פעילים יהודים אמריקנים משתתפים בימים אלו בירושלים בכנס "ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארה?ב", ארגון גג יחיד מסוגו. חברי הארגון יתודרכו ישירות על ידי רה"מ נתניהו ושרי ממשלה בכירים. ואולם אם נתניהו ינהג כמצופה ולא יקרא את שריו לסדר, הפעילים האמריקנים צפויים להיחשף למסרים סותרים, וישובו לארה?ב מבולבלים יותר מאשר עזבו אותה.
עמדות נתניהו ושריו לא תמיד סייעו להבהיר את המבוכה הזו. בסתירה מוחלטת למדיניות שאימצו נתניהו ושר החוץ יעלון, השיק שר החוץ ליברמן, הסמן הימני המסורתי, קמפיין ?אני אוהב את קרי?, שבמסגרתו טען שההסכם שהוצע הוא הטוב ביותר שלו תזכה ישראל. אם נתניהו כיוון למופע ?שוטר טוב ושוטר רע? מתוחכם, הרי הדבר זכה לתוצאה הפוכה.
לדבר יש השלכות מרחיקות לכת בארה?ב ובייחוד בעבור "הוועד האמריקני?ישראלי לענייני ציבור" (איפא?ק), היהלום שבכתר יהדות ארה?ב, שספג בחודשים האחרונים פגיעה במוניטין. למעשה, איפא?ק נחל הצלחה בקמפיין להחרפת הסנקציות על איראן, בהשיגו תמיכה על?מפלגתית ואישור של 59 חברי סנאט. חסרה לו רק תמיכת ארבעה נוספים כדי להעביר את ההחלטה, אך הוא נסוג תחת לחץ שנוצר בעקבות המסרים הסותרים שאותם קיבל. הנסיגה הושפעה גם על ידי לחץ מסיבי מצד הנשיא אובאמה, שהרחיק וטען בכזב שהעברת סנקציות חמורות יותר שקולה להכרזת מלחמה.
איפא?ק זכה בתחילה לעידוד ישראלי להמשיך במאמציו. האם איפא?ק שגה בקריאת המספרים? האם זה נכון שנתניהו זיגזג ודרש מאיפא?ק לסגת במטרה לרצות את אובאמה קודם לפגישתם בחודש מארס? יש הטוענים גם כי איפא?ק הפך כה אובססיבי בנוגע לעל?מפלגתיות, עד שלאחר שכמה דמוקרטים חזרו בהם מהתחייבותם, הוא החליט לסגת מתמיכתו ביוזמה וזנח כמה מתומכיו בקונגרס לאנחות, בעוד הרפובליקנים ממשיכים במאמציהם בהתרסה.
אך אחריות רבה מוטלת גם על ממשלת ישראל. אם זו אינה מגבשת מדיניות ברורה ורחבה, שאותה יוכלו יהודי התפוצות מן הזרם המרכזי לאמץ, מעמדה הגלובלי של ישראל ימשיך להישחק והתמיכה היהודית תאבד מבהירותה. התמיכה בישראל אינה יכולה להיות מבוססת רק על הסרבנות ועל הרוע של עבאס ושל הרשות הפלשתינית. הממשלה חייבת לבסס מדיניות רחבה ומאחדת. היא חייבת לאשר מחדש את תמיכתה בפתרון שתי מדינות, שמשקף את רצונם של הרוב המוחלט של הישראלים שלא לשלוט בערבים. היא מוכרחה להכריז על כוונתה לשמר את גושי ההתנחלויות המרכזיים, כפי שהודגש במכתב הנשיא בוש לראש הממשלה אריאל שרון. היא צריכה להצהיר מפורשות שבמאורת העקרבים האזורית הזו לא נתפשר על גבולות ניתנים להגנה או על ביטחון. עלינו לדרוש ששכנינו יכירו בריבונותנו כמדינה יהודית.
השעון מתקתק
עתידן של התנחלויות מבודדות ומרוחקות הוא עניין שבמחלוקת הן בתוך ישראל והן בתפוצות. ההחלטה אם לבנות באזורים אלו או לא תתקבל על ידי הישראלים. מחלוקות בקואליציה יש לפתור במסגרת הקבינט, ולא בעמודי העיתונים בישראל ובחו"ל. הפעילים היהודים הרבים בתפוצות, התומכים במדינה היהודית המבודדת, חייבים לזכות ליחס של כבוד מצד הממשלה. אין להתייחס אליהם כאל בובות שאפשר לדחוק לאמץ עמדות מסוימות, ואז להשפילם ולגרום להם לאבד מאמינותם באמצעות התפרצויות פרובוקטיביות ומחלוקות ממשלתיות.
מעמדה הגלובלי של ישראל יזכה לחיזוק משמעותי אם יופסק שטף ההתבטאויות הגסות מצד השרים, החורגות ממדיניות הממשלה.
השעון מתקתק. ממשלת ישראל אינה יכולה להמשיך להתייחס לתמיכת ארגוני התפוצות כמובנת מאליה. היא חייבת לבנות עימם יחסי אמון, ולא - לא תוכל להסתמך עליהם בעתיד. במהלך הוועידה הקרובה, ייתכן שהמנהיגים היהודים?אמריקנים יוכלו להעביר את המסר הזה באופן חזק וישיר יותר לשרים שאותם יפגשו.