וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החרדים מתחילים לעכל: נסללה הדרך אל הבקו"ם

לירון מרוז

5.2.2014 / 11:35

ההצבעות על חוק השוויון בנטל החל מהשבוע הבא יהיו אולי ההצגה הכי טובה בעיר, אבל נראה שהפור כבר נפל. וגם: למה משרד המשפטים גורר רגליים סביב חוק שתומך בחושפי שחיתות?

עריכה: טל רזניק, קריינות: לירון בארי

החלטת בג"ץ להפסיק באופן מיידי את מימון תלמידי הישיבות שלא גויסו לצה"ל מגיעה בעיתוי קלאסי. ביום שני בשבוע הבא יחלו ההצבעות על חוק שירות הביטחון במסגרת הדיונים בוועדה לבחינת הצעת חוק השוויון בנטל. הקונספירטיביים יטענו ששופטי העליון מנסים להפעיל מנוף לחצים על המתנגדים לחוק על מנת שישנו את דעתם. טוב, זה לא כל כך מסתדר עם העובדות. דבר ראשון, כי אף אחד לא הולך לשנות את דעתו בעקבות החלטת בג"ץ. התומכים יתמכו והמתנגדים יתנגדו.

דבר שני, כי החלטת השופטים, לדידם של תומכי החוק, הייתה צריכה להינתן כבר מזמן. חוק טל פקע לפני כשנה וחצי. שוב ושוב ביקש שר הביטחון, משה יעלון, להאריך את משך תקצוב הישיבות בטענה שאוטוטו החוק יוצא לדרך. אז בסוף נשבר לשופטים. מי יודע איזה משבר קואליציוני מחכה לנו מעבר לפינה שעוד עלול לדחות את ההצבעה הסופית?

פוסט פוליטי - לכל הטורים של לירון מרוז

חרדים מגיעים להתגייס בבקו"ם יום אחרי פקיעת חול טל, בקו"ם, יולי 2012. יותם רונן
משבר קואליציוני מעבר לפינה? חרדים בבקו"ם/יותם רונן

הרחוב החרדי סער השבוע בעקבות "חשיפת" שיחות שהתקיימו בין יו"ר הוועדה לבחינת הצעת החוק, ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), ונציגי החרדים. האחרונים הואשמו על ידי פלג חרדי אחר בכך שהם מקדמים את גיוס בחורי הישיבות לצבא. מי שמצוי בענייני הוועדה הגיב בגיחוך למשמע הפרסומים הללו. שקד וחברי הכנסת עפר שלח (יש עתיד) ואלעזר שטרן (התנועה) מקיימים כל הזמן שיחות עם החרדים בנוגע לחוק. סביב סעיף השירות האזרחי, למשל, שההצבעות בנוגע אליו הסתיימו לא מכבר, נוהלו שורה של תיאומים. בסופו של דבר, הם שיפרו את התנאים של החרדים ביחס לחוק המקורי.

אז מדוע שעכשיו לא יתקיימו שיחות? הרי החרדים יודעים שהחוק יעבור. לא זו בלבד שיש לקואליציה רוב בוועדה, גם חבר הכנסת עומר בר-לב (העבודה) מיישר קו עם שקד ושלח. נכון, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תמיד יהיה כדי לצעוק ולנסות לדקור בקטנה, אבל היחס לפרובוקציות שלו בוועדה כבר נע בין אדישות לשעשוע. ולמרות זאת, יש לחוק את כל המרכיבים להיות בקרוב ההצגה הכי טובה בעיר.

שאלת הסנקציות - פליליות או אזרחיות - תלווה בשבועות הקרובים את דיוני הוועדה. מכיוון שהיא מופיעה בסוף החוק, הרי שצפוי לנו שיא בדיונים. שקד תמכה מלכתחילה בסנקציות כלכליות. שלח טען לעומתה שחוק עם סנקציות כלכליות הוא לא חוק אמיתי. שקד שקלה בשלב מסוים להביא שתי הצעות על מנת שהוועדה תכריע ביניהן, אבל לא בטוח שזה יקרה. סנקציות פליליות ייכללו כפי הנראה בחוק. ההתגמשות, אם תהיה, צפויה להיות בלוחות הזמנים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

ביזיון טוהר המידות

במרץ 1992 עבר בכנסת החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור שהגיש ח"כ לשעבר רן כהן ממרצ. מטרתו של החוק הייתה לעודד עובדי ציבור לדווח על מעשי שחיתות שאליהם נחשפו בעבודתם. לא צריך להכביר מילים על חשיבות החוק הזה. ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת וראשי ערים שהורשעו בעבירות שונות - וחלקם אף ריצה עונשי מאסר - הם עדות עצובה לריקבון שפשה במגזר הציבורי. החוק הזה נרשם אחר כבוד בספר החוקים, אבל לא יותר מכך. התקנות שהיו אמורות להפוך אותו לשמיש ויעיל לא הותקנו מעולם כפי שצריך, והחברים במגזר הציבורי ממשיכים להשתולל. העובדים האמיצים הבודדים שמעזים לחשוף את השחיתות חוטפים על הראש, בזמן שבמשרד המשפטים מתפתלים עם פלפולים ומיני תירוצים מדוע העסק לא זז.

הוועדה לפניות הציבור של הכנסת ערכה השבוע דיון בנושא. נכחה שם, בין השאר, מירי בן שושן, שהגישה ב-2009 תלונה נגד ראש עיריית שדרות הקודם. שנתיים לא הייתי יכולה לעבוד, היא סיפרה, כי ראש העיר מנע ממני לבצע את עבודתי. במקביל הוכבד עליה הנטל הכלכלי. בעוד שראש העיר יכול היה לעשות שימוש בצוות הלשכה, היא הייתה צריכה לשכור עורך דין מטעמה על מנת להתמודד עם הטענות שהועלו כלפיה בעקבות החשיפה. והייתה שם אולגה גורדון, היועצת המשפטית של עיריית נצרת עילית, שהעזה לחשוף חשד לשחיתות בעירייה ועד היום מתקשה לתפקד. רק לפני כמה שבועות היא הוזמנה לוועדת הפנים של הכנסת כדי שראש העיר שלה ויו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב (הליכוד-ביתנו), יעשו לה זובור ציבורי.

החוק מציע שני מנגנונים עיקריים שיעודדו עובדי ציבור להתלונן. הראשון, הוא מסירת "תעודת ממצאים" למתלונן שתלונתו נמצאה מבוססת. השני, הוא הענקת תעודת הוקרה למי שתלונתו נמצאה נכונה. בסך הכול, שתי פעולות שלא נשמעות מסובכות מדי. לנוכחים הוגש מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, שעסק בפיתולי החוק מאז שעבר בשנת 1992. לקרוא ולא להאמין. "מבדיקתנו, ומן המידע שיוצג להלן, עולה כי יישומו של החוק שבו עוסק מסמך זה, מאז חקיקתו ועד היום, היה מוגבל ביותר", כותבים עורכי הדוח. "ובכל הנוגע לסוגיית תעודות ההוקרה – נראה שהחוק לא יושם עד כה כלל", הוסיפו.

מירי רגב. נועם מושקוביץ
זובור ציבורי. רגב/נועם מושקוביץ

ושלא תטעו, כל העניין הזה לא נפל על משרד המשפטים, שיושב על ברז התקנות, כרעם ביום בהיר. ב-2007 נעשו תיקונים בחוק. בדברי ההסבר לתיקונים נכתב כי "מסיבות שונות לא הגיע החוק לכלל יישום". לפני כשנתיים, ציינה נציגת משרד המשפטים בדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת כי "החוק חוקק ב-1992, והוא לא הופעל מעולם ככל הנראה, לפי הידוע לנו". נציבות שירות המדינה, לשכת החשבת הכללית באוצר והאגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל אמורים לקבל פניה משר המשפטים מדי שנה על מנת שימליצו על מועמדים לקבלת תעודות הוקרה בגין חשיפת שחיתויות. מרכז המידע של הכנסת פנה לשלושת הגופים הללו. אף אחד מהם לא קיבל בקשה כזו במרוצת השנים.

אגב, דרכו של החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי אינה שונה משלל חוקים שעברו במרוצת השנים בכנסת. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הציג אתמול עשרות חוקים שלא מטופלים כראוי לאחר שעברו קריאה שנייה ושלישית. משרדי הממשלה פשוט מצפצפים. החוק עבר? אז מה, יש פקידים בירושלים. הם יושבים על השיבר והם עושים מה שבראש שלהם.

חזרה לענייני טוהר המידות. חשוב להדגיש: לשון החוק עמומה ומסורבלת, מה שמקשה על יישומן של התקנות. נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד איה דביר, הודתה בכך בפה מלא ואף הסבירה שנעשות פעולות לתיקון המצב. אבל הבעיה היא שבמשך שנים פקידי משרד המשפטים לא מצאו לנכון לפעול בנחישות על מנת להכניס חיים בתקנות הללו. חבל, חייהן של פקידות טובות וישרות, כמו אולגה גורדון ומירי בן שושן, שדווקא גילו נחישות ואומץ לב, היו יכולים להיראות אחרת עם קצת יותר תשומת לב. חבל גם שרק שני חברי כנסת, יושבת ראש הוועדה עדי קול (יש עתיד) ומיקי רוזנטל (העבודה), מצאו לנכון להגיע לדיון החשוב הזה. עצוב היה לגלות שאולם "נגב" שבו התקיים הדיון בכנסת הכיל רק שני עיתונאים. במקום שתחבק את חושפי השחיתויות ותוקיע בראש חוצות את הפקידים שמונעים מהם הגנה, בוחרת התקשורת להתעלם מהביזיון הזה כמעט לחלוטין.

הפילגש

ביום שני האחרון הלך לעולמו פרופ' עזרה זהר. קורות חייו מרתקים. הוא נולד בווינה, גדל בתל אביב והתחנך בקיבוץ משמר העמק. זהר לחם בשורות הפלמ"ח ויצא ב-1947 ללימודי רפואה בז'נבה. מאוחר יותר, כשהוא כבר רופא, התגייס לצה"ל ובעקבות מחקר שערך בוטלה "משמעת המים" שהייתה נהוגה עד אז בצבא. במקביל לקריירה הרפואית טיפח זהר שאיפות פוליטיות. למרות שהתחנך בשומר הצעיר הוא חבר לימין והיה חבר במזכירות גוש אמונים. בשנות ה-70 היה שותף עם אריאל שרון בהקמת מפלגת "שלומציון". לאחר מכן הקים מפלגה משלו, "עצמאות", שהתמודדה בשתי מערכות בחירות ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

כיאה לוורסטיליות שלו, חיבר וערך זהר מגוון ספרים. לצד ספרים שעוסקים ברפואה, בתזונה ובאקולוגיה ניתן למצוא כותרים שכתב בנושאים פוליטיים. אחד מספריו הבולטים יצא בשנת 1994. "פילגש במזרח התיכון" שמו, והוא עוסק ביחסי ישראל וארצות הברית. זהר האמין שארצות הברית פוגעת באינטרסים הישראליים, מנצלת אותה, מקשה עליה במלחמתה בטרור ומאפשרת את קיום החרם הערבי. בימים שבהם שר הביטחון הישראלי משה יעלון מכנה את שר החוץ האמריקני "משיחי ואובססיבי", השר לעניינים אסטרטגיים יובל שטייניץ אומר שדברי קרי "פוגעניים, לא הוגנים ובלתי נסבלים" ושר השיכון אורי אריאל אומר שגישתו אינה הוגנת, עושה רושם שעמדתו של זהר בנוגע לארצות הברית תופסת לה מקום של כבוד בקרב חלקים נכבדים בממשלת ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully