מסמך עם הסתייגויות - טעות אסטרטגית

יוסי ביילין
10/02/2014

הרעיון המתגבש בוושינגטון - להגיש לישראל ולפלסטינים מסמך ואז להזמינם להציג את הסתייגויותיהם ממנו - הוא טעות קשה. זו נסיגה משמעותית מאוד מן הרעיון המקורי להגיע להסכם קבע בתוך תשעה חודשים, ואחר כך להגיע להסכם מסגרת בתוך טווח הזמן. עכשיו מדובר בנייר אמריקני שלא יוסכם על הצדדים, אך יאפשר להם להמשיך במו"מ עד תום 2014, כדי להגיע להסדר קבע.

לכאורה מדובר בהסדר הגיוני: ארה"ב תציע קווים מנחים למו"מ, הפלסטינים יסתייגו מחלקם, אך יסכימו שלא לפנות, גם ב?2014, למועצת הביטחון של האו"ם כדי להתקבל כחברה מלאה (ניסיון שיטורפד, בכל מקרה, על ידי ארה"ב), וגם לא לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בתלונות כנגד גורמים ישראליים; ישראל תשמח על הארכת משך השיחות ותנשוך שפתיה לנוכח נקודות שאינן מקובלות עליה.

אבל רשימה ארוכה של הסתייגויות תעקר כל משמעות מהמסמך, ממש כפי שקרה לפרמטרים של קלינטון ב?2000 ול"מפת הדרכים" של בוש ב?2003. או שיוסכם כי הצדדים "ירשמו לפניהם" את פרטי המסמך האמריקני, יודיעו כי הם מקבלים את רוחו ויעשו מאמץ להגיע, במהלך המו"מ בנושאים מסוימים, להסכמות שונות מאלו שמציע קרי, או שמזכיר המדינה ישוב אל שולחן השרטוטים וינסה להגיע לנוסחאות שלא יגררו אחריהן שובל ארוך של הסתייגויות. רשימות מפורטות של הסתייגויות פורמליות רק יקשו להגיע לוויתורים הדדיים ועלולות לגרום לפיצוץ השלב הבא של המו"מ.

יכול להיות שקרי חושש מאי עמידה בלוח הזמנים שהציב לעצמו: אם תאריך היעד הוא סוף מארס, הרי כבר כעת אפשר לומר שלא עמד בתאריך יעד אחר שהציב לעצמו - ינואר 2014 - להצגת המסמך האמריקני: עד לרגע זה אין מסמך המאפשר הסכמה פלסטינית להארכה נוספת של המו"מ, אשר ממשלת נתניהו יכולה לחיות איתו. החלופה לכך לא צריכה להיות פשרה על מעמדו של הנייר האמריקני, אלא מאמץ נוסף, בשבועות הקרובים, להגיע לנייר שלא יהיו לגביו הסתייגויות.

בחודשים האחרונים נחשפו הסכמות לא מעטות: מוסכם שבתום המו"מ תוקם מדינה פלסטינית לצד ישראל. ברור שגבול ההתייחסות שלה יהיה "הקו הירוק", אבל יתאפשרו חילופי שטחים משני צדיו. ברור שהמדינה הפלסטינית תהיה בלתי חמושה, וכי יש הסכמה שצבא לא פלסטיני יהיה מוצב בה, ברור שהסדר בעיית הפליטים הפלסטינים ייעשה, רובו ככולו, במדינה הפלסטינית החדשה, לצד תשלום פיצויים. ברור שירושלים, בירת ישראל, המאחדת את מערב העיר ואת השכונות הישראליות שנבנו במזרחה, תוכר, לראשונה, על ידי העולם, ולצידה תוקם בירה פלסטינית, שתיקרא אל?קודס. אז מדוע לא להקדיש לכך זמן נוסף ולהביא אל הצדדים מסמך אמריקני אשר גם אם לא יחתמו עליו, לא יסתייגו ממנו?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully