פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אל תתרגשו מבריחת המוחות מצה"ל

      מדי פעם בפעם זועקות כותרות העיתונים על בריחת מוחות מבריקים משורות הצבא. אלא שלא כך הוא: גוף הידע האמתי נמצא בכלל בתעשיות הביטחוניות, שגם כך כפופות למשרד הביטחון

      הריטואל השנתי הקבוע העוסק בבריחת המוחות המבריקים מצה"ל המלווה בדרך כלל בקמפיין בעל כותרות דרמטיות בתקשורת ראוי לו להנמיך מעט פרופיל, שכן הנחות היסוד המוצגות לציבור בחלקן שגויות. לצורך בחינת סוגייה זאת ראשית ראוי שנבחין בין שתי אוכלוסיות – אוכלוסיית הפיקוד המבצעית (מפקדי פלוגה או גדוד, תפקיד בכיר מזה כבר קשה לעזוב) והאוכלוסייה הטכנולוגית - וגם זאת איננה מיקשה אחת.

      אפשר לקבוע שמשימות הפיתוח העיקריות המתקיימות בחילות היבשה, האוויר והים מתקיימות ברובן המכריע בתעשיות הביטחוניות. הצבא מגדיר את הצורך המבצעי, מתווה את הכיוון הכללי, בוחר את הארגון המומחה לדיסיצפלינה בה מדובר, ומפקח על ביצוע תהליך הפיתוח וההצטיידות שמלווה אותו. הגופים העוסקים בכך הם בדרך כלל מחלקות אמצעי הלחימה בגופים השונים. מעליהם, ברמה המטכ"לית, קיים אגף המחקר ופיתוח המאגד בתוכו את מפקדת המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), גוף מגדיר ומלווה פרוייקטים בעלי משמעות אסטרטגיית שפעילותו כוללת יזום של שיתופי פעולה עם מדינות זרות. גוף נוסף עוסק בכל הנושאים המיוחדים של "ליבת הבטחון הלאומי".

      עד כאן ניתן להכליל ולומר שמשימות הפיתוח העיקרית נופלות על התעשיות הביטחוניות, שם נמצאים מיטב המוחות, הנסיון והידע. במקומות אלו מתקיימת אינטגרציה קבועה בין מומחים מבצעיים למומחים טכנולוגיים שכן לא קיימת רוטציה מהירה כמו בצבא. בגופים אלו מצטבר ידע אדיר שהופך לכלי העיקרי אשר מאז הקמת המדינה נושא בעול פיתוח האמל"ח עבור צה"ל. מדובר בשמורות טבע טכנולגיות עם יכולות וניסיון בסדר גודל בינלאומי, ולמרות שיש גם אלמנטים מסחריים בתהליך, התעשיות הביטחוניות מסורות לצה"ל בכל נימי נפשן, ובעקיפין ברובן גם כפופות למשרד הביטחון.

      האקזיטים מפתים, אבל לא את כולם

      תנאי ההעסקה של העובדים בתעשיות אלו אכן טובים, אך רחוקים מהמספרים המתפרסמים לאחרונה בעיתונים. למרות זאת, טובי המהנדסים הקיימים בשוק ומוזכרים בכתבות מתדפקים על שערי תעשיות אלו, על כל תפקיד פנוי יש מתחרים רבים ומצוינים.

      אחרי שהפרדנו את הקבוצה הזאת, שכ-80% מתקציבי הפיתוח מופנים אליה, נשארו גופי הפיתוח של חיל המודיעין אשר במקרים רבים מפתחים את היכולות עבור עצמן. ואכן, בנישה זאת מעת לעת מתעוררת בעיה של בריחת מוחות, בדרך כלל כתגובה מאוחרת לגל אקזיטים מוצלח אשר תופס כותרות. תרבות חברות הסטרט-אפ מציתות את הדמיון של בנינו המצוינים, אך גם הם מכירים את מגבלותיו של שוק ייחודי זה.

      כלל ברזל נוסף שאפשר לקבוע הוא שחברות הטכנולגייה בשוק הפרטי מחפשות רק את בעלי הניסיון מתוך המערכת. לכן, מהנדסים מבריקים אך נטולי ניסיון יתקשו למצוא עבודה ראויה מאחר ואף תעשייה לא מתנדבת לשלם את מחיר שכר הלימוד המקצועי וצבירת הניסיון למהנדס מתחיל .

      לכן ראוי להכניס לפרופורציות את בריחת המוחות, וכדאי שנפסיק להתרגש מכך שאלוף-משנה זה או אחר שמתנדב לסגור את היחידה שלו בגלל בריחת המוחות האופנתית. כל עוד יש יציבות בשדרת הפיקוד המבצעית, וצה"ל משאיר בשרותו את מפקדי השדה המובילים, כל עוד ממשיכות התעשיות הבטחוניות להגשים עבור צה"ל את כל חלומותיו הטכנולגיים, יתכבד חיל המודיעין ויחידת 8200, שכבודה במקומה מונח, למצוא אתגרים מתאימים לחברים המבריקים המשרתים שם. צה"ל מעולם לא ידע לתגמל את משרתיו המסורים ולהשאירם בשירות דרך תלוש השכר. יש לו היצע רחב ומעניין של כלים נוספים במערכה המורכבת על לבם של המהנדסים הצעירים.

      הכותב הוא תת-אלוף במילואים ומשמש בתפקידי ניהול בכירים בתעשיות הביטחוניות מזה 13 שנים

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il