החינוך שלא יצא ומיד להגנתו של מורה שנהג ב-ד-י-ו-ק כפי שהורו לו חוזרי המנכ"ל של משרד החינוך, תלונתה של סבח הייתה מקבלת את הממדים שמגיעים לה: צ'יזבט שמספרים מורים זה לזה בהפסקה בחדר המורים.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

    חברת איילת גייר
    לכתבה המלאה

    שיוכה העדתי של סבח משחק תפקיד

    אין ספק, בפרשה הזו שבה כמעט פוטר מורה בשל כך שהביע את דעותיו האישיות (בהקשר של חינוך לדמוקרטיה ולערכים, לתלמידי שמינית ותוך מתן כבוד ומקום לדעות האחרות), טמונה סכנה חמורה לדמוקרטיה ולחינוך לערכים. האופן שבו נהגה אורט בורטה והיאלמותו של שר החינוך עשויים לייצר אפקט מצנן שימנע ממורים וממורות לחנך לערכים כמו בני אדם ולא כמו רובוטים צייתנים. אבל הסכנה הזו נובעת מפעולתה של רשת אורט וממחדליו של השר פירון, לא מתלונתה של סבח.

    אז למה בשבועות האחרונים פרשה שאמורה להיות פרשת אורט-פירון הפכה לפרשת ורטה-סבח, ובימים האחרונים פשוט לפרשת סבח? איך זה שכולם כותבים על סבח ואף אחד לא כותב על אורט ועל השר פירון? אני קורא עיתונים, צופה בטלוויזיה, מאזין לרדיו וגולש ברשתות החברתיות, ואני חייב להודות שתחושה מאוד לא נוחה עולה בי. חיצי סאטירה וביקורת, לעתים מורעלים ברעל הביזוי וההשפלה, מופנים – כמעט כולם – לתלמידה בת ה-17. קריקטורה אחת מציגה אותה כרוצחת המונים, חיקוי אחר מציג אותה כטיפשה וצמד שדרים משפיל אותה ללא רחם בשידור חי. הם כולם גיבורים על תלמידת תיכון והם כולם בוחרים שלא להתעסק עם מוקדי הכוח שהם גם האחראים האמתיים לכל הרעות שחוללה הפרשה הזו. גרוע מזה: אוזן רגישה מתקשה להתחמק מהרושם שגם שיוכה העדתי של סבח משחק כאן תפקיד. שברקע הדברים מצויים גם סטריאוטיפים שהייתי מת להאמין שנעלמו מישראל.

    אז לכל הפובליציסטים, הקריקטוריסטים, החקיינים והבלוגרים: תפנימו את השיעור שלימד את כולנו המורה אדם ורטה כשהחמיא לסבח על שהתלוננה נגדו. לא, הוא לא חשב שתלונתה צודקת. הוא חשב שילדה בת 17 שאזרה אומץ להתלונן נגד המורה שלה זכאית לטפיחה על השכם, גם אם אסור שתלונתה תתקבל. האחריות על כך שתלונתה לא תהפוך לסכנה לחינוך לערכים אינה רובצת על כתפיה.

    תעזבו את ספיר סבח.

    הכותב הוא עו"ד שייצג את אדם ורטה בשימוע שנערך לו ברשת אורט

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully