פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אולי צה"ל הוא הצבא השני הכי מוסרי בעולם

      המורה אדם ורטה התבטא בכיתתו נגד מוסריותו של צה"ל ועורר דיון בחופש הביטוי בישראל. מומחה לדין בינלאומי מסביר שמוסר הוא מושג קשה למדידה, ומה שחשוב הוא חוקיות פעולותיו

      אחת השאלות שנשאלו שוב ושוב במסגרת פרשת אדם ורטה, היא האם המורה אדם ורטה אמר לתלמידיו ש"צה"ל אינו הצבא הכי מוסרי בעולם", או אפילו ש"צה"ל הוא הצבא הכי לא מוסרי בעולם". אף שההבדל בין שתי הגרסאות הללו הוא מהותי, עבור רבים אין כך הדבר והדיון מתמצה בכך שכל עוד האמירה לא מציבה את צה"ל בראש מדרג המוסר הצבאי העולמי, הרי שדינה זהה.

      לאמירה "הצבא המוסרי בעולם" חשיבות הצהרתית גדולה - היא מבהירה שצה"ל מבקש תמיד לעשות את מה שנכון וראוי, בהתאם לנסיבות, בשביל להגן על המדינה. לדעתי, החשיבות של האמירה היא בפן המעשי שלה. מדובר על הצהרה מוסרית עליה מחונכים לוחמים ומפקדים, קצינים ותומכי לחימה שמבהירה כי לא הכל מותר בלחימה ולא הכול כשר בשם הניצחון. כל חייל וחיילת יודעים שהם מייצגים את "הצבא המוסרי בעולם", ולכן יש להם מחויבות לנהוג בצורה הנכונה, לנהוג כראוי.

      אכן, מטרה הזו חשובה וראויה, ולכן אין שום דבר רע בהפיכתה לכוכב הצפון המוסרי שלנו. אבל חשוב לזכור כי בסופו של דבר מדובר בהצהרת כוונות ולא הכרזה בעלת משמעות אופרטיבית ובוודאי לא בעלת משמעות חוקית ונורמטיבית. הסיבה לכך היא שברוב המקרים, הוויכוח האמיתי בסוגיה זו אינו בתחום המוסרי אלא בתחום המשפטי, סביב דיני המלחמה - המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

      מוסרי או לא? זו לא השאלה

      כך, בהנחה (שאני כלל לא מבקש להפריכה) שצה"ל הוא אכן צבא מוסרי, מי הצבא השני במדרג המוסר? מי השלישי? איך אנחנו יכולים לדעת שצה"ל מוסרי יותר מכל צבא אחר? במה נמדד מוסר בזמן לחימה? במקרים רבים, כאשר התשובה האוטומטית לגבי חוקיות פעולות צה"ל היא שמדובר ב"צבא המוסרי בעולם", מדובר אולי בניצחון מוראלי, אבל בהפסד טכני, שכן התשובה לא מתייחסת לשאלה. לעומת זאת, כאשר התשובה מבוססת על הכללים והחוקים אליהם כפופות פעולות צה"ל, הרי שמדובר בתשובה עניינית יותר, הנמצאת באותו המישור כמו הביקורת בישראל ובעולם. החשיבות היא לא בהיותו של צה"ל צבא הפועל בהתאם לעקרונות מוסר ערטילאיים, אלא בהיותו צבא הפועל בהתאם לכללים, באופן חוקי.

      בציבור הישראלי לכל אחד יש דעה לגבי המוסריות והחוקיות של פעולות צה"ל, אך נדמה שלרוב הדעות הללו אינן מבוססות על הבנה צבאית, מוסרית או משפטית, אלא על תחושה אמורפית לגבי צדקת הדרך הכללית. נהיר כי דעה המבוססת על ידע עדיפה בהרבה על ירייה באפלה, ולכן חשוב להסיט את הוויכוח על מוסריות הצבא לדיון על חוקיות פעולותיו. לגישתי, ברוב המקרים פעולות צה"ל מבוססות על כללי המשפט הבינלאומי ההומניטרי ותואמות את מגבלותיו. אשמח גם לדון על כך עם מי שמסכים אך לא יודע למה ולא פחות מכך, גם עם מי שחושב אחרת.

      אדם ורטה וספיר סבח התנצחו על המוסריות של צה"ל. אבל אם המורה היה מנצל את הדיון גם בשביל להסביר לתלמידיו מהם הכללים הרלוונטיים לפיהם ניתן לבדוק ולמדוד את חוקיות הפעולות בהתאם למשפט הבינלאומי ההומניטרי, הוא היה עוזר להכין אותם בצורה ראויה להעביר ביקורת רלוונטית, ובכך ממלא את תפקידו כמחנך בצורה טובה יותר. ייתכן שהמסקנה המרכזית מפרשת אדם ורטה היא שראוי לשלב את הדיון על המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה כבר בתכנית הלימודים, כדי שלכל אזרח בישראל יהיו הכלים הנכונים להגן ולהעביר ביקורת לגיטימית ועניינית על פעולות צה"ל.

      הכותב הוא מומחה במשפט בינ"ל ויושב ראש עלמ"ה – עמותה לקידום המשפט הבין-לאומי ההומניטרי