ולנטיינס דיי: עכשיו התור לאהבה

את הוולנטיינס דיי הקודם העברתי בדייט ראשון במסעדה איטלקית בניו יורק. השנה אציין את יום האהבה הבינלאומי בחגיגת יומולדת צהריים סוערת של חבר טוב בלב פתח תקווה. סבא שלי עליו השלום בטח היה אומר "יום אסל, יום בסל", "פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה" או "ליטל, את בת 30, הגיע הזמן לקחת את עצמך בידיים ולהתחיל לצאת לדייטים". רגע לפני שאני פונה לאלוהי הפייסבוק והטינדר (אפליקציית ההיכרויות) שיושיעו אותי מערב ולנטיינס עם החתולה בבית, כדאי שניקח צעד אחורה ונבין למה יש כל כך הרבה רווקים ורווקות.

דור האינסטנט הפך את מציאות חיינו לקלה יותר, אבל במובן הזוגי גם לקשה יותר. בעידן שבו אפליקציות להיכרויות נולדות כמו פטריות אחרי הגשם וכבר לא צריך לאזור אומץ ולהתקשר לבחורה אחרי הדייט כי אפשר להסתפק במסרון קר בוואטסאפ, תהליך החיזור נעשה קל אבל גם בעייתי. לכך תוסיפו את תופעת ה"סלפי", שהיא רק סממן לדור שמקדש את האינדיבידואל והופך מרוכז בעצמו יותר ויותר. אי אפשר כמובן להתעלם מהעובדה שהקשר הרציף בפייסבוק עם כל בני הזוג שעברו לנו בחיים, לרבות תמונות הלאבי?דאבי עם בנות הזוג החדשות, לא ממש עוזרות לנו להשאיר את העבר מאחורינו ולהמשיך קדימה.

אנחנו כבר לא צריכים לשאול בדייט שאלות חשובות, את כל התשובות נקבל מדף הפייסבוק של בן הזוג הפוטנציאלי: היכן טייל, האם הוא מצחיק ואיך נראות האקסיות שלו. אנחנו לא באמת מכירים אותו, אבל מרשים לעצמנו לסנן ולשפוט באמצעים לא כשרים, הרבה לפני שהספקנו לשמוע את קולו.

כבר לא צריך להתגנדר ולפקוד מסיבה או בר כדי לפגוש בהם אנשים, אפשר לשבת בבית עם הפיג'מה המרופטת ולהעיף משמאל לימין אנשים באפליקציית הטינדר משל היינו שופטים ב"יפה והחנון". הסלולרי תמיד יהיה על השולחן בפגישה, והעבודה ממשיכה איתנו הביתה הרבה אחרי רדת החשיכה - בטלפון, באי?מייל, במחשב הנייד. אנחנו רגילים שהכל מגיע מהר, ללא מאמץ, ושוכחים שגם מערכת יחסים היא המון עבודה קשה, לפני ואחרי הנישואים. לא מספיק לסמן לייק ולהמשיך הלאה.

אבל גם בדור האינסטנט, דור הסמסים נטולי הטונציה, עדיין לא שכחנו איך להרגיש. איך לאהוב, איך להתרגש. לא שכחנו שהמטרה השורשית הבסיסית שלנו בעולם הזה היא לבנות קן ולהעמיד צאצאים ולאהוב את בן הזוג שלנו הכי חזק שאנחנו יכולים, כדי שהילדים שלנו יהיו הכי מאושרים שאפשר.

אם נהיה שיפוטיים פחות וקשובים יותר, גם לאחרים וגם לעצמנו, נוכל לעלות על הכביש המהיר לקשר משמעותי וטוב. כשמישהו מעלה לפייסבוק תמונה של עצמו, הוא לא עושה את זה כי הוא אוהב את עצמו, הוא עושה את זה כי הוא פשוט זקוק לאהבה. אז קחו את הוולנטיינס הקרוב והתנתקו קצת מהפייסבוק, צאו לחפש חיבוק במקום לייק, הזמינו מישהי למסעדה במקום להעלות עוד תמונה של מנת מזון מתוחכמת לאינסטגרם והפגינו אהבה ליקרים לכם, כי אין לה באמת שום תחליף בעולם.

כעת, ברשותכם, אגש לחפש לי דייט למחר. יום אהבה בינלאומי שמח.