הרבה מחבריי, יוצאי צפון-אפריקה, הקיצו הבוקר מחלום ספרדי. שנים שהם חולמים בספרדית אבל מתעוררים למציאות ים תיכונית. כותרות העיתונים הבוקר נתנו להם לגיטימציה לשחרר את השד הספרדי שקינן בהם. הם לא רק חולמים, הם באמת ספרדים. הלוק הספרדי פרץ מהם, הם נעו וחיפשו בד אדום לנגוח בו. ויוה ספרד. המלך הספרדי רוצה אותם שוב, בכיכרות בספרד, בברנבאו, בקמפ-נואו, איפה לא? רק תגיעו.
אז רגע, לפני שאתם פוקדים את השגרירות הספרדית, בואו נעצור את המחול הספרדי המטורף הזה. הקמפיין של היממה האחרונה אומר הרבה על עצמנו. מהבוקר אני מקבל טלפונים נרגשים של חברים בני הדור השני והשלישי ליוצאי מדינות צפון-אפריקה בישראל שמבקשים לדעת אם עלו בגורל. כולם רוצים לדעת היכן הרשימה המלאה, האם שם משפחתם מופיע במרשם האוכלוסין הספרדי.
גם אתם זכאים לאזרחות ספרדית? הרשימה המלאה
כן, גם אני חטאתי, אכן משפחת סוויסה מופיעה גם מופיעה. אני נצר למגורשי ספרד. טוב, לא הייתי צריך את הכתבות בנושא כדי לדעת זאת. די בסיפורים של הסבא-רבא כדי לדעת שבעבר הרחוק מאוד, ישבה לה משפחת סוויסה על גדות הנמל באוקיינוס האטלנטי והתפרנסה מדיג סרדינים. ומי שבאמת חובב עצים משפחתיים יכול לשלשל לקופת אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון התפוצות חמישה שקלים ושם הוא יקבל את ההיסטוריה של משפחתו. אבל זה לא נעצר שם.
הקמפיין של הספרדים מסוכן עבור היהודים ולנרטיב הציוני לאומי שעליו הוקמה מדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם אנשי שמאל ציוני מובהקים אומרים שהכרה במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי היא דבר שעליו יקום וייפול דבר. אין הכרה - אין הסכם עם הפלסטינים. אז אמרו. את הישראלים זה לא מעניין. הם רוצים דרכון זר ומהר, כל אחד מטעמיו. האחד רוצה לברוח, השני סתם רוצה להרגיש מאהב לטיני והמוסד לתפקידים מיוחדים כבר זומם ודאי משהו.
מכינים נתיב מילוט
ועכשיו ברצינות: מהקמפיין זה נהנים בני הדודים שלנו - הפלסטינים. הם יושבים מהצד ומגחכים בקול גדול. הם אומרים לעמיתים האמריקנים "אתם רואים, הישראלים לא באמת היו פה, מדובר במהגרים זמניים שנותנים להם דרכון למדינת הכדורגל והם כבר מוכנים לוותר על המדינה". טוב, לא לוותר, אבל הם מכינים תכנית מילוט ליום שאחרי.
תכנית המילוט היחידה שלנו כישראלים היא לומר תודה אבל לא תודה. עם כל הכבוד לספרדים, כדאי שגם עמיתיי הצפון-האפריקנים, בדגש על יוצאי מרוקו, יירגעו מהפסטיבל ההזוי הזה. גירוש ספרד היה אירוע שפל בהיסטוריה הנוצרית. יהודים נאלצו להמיר את דתם, נרדפו, עונו ואף גורשו בבושת פנים מביתם רק בשל היותם יהודים.
אסור לנהל את הדיון הזה רק באווירה נוסטלגית. ההיסטוריה תשפוט אותנו ואת המנהיגים שלנו ששותקים. הייתי רוצה לשמוע את ראש הממשלה מודה לספרדים אבל מזכיר באותה נשימה שכבר גירשו אותו פעם אחת משם, ולכן אנחנו לא חוזרים. תיירות זה בסדר, עסקים גם. אזרחות יש רק אחת. היהודים חלמו וערגו לתעודת זהות ודרכון ישראלי. לאן הידרדרנו?
לא ייקנו אותו בנזיד עדשים וחלום על רביירה ספרדית. נמשיך לעודד את קבוצת האוהדים הפועל קטמון ונסתכל על האחות הגדולה ברצלונה (גם היא קבוצת אוהדים) בתקווה שגם לנו יצמחו שחקני כדורגל כמו צ'אבי או פוויל. אבל לכוכבים שלנו יהיה דרכון ישראלי כחול, כזה שכולנו נתגאה בו. נכון, בשבת לא נשב לנו על ברוסקטה וסרדינים, אלא נמשיך לנגב חומוס ולאכול חמין מהביל, כזה שאבות אבות אבותינו אכלו גם בספרד הרחוקה. ויוה ספרד, ואמוס ישראל.
הכותב הוא שותף במשרד "מאיר סוויסה וחנן גרינברג תקשורת"
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il