מסמכי סנודן

מחיר ההדלפות: ארה"ב צונחת במדד חופש העיתונות

הדירוג השנתי של "עיתונאים ללא גבולות" העלה כי פרשות מנינג וסנודן גרמו לארה"ב לרדוף מקורות עיתונאיים. בישראל ובאיראן חל שיפור קל, וקוריאה הצפונית הוגדרה "גיהנום"

נטשה מוזגוביה, וושינגטון

החשיפות של צ'לסי (ברדלי) מנינג ושל אדוארד סנודן גרמו לממשל האמריקני מבוכה דיפלומטית ועוררו זעם ציבורי, אך כעת מסתבר שהן גרמו גם לפגיעה בדירוג השנתי של מדד חופש העיתונות בעולם. ארגון "עיתונאים ללא גבולות", שמפרסם את הדירוג השנתי של חופש העיתונות מאז שנת 2002, הציג אתמול (שלישי) במועדון התקשורת הלאומי בוושינגטון את הדירוג לשנת 2013, ממנו עולה כי הדלפת המסמכים הצבאיים הסודיים לאתר "ויקיליקס" על ידי החייל ברדלי מנינג, וכן חשיפת מדיניות הריגול של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) על ידי אדוארד סנודן, גרמו לצניחה של 13 מקומות בדירוג השנתי – למקום ה-46 מתוך 180 מדינות שנבדקו.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
הדליף מסמכים צבאיים סודיים ל"וויקיליקס". ברדלי מנינג (צילום: AP)

במקום הראשון מדורגת פינלנד כבר ארבע שנים ברציפות ואילו ישראל זוכה לשיפור קל בתדמיתה ועולה מהמקום ה-112 ב-2012 ל-96 בשנת 2013. מחברי המדד ציינו כי הפגיעה בחופש הפעולה של כלי תקשורת בעולם גברה גם במדינות דמוקרטיות ומבוססות. הם כינו את ארצות הברית וברזיל "שתי הענקיות שמהוות דוגמה רעה לכך".

"חושף השחיתות הוא האויב"

אנשי ארגון "עיתונאים ללא גבולות" ציינו כי "ארצות הברית וברזיל היו צריכות להעניק לחופש המידע מעמד עליון - מבחינת החוק ומבחינת הערכים החברתיים. לצערנו, המציאות רחוקה מכך". בדוח שחיברו אנשי הארגון, טענו כי "פיגועי 11/9 הציתו קונפליקט משמעותי בין דרישות הביטחון הלאומי לבין העקרונות של התיקון הראשון לחוקה האמריקנית שמגנות על זכותו של כל אדם לעדכן ולקבל מידע". לדבריהם, מצב חופש העיתונות, שהורע בתקופת הנשיא הקודם ג'ורג' בוש הבן, לא השתפר במהלך כהונתו של ברק אובמה, אך במקום לרדוף עיתונאים החלו הרשויות לרדוף אחר המקורות שלהם ולנצל עיתונאים כדי לחשוף אותם. בארגון ציינו כי מאז שאובמה מונה לנשיא ארצות הברית, לא פחות משמונה בני אדם הואשמו בריגול נגד המדינה, בעוד שבתקופת בוש הבן הואשמו שלושה בלבד.

"הצית קונפליקט בין דרישות הביטחון לבין עקרונות לחוקה". הפיגוע במגדלי התאומים ב-11/9 (צילום: רויטרס)

"חושף השחיתות הוא האויב", אמרו בארגון, והסבירו כי זו הסיבה לגזירת 35 שנות מאסר על מנינג - מי ששימש מקור של אתר ההדלפות "ויקיליקס" והודיע בחודש אוגוסט שעבר כי שינה את מגדרו. מדובר בתקופת מאסר ממושכת, אך קצרה בהשוואה ל-105 שנות המאסר שארצות הברית ביקשה להשית על כתב עצמאי בשם ברט בראון, שנעצר ב-2012 בטקסס בטענה כי היה מעורב בפריצה למחשבים מסווגים. בכלי תקשורת מקומיים הוא הוצג כדובר רשת ההאקרים "אנונימוס". אנשי "עיתונאים ללא גבולות" אזכרו בדוח שחיברו את "פרשת AP", שבה הודה משרד המשפטים האמריקני כי דרש ואף קיבל מידע על אודות שיחות טלפון שקיימו אנשי סוכנות הידיעות.

בברזיל, לעומת זאת, מדובר בסכנה ממשית לחיי העיתונאים. בשנת 2013 נהרגו במדינה הדרום-אמריקנית חמישה כתבים, עובדה שהעניקה לה את התואר המפוקפק "המדינה הקטלנית ביותר" עבור עיתונאים בחצי הכדור המערבי. בעבר החזיקה מקסיקו בתואר המפוקפק.

"חופש המידע לא קיים". ביטאון המשטר בקוריאה הצפונית (צילום: רויטרס)

בישראל מסתבר, חל שיפור קל במצב חופש העיתונות בהשוואה לשנה הקודמת, אך מדובר בשיפור מזערי למדי. על פי דירוג המדד, ישראל דורגה בשנת 2013 במקום ה-96, בעוד שב-2012 מוקמה במקום ה-112. באותה שנה ציינו מחברי הדוח כי העיתונאים בישראל, שצנחה ב-20 מקומות בהשוואה ל-2011, נהנים מחופש עיתונות אמתי, אך "הצבא הישראלי הפך לו למטרה עיתונאים בשטחים הפלסטיניים".

ברשימה מופיעה גם "פלסטין", שממוקמת במקום ה-138, בעוד שב-2012 דורגה במקום ה-146. רוסיה נותרה במקום ה- 148 ואילו טורקמניסטן, קוריאה הצפונית ואריתראה נועלות את הרשימה ומוגדרות מדינות שבהן "חופש המידע לא קיים". על פי מחברי הדוח, הן מהוות למעשה "חורים שחורים וגיהנום עלי אדמות עבור העיתונאים שחיים בהן". המשך מלחמת האזרחים בסוריה הוריד את המדינה מקום אחד, ל-177. איראן לעומת זאת זוכה להכרה על פתיחת הדיאלוג עם המערב בנושא תכנית הגרעין של טהראן, והיא עלתה מקום אחד ל-173.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully