הדיונים וההצבעות היום בוועדה לשוויון בנטל יתמקדו בישיבות הציוניות הגבוהות וכן בישיבות ההסדר, שתלמידיהן משרתים 16 חודשים בלבד. בצה"ל דורשים להאריך את משרת השירות לשנתיים, בעוד שהוועדה, בראשית ח"כ איילת שקד מהבית היהודי, מעוניינת בהארכת השירות בחודש נוסף בלבד לתלמידי ישיבות הסדר, ובדחיית השירות לתלמידי הישיבות הציוניות הגבוהות עד גיל 23. כמו כן, הוועדה דנה ב"מסלול חב"ד" לפיו יוכלו תלמידים שלמדו לימודים תורניים בחו"ל לשוב ולהתגייס לצה"ל מבלי שיחשבו עריקים, וזאת עד גיל 24.
"עד כה, תלמידים שנסעו לחו"ל ושבו ארצה - נכלאו, ועברו תהליך שלא עודד אותם להתגייס", אמר בפתח הישיבה ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף גדי אגמון. לדבריו, "התהליך הנוכחי מאפשר להסדיר את מעמדם, ללמוד בחו"ל ולחזור להתגייס בפרק זמן שלא יאוחר משנה לאחר חזרתם". בתום הישיבה, אם יותיר הזמן, תדון הוועדה ותביע על הפרקים הראשונים שנוגעים לגיוס חרדים. מדובר בעיקר בצדדים הטכניים שנוגעים לגיוס, כמו התייצבות בלשכות הגיוס או פטור משירות צבאי למי שיבחר בשירות אזרחי או לאומי.
בכינוסה האחרון של הוועדה, אתמול, אושר כי שירות החובה בצה"ל לבנים יקוצר בארבעה חודשים, מ-36 ל-32 חודשים, והלוחמים שבהם ימשיכו לשרת ארבעה חודשים נוספים בתנאי שכר של אנשי קבע. משך שירות הבנות בצה"ל יישאר 24 חודשים, לאחר שהוועדה דחתה לשבוע הבא את ההצבעה להאריכו. בשלב זה החוק אושר בוועדה, ויובא בהמשך לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
"ההחלטה תחייב את הצבא להתייעל"
במערכת הביטחון הגיבו אתמול באופן חיובי להחלטה לקצר את שירות החובה לבנים. גורם ביטחוני בכיר אמר כי ההחלטה "משמעותית והיסטורית, ותחייב את הצבא להתייעל". לדברי הגורם, "למרות הביקורת שאני שומע בתוך הצבא, חשוב לציין שטרם הושלם המהלך, והחצי השני של ההצבעה בעניין הבנות נדחה. גם אם יוחלט שלא להאריך את שירות הבנות באופן דיפרנציאלי בחצי שנה, יידרש הצבא להתייעל ולקצץ איפה שצריך". הוא אף טען כי "יש אבטלה סמויה, ורואים את זה בלשכות הבכירים".
גם באגף כוח האדם של צה"ל התייחסו להחלטה: "באגף כוח האדם נעשתה עבודת מטה רחבה שמטרתה להוריד חצי שנה מהשירות הסדיר של הבנים ולהעלות חצי שנה בשירות לבנות", הסביר גורם באגף. "הרעיון להעלות את משך השירות לבנות ולהשוות אותו להיקף שירות הבנים מטרתו ליצור שוויון ולמחוק את הסוגיה המגדרית שמאפיינת את תהליך קבלת ההחלטות בתוך הצבא, בין אם במודע או לא", הוסיף הגורם. גם הוא הבהיר כי "מוקדם להגיב על החלטת הכנסת עד שלא תינתן ההחלטה בעניין החיילות". מלשכת שר הביטחון נמסר כי "מדובר בתהליך פרלמנטרי, וכשיסתיים, נלמד אותו ונגיב בהתאם".
בשם הגיוס: דיל בין הבית היהודי לש"ס?
אתמול עלתה לדיון הצעתם של חברי הכנסת עמר בר לב (העבודה), אלעזר שטרן (התנועה) ועפר שלח (יש עתיד), להאריך את שירות ישיבות ההסדר הציוניות המזוהות עם הבית היהודי ועם הציבור הדתי-לאומי מ-17 חודשים כפי שמופיע בטיוטת החוק, ל-24 חודשים.
הדבר הציב את יו"ר הוועדה איילת שקד במבוכה, שכן בוועדה חברים שמונה ח"כים בסך הכול, וארבעה מהם שטרן, בר לב, שלח, ורוברט אילטוב מישראל ביתנו תמכו בהארכת תקופת השירות של תלמידי ישיבות ההסדר. מי שנחלץ לעזרתה ומנע ממנה מפלה מביכה בוועדה היו, למרבה הפלא, חברי הכנסת החרדים מאיר פרוש (יהדות התורה) ואריאל אטיאס (ש"ס) מהאופוזיציה, שהצביעו נגד הארכת השירות לישיבות ההסדר. זאת, על אף שהם מצויים בסכסוך מתמשך עם סיעת הבית היהודי בשל כניסתה לקואליציה וקידומו של חוק הגיוס.
גורמים בקואליציה הרימו גבה על שיתוף הפעולה המפתיע בין סיעות ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי. "יש כאן דיל שאת פרטיו לא מגלים לנו", אמר גורם בלשכתו של אחד השרים לוואלה! חדשות. "אחרת", הסביר הגורם, "אין שום סיבה בעולם שהחרדים מהאופוזיציה יתנדבו להציל את יו"ר הוועדה מהקואליציה, שמנסה לגייס אותם לצה"ל".
לא ברור אם הדבר קשור לכך באופן ישיר, אולם במהלך הדיון ביקשו הח"כים החרדים מש"ס ויהדות התורה להכניס שינוי בחוק, כך שתלמידי ישיבות ההסדר שמתגייסים לצה"ל ייספרו כחלק מהאוכלוסייה החרדית, ובכך יגדל מספר התלמידים הרשומים כמשרתים. זאת, כדי למנוע הטלת סנקציות על החרדים בשל אי-עמידה ביעדי הגיוס. חברי הכנסת החרדים טענו בדיון כי "אין למעשה הבדל בין מי שמתגייס לצה"ל דרך ישיבות ההסדר לבין אלו שתורתם אומנותם, פרט לסוג הכיפה שהם חובשים". על סוגיה זו הוחלט לקיים התייעצות ולהציע פתרונות שיעלו בדיון הבא.