בג"ץ לא מודע למספר החרדים המתוקצבים? לפני שבועיים קבע בית המשפט העליון כי המדינה תפסיק לממן את לימודיהם של בני הישיבות שגיוסם לצה"ל נדחה. מתשובת המדינה לבג"ץ שהוגשה אתמול (שני) עולה כי התקצוב הופסק בפועל עבור 2,091 בחורי ישיבה. תקצוב 1,257 תלמידי ישיבה נוספים ייפסק במידה ולא יושלמו הליכי החקיקה עד לחודש מרץ, אז אמור לעבור תקציב נוסף עבור הישיבות. עם זאת, עוד כ-6,600 תלמידים לא נכללו בהחלטת בג"ץ, אף שהם נמצאים בטווח השנתונים שאמורים להתגייס.
לפי החלטת בג"ץ, על המדינה להפסיק העברת כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים ביחס לתלמידים ילידי השנתונים 1994, 1995 וחציו הראשון של שנתון 1996, אשר קיבלו צו גיוס החל מחודש אוגוסט 2013 ושגיוסם נדחה בהחלטת שר הביטחון.
גורם בעולם הישיבות החרדי הסביר כי מרבית הבחורים שממשיכים לקבל תקצוב - על אף צו הביניים - לא מתייצבים בלשכת הגיוס לצו ראשון. "יש כמות גדולה של בחורים שהעדיפו לא להתייצב בלשכת הגיוס בעיקר בגלל ההוראה של הרב שמואל אוירבך שמוביל קו קיצוני נגד גיוס חרדים. הוא הורה לתלמידיו שלא להתייצב אפילו לצו הראשון וכעת ההחלטה הזו רק עושה איתם טוב".
סמנכ"ל עמותת חדו"ש שחר אילן התייחס לעובדה שבעתירה בבג"ץ לא נכללו אותם 6,600 תלמידי ישיבה ואמר כי בית המשפט "אינו מכיר תמיד את כל העובדות וטוב שיש מי שמסייע לו לעשות את עבודתו, גם אם לא זו בהכרח כוונת המסייעים". לדברי אילן, "אכן לא סביר ולא ראוי שתלמידי ישיבות שמתעלמים בעקביות מהצו הראשון והם בבחינת עריקים לכאורה ימשיכו לקבל תקציב". הוא הוסיף כי העותרים יבדקו יחד עם פרקליטם עו"ד גלעד ברנע את המידע, וישקלו לפנות לבג"ץ ולבקש את הרחבת צו הביניים כדי שימנע העברת תקציבים גם לסרבני הצו הראשון.
בתנועה למשילות ודמוקרטיה יצאו אתמול בקמפיין נגד ההתערבות של בג"ץ בסוגית השוויון בנטל. לפי הקמפיין, התערבות השופטים פוגעת במשילות ובדמוקרטיה ופוגעת באמון הציבור בבית המשפט העליון. "פוגעים בכולנו", אמר יו"ר התנועה, יהודה עמרני. "כששופטים מתערבים בעניינים לא להם הם יוצרים אבסורדים. חוק הגיוס מונח במגרש של נבחרי הציבור ושם הוא צריך להישאר".