וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פיצול האישיות של הבית היהודי

דן מרגלית

19.2.2014 / 6:51

בכל הנוגע לחוק השוויון בנטל (ולעוד כמה עניינים פוליטיים) לוקה סיעת הבית היהודי בפיצול אישיות ציבורי. היא אינה עשויה מקשה אחת, ובהגיע שעת ההכרעה נתפסת לפיק ברכיים ולתמרונים שלא ישחררו אותה בסופו של דבר מן הכורח להצביע ולהכריע.

אתמול נראה היה כי היא נתלית במין טענה שבנימין נתניהו מבקש כי ההכרעה באשר לחובת הגיוס של החרדים ("הסנקציות הפליליות") תתקבל בהסכמה, בפשרה, ברוח של פיוס. זה כמעט מובן מאליו, מי אינו רוצה? החוק הזה מבוסס על ההנחה, שניתן להגיע להבנה רחבה כדי שהכרעת הרוב תצטמצם לשורה דלילה ככל האפשר של סעיפים.

אך הטענה כי בנימין נתניהו ביקש לדחות אתמול את ההצבעה בשאלת חובת הגיוס של החרדים מעידה בעיקר על מצוקה בבית היהודי. לא הייתה בקשה כזאת. אומנם במהלך חודשי הדיונים אשר החלו עם יוחנן פלסנר בכנסת הקודמת, ובוועדתו של יעקב פרי, ולאחרונה גם אצל איילת שקד, רווחה הנחה כללית שהליכוד והבית היהודי יעשו ככל יכולתם להימנע מעימות עם הסיעות החרדיות. אך בשלבים העכשוויים לא הייתה כל פנייה כזאת של נתניהו או מקורביו.

הציבור עוקב אחרי מגמת ההתחמקות משרות בצה"ל של החרדים; אחרי ש"ס של אריה דרעי שמוצאת פגם אפילו בהתבטאות של נגידת בנק ישראל ד'ר קרנית פלוג המציינת עובדה ידועה לכל כי שיעור היוצאים לעבודה בקרב החרדים (והערבים) נמוך מהמקובל בארץ; והזעם יוצא בעיקר על החרדים ובדין, אבל המבוכה שייכת דווקא לסיעת הבית היהודי.

עליה אפשר לומר כי "ויתרוצצו הבנים בקרבה". היא בעד גיוס נרחב לצה"ל, אך נמנעת ממימושו בקרב לוחמי ישיבות ההסדר. בכך היא נכנעת לרבנים אינטרסנטיים שלא משקפים את התדמית האוהדת של הכיפות הסרוגות לשרות הצבאי. כך גם מוצאת את עצמה מדי פעם איילת שקד כלואה בחזית אחת עם נציגי החרדים והליכוד בוועדתה מול יש עתיד והתנועה וישראל ביתנו והעבודה, ולכולם אין זה נוח.

בשבוע הבא יסתיימו ההצבעות בוועדתה. אם לא יהיה חוק אשר יחייב גיוס מלא של כל החרדים להוציא את אלה ש'תורתם אומנותם' עם תקרה מספרית - כי אז תגבר המגמה שמבטאים לוחמי המילואים שחזרו שלשום להפגין ברחובות והנתמכים בתנועה לאיכות השלטון, שהחוק יהיה באמת שוויוני. לא כפי שהוא תפור עתה במגמה הדרגתית אלא "כל בחור וטוב לנשק/ כל בחור על המשמר", לרבות החרדים.

הצדק תובע שוויון מלא כאן ועכשיו. ההיגיון מסכים להדרגתיות. אך לא ייתכן כי בין הצדק לבין ההדרגתיות ישוב החוק וייפול בין שני הערכים, ויסתיים בלא כלום. אפילו משבר ממשלתי מיותר לא יחלץ את המעורבים מהצורך להחליט.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully