פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישראל תשמור על האינטרסים - גם מול איום

      ראוי לומר ביושר: ניסיונותיו של מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי להשכנת שלום בר קיימא בין הישראלים לפלשתינים ראויים להערכה רבה, אך דבריו אתמול בוועידת הביטחון במינכן מצריכים לא רק עיון מעמיק, אלא בעיקר הכוונה. "יש כרגע שגשוג וביטחון רגעיים בישראל, אבל זו אשליה", אמר קרי, בין השאר. "כל זה ישתנה אם השיחות ייכשלו". הוא המשיך והדגיש, כאילו הוא מפנה חץ כלפי הממשל הישראלי: "יש מערכה גוברת והולכת של דה?לגיטימציה נגד ישראל. אנשים מדברים על חרם. זה יחריף במקרה של כישלון".

      קרי טועה. ניסיונות חרם נגד יהודים ונגד ישראל קיימים מקדמת דנא. אין קשר ישיר בין מה שנעשה כישראלים עבור השלום והדו?קיום עם הפלשתינים לבין היחס שנקבל במקומות שונים בעולם. ההיסטוריה, גם הרחוקה אך בעיקר הקרובה, מוכיחה זאת. דוגמאות יש למכביר: הנסיגה שלנו מלבנון, ההצעות מרחיקות הלכת של אהוד ברק ושל אהוד אולמרט בדבר חלוקת הארץ, ההתנתקות ועקירת המתיישבים היהודים מגוש קטיף, הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון וכל נכונות לפשרה ישראלית, כולל שחרור כואב של אסירים - כל אלו נתקלו בתגובות סקפטיות ובביקורות חמורות על ישראל.

      כך היה במסקנות דו"ח גולדסטון, אשר מחברו היכה על חטא לאחר שכתב אותו; כך היה בימי השיא של אינתיפאדת אל?אקצא, כאשר זכותנו להגנה עצמית אל מול הטרור הפלשתיני שהוביל לאלפי הרוגים נדחתה בכחש, וכך גם יהיה אם נחצה קווים אדומים שיפגעו באינטרסים הישראליים. לפיכך עמלה ממשלת ישראל על יצירת אלטרנטיבות בינלאומיות. על קרי לזכור כי לא רק קנדה עומדת לצידנו, אלא גם שישראל פתחה ערוצים בינלאומיים ישירים עם המדינות הסובבות את טורקיה ועם מדינות נוספות בעולם המבינות את הערך של הראש, היוזמה והיצירה הישראליים.

      מזכיר המדינה קרי מטעה. כרגע יש שגשוג וביטחון רגעיים גם ברשות הפלשתינית. אם השיחות ייכשלו והפלשתינים יקבלו החלטה לחזור אל הטרור, הם מוכרחים לדעת כי ישראל לא תעמוד מלכת וכי חזרה אל פעולות הטרור תוביל אל קריסה פלשתינית. היינו שם באמצע שנות האלפיים, כאשר הצלחנו להכות את הטרור הערפאתי שוק על ירך, ונהיה שם במידת הצורך.

      מזכיר המדינה יכול לשנן את דברי שר החוץ המיתולוגי אבא אבן, אשר אמר כי "הפלשתינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות". מעשיהם, ממש גם בימים אלה, מוכיחים זאת. די אם יביט אל תוך השיח הערבי הפנימי המקדש לא את גבולות 67' כי אם את גבולות 47'. היה עליו להפנות את החיצים אל אלו אשר פעם אחר פעם מבקשים להכשיל את המו"מ. היה עליו להדגיש, חזור והדגש, את הפסול שבתוכני הלימוד ובתוכני התקשורת הנפוצים במערכת החינוך ובתקשורת הפלשתינית.

      ראש ממשלת ישראל השליך את מלוא יהבו על המו"מ, וקרי יודע זאת. הרי הוא הודה באותו נאום כי "נתניהו קיבל החלטות קשות במיוחד כדי לקדם את הנושא".

      עליו לזכור כי אנו בישראל שומרים על האינטרסים שלנו ומוכנים להתמודד עם אתגר החרם. הוכחנו כי אנו מסוגלים לכך.