פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרסום ראשון: הבנק הגדול בגרמניה: השקעה בבנק הפועלים - לא מוסרית

      "דויטשה בנק" מציע ללקוחותיו אפיק השקעה ספציפי שמחריג חברות "לא מוסריות" – בהן בנק הפועלים, בשל פעילות הבנק בהתנחלויות. את רשימת המוחרמות הרכיב מכון מחקר בדנמרק

      פרסום ראשון: הבנק הגדול בגרמניה: השקעה בבנק הפועלים - לא מוסרית

      הבנק הגדול בגרמניה, "דויטשה בנק", פרסם באחרונה מסלול השקעה חדש – "תעודת סל מוסרית" – שממנו מוחרגות 16 חברות מרחבי העולם, בהן בנק הפועלים. מדובר בתעודת סל המיועדת למשקיעים "מוסריים", שלא רוצים להשקיע את כספם בחברות בעייתיות מבחינה אתית. רשימת החברות המוחרגות, שבנק הפועלים הוא הנציג הישראלי היחיד בה, כוללת גם חברות לפיתוח מוקשים וחברות המסייעות לייצור נשק גרעיני. בישראל מעריכים כי הסיבה להוספת בנק הפועלים לרשימה היא פעילות הבנק בהתנחלויות.

      תעודת הסל שממנה מוחרג בנק הפועלים מבוססת על מדד ההשקעות הבינלאומי MSCI. מדובר במדד גדול הכולל כ-1,400 חברות. הבנק הגרמני למעשה מציע למשקיעים ה"מוסריים" להתחקות אחר המדד הזה, אך מבטיח להם שכספם לא יושקע בחברות "לא מוסריות" שכלולות במדד – בהן, כאמור, בנק הפועלים. תעודת הסל הזו זמינה למשקיעים במדינות גרמניה, דנמרק, אוסטריה ולוקסמבורג.

      מטה ענקית הפיננסים דויטשה בנק בפרנקפורט (AP)
      מסלול "מוסרי" שמחרים את בנק הפועלים. מטה "דויטשה בנק" בפרנקפורט (צילום: AP)

      באתר הבנק הגרמני נכתב - עד לפני שעה קלה - כי רשימת החברות המוחרגות, שהורכבה לפני כחודשיים, "מייצגת את עמדותיו של דויטשה בנק ונתונה לשינויים בכל עת". עם זאת, בעקבות פניית וואלה! חדשות הבוקר, שינה הבנק את הנוסח וכתב כי רשימת החברות המוחרמות אינה מייצגת את עמדותיו. בתגובה רשמית של הבנק שהועברה לוואלה! חדשות, נכתב כי הרשימה לא הורכבה ע"י הבנק, אלא ע"י גורם שלישי. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי הגורם שהרכיב עבור הבנק הגרמני את רשימת החברות המוחרגות הוא מכון מחקר עצמאי בדנמרק, שנקרא "מוסד המחקר הדני הלאומי".

      העובדה שבנק הפועלים נמצא ברשימה השחורה של תעודת הסל ה"מצפונית", לא אמורה להשפיע עליו מבחינה כלכלית, ודאי לא בטווח הזמן הקרוב. "דויטשה בנק" מציע מאות מסלולי השקעה, שרובם לא כוללים כל התייחסות מיוחדת לבנק הפועלים. יחד עם זאת, "דויטשה בנק" הוא אחד הבנקים הגדולים והחשובים בעולם, ובמערכת הפיננסית קיים חשש מהאפקט של "מסלולי השקעה מוסריים" מסוג זה, שמחריגים חברות בישראל. "הסכנה היא לא ההשפעה המידית, אלא ההשפעה ארוכת הטווח", אמר לוואלה! חדשות גורם מדיני שעודכן בהחלטת הבנק הגרמני.

      רשימת החברות המוחרמות, כפי שהופיעה עד לפני שעה קלה באתר "דויטשה בנק" (צילום מסך , מתוך אתר דויטשה בנק)
      בנק הפועלים ברשימה ה"לא מוסרית" באתר "דויטשה בנק"

      מ"דויטשה בנק" נמסר בתגובה לפניית וואלה! חדשות שהבנק אינו מגבש בעצמו את רשימת החברות הכלולות במסלולי ההשקעה שלו, וגם לא את רשימת החברות שמוחרגות מן המסלולים הללו. כמו כן ביקשו להדגיש כי הבנק מציע מספר אפיקי השקעה פעילים שבהם נכלל בנק הפועלים.

      הבנק הגדול בדנמרק מחרים את "הפועלים"

      לפני כשבועיים נחשף בוואלה! חדשות כי הבנק הגדול בדנמרק, "דנסקה בנק", הודיע כי יימנע מכל השקעה כספית בבנק הפועלים, מכיוון שהבנק מעורב ב"הפרות של החוק הבינלאומי". בבנק הפועלים מיהרו להבהיר כי "דנסקה בנק" מעולם לא השקיע בהם, ולכן מדובר בהחלטה סמלית בלבד, שאין לה כל משמעות כלכלית. במקביל, דווח כי הבנק הגדול בשוודיה, "נורדיאה", ביקש משני בנקים בישראל – "לאומי" ו"מזרחי-טפחות" – הבהרות לגבי פעילותם בהתנחלויות, במטרה לגבש מדיניות בנושא.

      דנסקה בנק בקופנהגן (אתר רשמי , flicker)
      יימנע מהשקעות בבנק הפועלים. סניף "דנסקה בנק" בקופנהגן (צילום: flicker)

      בניגוד למגמה של התרחבות החרם הכלכלי, לפני כשבועיים הודיעה קרן הפנסיה ההולנדית ABP, אחת מקרנות הפנסיה הגדולות בעולם, על כך שאין בכוונתה להחרים את שלושת הבנקים הגדולים בישראל. החברה ההולנדית שקלה את מדיניותה כלפי הבנקים הישראליים, על רקע מעורבותם בהתנחלויות, והגיעה למסקנה כי הבנקים "אינם מפרים את החוק הבינלאומי". לעומת זאת, קרן הפנסיה ההולנדית PGGM הודיעה על כוונתה למשוך את כל השקעותיה מחמשת הבנקים בישראל. בעיתון "הארץ" דווח בחודש שעבר כי הבנקים הישראליים ניסו להסביר לקרן ההולנדית שהחוק בישראל אינו מאפשר להם להפסיק לספק שירותים להתנחלויות, אך ההולנדים לא השתכנעו.

      במשרד החוץ בירושלים מגבשים בימים אלה אסטרטגיה נרחבת למאבק במגמת החרם הכלכלי, בתקווה לשכנע חברות נוספות לקבל החלטה דומה לזו של ABP. נקודת המוצא היא שאי אפשר לבטל את הדיון על החרם הכלכלי, אך ישראל צריכה להיות הרבה יותר מעורבת ופעילה במסגרת הדיון הזה, ולנסות לשכנע משקיעים וממשלות זרות בצדקת טענותיה. במקביל, פועלת ישראל מול גורמים פוליטיים במדינות ידידותיות בעולם, בניסיון לקדם חקיקה נגד חרמות על ישראל.