פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גורמים ברשות: "נדחה את מתווה קרי"

      הפלסטינים דוחים את הסכם המסגרת שעוצב לדבריהם, לפי דרישת ישראל. השבוע ניבאו ברמאללה את כשלון המו"מ ואת קריסת היציבות הביטחונית, ותהו: "למה הבאתם את הדת לסכסוך הזה?"

      הרשות הפלסטינית הודיעה לשר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, כי תסרב לקבל את הסכם המסגרת, אם המסמך יוצג בנוסח האחרון שהציגה ארה"ב לשני הצדדים. כך אמרו השבוע בכירים פלסטינים בשיחה עם וואלה! חדשות. לדברי אותם בכירים, הנוסח, כפי שהוא מוצע כיום על ידי הממשל, כולל כמעט את כל מה שביקשה ישראל, אולם אינו מתייחס לדרישות הפלסטינים במסגרת המו"מ.

      ואלה הסעיפים בהסכם המסגרת, שלדבריהם הוצגו לרשות על ידי קרי ואנשיו, וכבר נשללו על ידי הצד הפלסטיני:

      מהם הסעיפים בתוך הסכם קרי שנשללו בידי הפלסטינים (עיבוד תמונה)

      מקורות פלסטינים בכירים אמרו לי שהסעיפים הללו אינם מקובלים על הרשות, מכמה סיבות. לדבריהם, ההתייחסות לגבולות וההתנחלויות מותירה פתח נרחב מדי לפרשנות ישראלית. "מה זאת אומרת 'לא יהיה פינוי נרחב' של התושבים", תהה אחד מהם. "משמעות הדבר, שישראל תרצה להותיר בשטחה אחוז גדול יותר של הגדה המערבית, וזו נקודה שאינה מקובלת עלינו", הבהיר. "ומה זה אומר, 'בהתחשב בשינויים שנעשו מאז בשטח'?, הרי ישראל ממשיכה לבנות בהתנחלויות. כך גם בנושא הפליטים, אין שום הכרה בסבל הפלסטיני. אנחנו רוצים הבעת צער, הודעה ישראלית על הכרה באחריות לסבל שנגרם לנו. לאן זה נעלם? והמחווה ההומניטרית שתלויה בהסכמת ישראל, גם היא לא מותירה הרבה מקום לדמיון".

      אולם לדבריו, הסוגיה הבעייתית עוד יותר מבחינת הרשות היא ירושלים. "אם מוגדר שהבירה הפלסטינית תהיה בירושלים, מה זה אומר? האם היא בשועאפט? בעיסוויה? דרשנו הרי שהבירה הפלסטינית תהיה באל-קודס א-שרקיה (ירושלים המזרחית). אך נתניהו מסרב לכך בתוקף, והממשל האמריקני מקבל את העמדה שלו. ומה לגבי הביטחון, ובקעת הירדן? מה זה אומר ש'זכות ישראל להגן על עצמה', ובעצמה? לא נסכים לכניסה של כוחות ישראלים לשטחי הרשות. והנוכחות של הצבא בבקעה – הרי זה מגוחך להגדיר את פרק הזמן 'על פי היכולת של המנגנונים'. מי יקבע את היכולת? ומי יאמר שזהו, הרשות מוכנה לקבל את האחריות על הבקעה?".

      שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, ינואר 2014 (AP)
      המסעות מבירה לבירה נתקלים בעקשנות גוברת. ג'ון קרי, במסעו למזה"ת בחודש שעבר (צילום: AP)

      השבוע התייחס לעניין גם נביל אבו רודינה, דוברו הרשמי של יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן). הוא הפתיע כשהזהיר, שאם לכל צד תהיה זכות להציג הסתייגויות למסמך, הדבר יעקר את ההסכם מתוכן. זאת, על אף ההסגות המשמעותיות שיש לפלסטינים מהנוסח המוצג כרגע. אבו רודינה אינו היחיד שחושש מהשלכות הנוסח של הסכם המסגרת: כמעט כל בכיר פלסטיני ששוחחתי עמו בימים האחרונים, הבהיר שלרשות אין לגיטימציה ציבורית לקבל את ההצעה של קרי. "אמרנו לו 'לא', ונאמר לו 'לא' גם בעתיד", אמר לי אחד מהם.

      לדבריו, הנוסח המוצע לעת עתה הוא בגדר הבלתי-אפשרי והלא-הגיוני מבחינת הרשות הפלסטינית. הבכיר לא הסתיר את כעסו כלפי הממשל, וכמובן גם כלפי ישראל. "הצלחנו להגיע להרבה מאוד הישגים בשנים האחרונות. ליציבות ולשקט", אמר לי השבוע בשיחה ברמאללה. "אבל אתם נותנים למצב להתדרדר. הדרג הביטחוני שלכם מבין את הבעיה ואת הקשיים. והדרג המדיני? לא אכפת לו כלל. כל אחד מהם עסוק בעניינים הפוליטיים שלו. ליברמן קורץ למרכז, נתניהו פוחד מהימין, הבית היהודי מקשיח עמדות ולבני חלשה מדי. אז אתה שואל אותי אם יש פרטנר ישראלי להסכם שלום? התשובה היא לא".

      אז מה תעשו? נניח לרגע שקרי מגיע מחר ואתם אומרים: לא. לאן זה יוביל? - "כל האפשרויות פתוחות בפנינו. אם פנייה למוסדות הבין-לאומיים או דרכים אחרות".

      טרור חמאס, טרור המתנחלים

      "אין לי ספק שהמצב בשטח יילך ויתערער", מבהיר אחד הבכירים הפלסטינים. "הוא יתערער עבור שני הצדדים. ממילא, היציבות שידענו בעבר נסדקת. ויש לכך הרבה סיבות. ראשית, הצעדים של הכיבוש הישראלי והמתנחלים. המעצרים, הפקעת האדמות, הרס הבתים וכמובן האלימות מצד המתנחלים. שנית, שיעור האבטלה הגבוה בקרב הצעירים. אין הזדמנויות כלכליות לצעירים הפלסטינים, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא היעדר שטח לפיתוח. שטח C שמהווה 60% בשטחי הגדה נמצא בשליטה ישראלית מוחלטת והיא אינה מאפשרת לנו לבנות שם או להשקיע בפרויקטים שונים.

      "שלישית, עצירתן של תכניות הסיוע הבינלאומיות. ואני כולל כאן את הקיצוצים בתקציב של אונר"א. זה מוביל לעלייה חדה בעוני ובאבטלה, דווקא במקומות העניים ביותר כמו במחנות הפליטים. רביעית, חמאס והפלגים הפלסטינים הקיצוניים: הם אינם רוצים לייצב את המצב אלא לערער אותו. אני מדבר על עשרות חוליות שנעצרו בשנה האחרונה על ידי כוחות הביטחון הפלסטינים, אחרי שתכננו לפעול נגד ישראלים ונגד מטרות של הרשות. הם יוזמים גם הפגנות ופעילויות עממיות ומשתמשים בפשעי המתנחלים כדי לתקוף את הרשות הפלסטינית. וחמישית, ירושלים ואל-אקצא. הפעולות שלכם שם פוגעות ברגשות של כל אזרח ערבי ופלסטיני, כמו הביקורים של אנשי ימין על ההר".

      שוטרים במהלך הפגנה בעיר העתיקה בירושלים. הר הבית, פברואר 2014 (רויטרס)
      שוטרים בהר הבית, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      עניין אחר שברשות מתקשים לעכלו, היא ההתעקשות הישראלית על ההכרה הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית. "אין לנו כוונה למשוך את הסכסוך הזה לכיוון דתי. כל גורם בר דעת במזרח התיכון מנסה להרחיק את נושא הדת מהקונפליקטים השונים, מלבדכם. מה ייצא לכם מזה? הסכסוך ביננו אינו דתי. אז למה אתם צריכים הכרה שלנו בכך שהמדינה שלכם יהודית. בתעודת הזהות שלך כתוב בלאום 'ישראלי' ולא יהודי. ממצרים וירדן בכלל לא ביקשתם כזה דבר. מה החשש שלכם? אנחנו אומרים לכם במפורש: הסכם שלום יביא לסיום הסכסוך בינינו לעד, ולסיום כל התביעות. אז מה זה כל השטויות האלה שמספרים אצלכם, שזו 'הוכחה שאנחנו לא נקבל את מדינת ישראל'? כל העולם מכיר בכם. זה לא הימים של קום מדינת ישראל שהעולם לא קיבל אתכם. אבל אתם עדיין תקועים שם".

      ואיך אפשר בלי דחלאן

      הזעם של הנהגת הרשות בימים אלה כלפי ישראל, אינו מסתכם במחלוקת על הסדר הקבע. בסביבתו של עבאס יש תחושה גוברת לפיה ממשלת ישראל בוחשת מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הפלסטינית, במטרה ללחוץ את עבאס אל הקיר ולהביא אותו לפשרות מדיניות. מקורביו של עבאס טוענים כי בידיהם הוכחות לקשר ישיר בין ישראל והחמאס בעזה, ובמקביל גם עם מוחמד דחלאן. זאת, על אף שבצד הישראלי מכחישים זאת בתוקף ונוטים לייחס זאת לעוד אחת מתיאוריות הקונספירציה שנוצרו בצד הפלסטיני.

      לדברי מקורבים ללשכת הנשיא, מדובר במגעים סמי-רשמיים ובכלל זה בתקופה האחרונה לנוכח התגברות הירי מעזה וההסגה של כוחות חמאס מאזור הגבול. לטענתם, התיווך כיום בין חמאס לבין ישראל, נעשה באמצעות קטאר, ולא דרך מצרים שרואה בארגון איום של ממש. בנוסף, טוענים אותם מקורבים, גורמים ישראלים ובכלל זה שרים, עומדים בקשר עם מוחמד דחלאן, שחותר תחת עבאס. "אנחנו רואים מה מנסה ישראל לעשות כאן: לערער את המצב הפנימי שלנו כדי שאבו מאזן ייכנע. אבל זה מוביל אותנו להקשחת עמדות ולא להתגמשות. אתם צריכים להבין שההפיכה שעשה חמאס בעזה לא תחזור על עצמה בגדה. לא בצורת חמאס ולא בצורת הפיכה פנימית מתוך הפתח. קשה להבין אתכם. במקום לקרב את הגורמים המתונים, ישראל מנסה להחליש אותנו. כל האזור סובל כיום מעלייה של הקיצונים והטרור. אתם צריכים לשתף איתנו פעולה במטרה להגיע לשלום ולא להילחם בנו".

      מוחמד דחלאן (AP)
      הפלסטינים טוענים ששרים ישראלים מנהלים מגעים עם "הנסיך של עזה". מוחמד דחלאן (צילום: AP)

      ואולי האפשרות של הידרדרות ביטחונית ואמירת "לא" לאמריקנים, היא בגדר איומי סרק מצד הרשות הפלסטינית. ייתכן, שכפי שמעריכים פרשנים פלסטינים, אבו מאזן יעדיף שלא להגיע לעימות חזיתי עם הממשל. או במילים אחרות, עבאס יבחר לומר לקרי "כן, אבל", במקום "לא" חד-משמעי. ועדיין, לא ניתן להקל ראש במצבו הפוליטי הרגיש של הראיס מחד ובמציאות המתדרדרת מנגד. הביקורת על תפקודה של הרשות נשמעת מכל עבר ברחוב הפלסטיני. עוד ועוד האשמות על פרשות שחיתות שמבצבצות אחרי שנים שבהן נדמה היה שרף השחיתות יורד. וכמובן, ההתרופפות של החוק והסדר בגדה. תושבי מחנות הפליטים כמו ג'ילזון, קלנדיה ואלה שבאזור שכם וג'נין, מספרים על עוד ועוד חמושים שנעים בשעות החשיכה בעיקר, על עלייה ברף האלימות והפלילים ואפילו על השימוש הגובר בסמים. גם שר הפנים הפלסטיני, האחראי על מנגנוני הביטחון, הודה באחת מישיבות הממשלה כי חלק מהשוטרים הפלסטינים שותפים למכירת כלי נשק לגורמים שונים.

      חלק מהסיבות להתדרדרות בתפקוד הרשות קשור כנראה בחילופים שהתבצעו במשרד ראש הממשלה הפלסטיני. בניגוד לסלאם פיאד, מחליפו רמי חמדאללה מתמקד, לטענת פרשנים פלסטינים, בפרובוקציות מול הצד הישראלי ופחות בבניית מוסדות מדינה. וכך נרשמת החלשות משמעותית בתפקוד בתי המשפט הפלסטיניים . גם קופת האוצר הולכת ומתדלדלת. אמנם, שר האוצר הפלסטיני שוכרי בשארה הודיע רק לאחרונה כי הרשות הצליחה, לראשונה, לשלם את משכורות פקידיה, בלי להסתייע בכספי תרומות. אך לדברי פקידים פלסטינים, בחודש הבא המצב צפוי להיות שונה בתכלית והרשות תתקשה לשלם משכורות.