מה שקרוי "התהליך המדיני" הוא מכבש איומים, לחצים ופיתויים על ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר המשחק בינו ובין אבו מאזן הוא סוג של פוקר: מי מהם משליך יותר קלפי ויתור על השולחן כדי לדחוק את יריבו לפינת מחרב המסיבה תוך שהוא מצליח לשמור על בסיס כוחו. סביבם ה"קיביצרים" שחלקם ממתינים לתורם כדי להחליף את המפסיד. בישראל אלה הם המתמודדים על מנהיגות הימין.
הנחת העבודה של כל המעורבים היא שנתניהו לא ישרוד סיטואציה בה יש עתיד או הבית היהודי עוזבות את הממשלה. אם הוא יסכים לסעיף שמשמעותו ויתור על התנחלות אחת כולל צילום משותף עם אבו מאזן, בנט בחוץ וביבי בן ערובה של ממשלה שתמשיך עם התהליך לרמה שהבסיס בליכוד לא יוכל לשאת אותה. אם הוא מטרפד את המשא ומתן, יש עתיד והתנועה של לבני בחוץ, והוא הופך להיות ראש ממשלת פייגלין והרב דב ליאור מול אופוזיציה משמעותית מבית, ואובמה והעולם כולו בחוץ.
מי שממתין במארב הם בוגי יעלון ואיווט ליברמן. בוגי הולך על הימין הדתי, ליברמן מאותת לזרם המרכזי בימין ובמרכז עם תרגילי ההתנחמדות שלו כלפי קרי והאמריקנים שאיש מהם לא קונה אותם באמת. יעלון מסוכן יותר. מבחינתו, הכרה פלסטינית במדינה יהודית היא הבסיס לכל הסכם. ויתור של ביבי בעניין שלכאורה ניתן לעגל אותו, יקבץ סביבו את הימין. ואם לא יהיה הסכם? שאלה אותו מראיינת, "נסתדר", ענה יעלון בנונשלנטיות של סוחר בקר. עוד פרה. פחות פרה. עוד חלקה בקריית שאול, עוד צלע בהר הרצל. נסתדר.
"סומך רק על הצבא שלי"
הכוונה הנסתרת בתביעה להכרה היא לאותת לישראלים שאי-הכרה פירושה ש"הם" לא רוצים כאן יהודים ויופי לנו. התגובה האינסטינקטיבית של כל אזרח ישראלי סביר היא "אז מה?" מי צריך את האישור שלהם? ירדן ומצרים חתמו אתנו על הסכמים בלי להכיר בנו כמדינה יהודית. התביעה הזו נועדה בעיקר ללחוץ על אבו מאזן שאינו מוכן, ובצדק, לפגוע בלאומיות של ערביי ארץ ישראל.
במקביל, האמריקנים לוחצים וגם מציעים חבילת פיתויים. למשל, פיצויים ליהודים שעלו מארצות ערב. זה שוחד מעליב. 75% מן המתנחלים יישארו בגושים? על כך כבר הסכמנו. חילופי שטחים בנגב לטובת שיכון פליטים - זה יעשה כותרות אבל מדובר בקשקוש גמור. לא ישראל ולא פלסטין מסוגלות לייצר פתרון אמתי שכולל ניוד ומקורות תעסוקה. גם אבו מאזן תורם כמה ויתורים שנועדו לשכך את פחדי היהודים. מדינה מפורזת? נרגענו. חיילי נאט"ו שימנעו טרור? הצחקתם את הטרוריסטים. כדי למנוע טרור אתה זקוק לשב"כ וצבא שישלטו בשטח ובאזרחים, אז חיילי נאט"ו שרק רוצים לחזור הביתה בשלום יקריבו עצמם בשביל מוישלה? נתניהו כבר השיב בשלילה ואמר שהוא "סומך רק על הצבא שלי". אבל צה"ל הוא לא שלו ואפילו לא של שר הביטחון. צה"ל סומך על הערכות המצב הביטחוניות של האמריקנים. אלה מבוססות לא רק על גדודים בשטח וחיישנים לאורך הגבול אלא גם על ניתוח המציאות בין ישראל לפלסטין אחרי חתימת הסכם.
הקלף האחרון של אבו מאזן (כפי שנחשף בראיון שהעניק לניו יורק טיימס) מול נתניהו היה: "מוכן לנוכחות צה"ל בגדה למשך חמש שנים, לצד כוחות ביטחון פלסטינים וירדניים". האמריקנים קנו בצהלה. בישראל אין תגובה. נחכה למחר. התרגיל הממשי היחיד שקרי מניח היום, כמו מטען ממולכד, לפתחו של נתניהו הוא המשך המשא ומתן בתנאי הקפאת הפנייה הפלסטינית לאו"ם מול הקפאת הבנייה בהתנחלויות. מה אתה אומר ביבי? אין תגובה. נחכה למחר.
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il