בגתן ותרש זממו בחדרי חדרים, להרוג את המלך אחשוורוש הפרסי. מרדכי היהודי במקרה שמע את דבר המשימה, ניצל אותה לטובת העם היהודי והעיר שושן צהלה ושמחה.
לא תמיד כך הם פני הדברים. המשטרה מתקשה מאד לפצח מזימות עלומות ותכניות פשע מורכבות. שותפים לדבר מזימה, מסתירים אותה מן הסתם מכל העולם "ואשתו" ושומרים על סודם מכל משמר. הם יודעים שאם אחד מהם יפתח את פיו נגד חברו יואשמו שניהם בעבירה ויובלו אחר כבוד לבית האסורים. השותפים אוחזים כל אחד במבושיו של חברו ובטוחים אגב כך, שאף אחד מהם לא יסגיר את חברו.
לפעמים, כתוצאה מסכסוך עסקי בין עבריינים, או ממעצר של אחד מחברי ארגון פשע מבין אחד השותפים שכדאי לו "לזמר". אם יזמר, מבטיחה לו המשטרה, כי יוכל להמשיך לשיר בצד הנכון של הסורגים, בעוד חבריו יחזיקו אותם "מבפנים". עבריין כזה הופך לעד מדינה ומקבל מהמשטרה תמורה עבור עדותו.
התמורה יכול שתהיה בכסף, שווה כסף, התחייבות שלא לפתוח בהליכים ואף העברה לחו"ל, שינוי זהות ומציאת עבודה לו ולבת זוגו, על מנת שיוכלו לפתוח בחיים חדשים. לצורך כך אף הוקמה בשנים האחרונות הרשות להגנת עדים, שתפקידה להבטיח את שלומם של עדי המדינה ולדאוג לביטחונם.
כבוד הרב יאשיהו פינטו מכובד מאוד הוא. בית לו בארץ הקודש על חוף ימה של העיר המקראית אשדוד ובית נוסף לו בנכר במנהטן. כאן ושם הוא נחשב "מקובל". אנשים מכל קצווי הארץ והנכר, מגיעים אליו, נושקים לידיו ומאזינים רוב קשב לעצותיו. בינתיים רבו מאוד אגב כך מטבעותיו. בחצרו מסתבר הסתופפו גם הבכירים ביותר, בעלי דרגה ותפקיד נכבדים, שביקשו גם הם את קרבתו, עצותיו ושעו אולי לדבריו. כבוד הרב באמצעות רעייתו, ניסה כך אומרים, לשחד את אחד הבכירים וזה האחרון, אבוי, הקליט את דבר הניסיון.
לאחר מכן שם פעמיו למפקדיו ופקודיו והסגיר את זה הרב. הרב הוזהר, נחקר, והחומר שנגדו נצבר לפרקליטות הועבר. שם החליטו אותו להאשים, בעבירה חמורה של מתן שוחד לבכיר במדים.
אצו רצו פרקליטי הרב ליועץ המשפטי לממשלה, ובפיהם הצעה ובקשה הרב יפתח את פיו, יסגיר בכיר הרבה יותר, תמורת הכנסת עניינו למקרר. היועץ המשפטי הוא איש חכם. מכיר את כל התקדימים ואת כל דברי המחוקקים. חשב הוא ושקל מה עליו לעשות? האם לסגור את תיקו של הרב המקובל, שמלוא הארץ כבודו, תמורת עדותו נגד הבכיר יותר, או שמא להעמיד לדין את זה הרב?
כשיחדל להיות בכיר - אולי לא יגורש מהעיר
בינתיים הבכיר ישב ספון עם פרקליטיו. בהתחלה הצהיר שתוך שבוע יחזור. אחר כך נקפו להם שבוע שבועיים ושלושה "וחופשתו" לא הסתיימה. ישב הוא וחשב מה יעשה עם עניינו של זה הרב, אשר להפיל אותו הוא מחשב, עד שהוא מרגיש שכסאו רועד. כל אותו הזמן, ממשיך היועץ המכובד להפוך בבעיה ופתרון אין.
הבכיר רואה בינתיים בנפש כלה, איך קרוביו יוצאים ובאים מחדרי החוקרים. כיצד הם נשאלים לגבי בתי מלון, לינות ושאר פרפראות והוא שהיה בכיר החוקרים מבין כבר את הבאות. הראשית מעידה על האחרית והוא מבין את התכנית.
אותו בכיר מבין היטב, שהפיתרון למצב המסובך והמסוכן, מצוי אולי מעל כתפיו. אם יפסיק להיות כך בכיר אולי לא יגרשו אותו בבושת פנים מן העיר. אם יסיר בעצמו את מדיו ודרגותיו יוכל היועץ המשפטי להחליט ביתר קלות על צעדיו. אולי עכשיו יהפוך הרב המכובד לנאשם והוא יוכל להיות מנכ"ל, דירקטור או סתם לחיות כמו בן אדם.
הכותב עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן