גם בשנה החולפת נשמרו פערי השכר הגבוהים בישראל בין אשכנזים ליוצאי עדות המזרח ובין יהודים לערבים. ביישובים רבים בנגב האבטלה מגיע ל-16% ומעלה וביישובים הערביים יש מעל 30% דורשי עבודה - כך מעלים הנתונים בדוח השנתי של מרכז אדוה לחקר החברה ולקידום שוויון וצדק חברתי. מחברי הדוח, שפרסו את תמונת המצב החברתית לשנת 2013, קבעו כי "ישראל ניצבת במעלה סולמות האי-שוויון והעוני של העולם המערבי". את הדוח חיברו ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואריאן אופיר.
לקריאה נוספת:
14,420 ישראלים פוטרו מעבודתם באוקטובר 2013
האם תואר אקדמי באמת מסייע לך לבנות קריירה?
הלמ"ס משחק במשחקים: האבטלה עלתה או ירדה?
ועדות במקום פתרונות
בעוד שראשי המדינה מתגאים באבטלה נמוכה 5.8%, הרי שביישובים הערביים שיעור דורשי העבודה נע בין 15% ל-30%. בעיירות הפיתוח השיעור מגיע ל-15%. ביבנאל ובמצפה רמון יש מעל 16% מובטלים.
מחברי הדוח כותבים כי "האי-שוויון מוכר כיום בעולם כאיום חברתי וכלכלי, אך לא כך בישראל. כאן, הממשלה בוחרת להתמודד וליתר דיוק, שלא להתמודד - באמצעות ועדות לסוגיות נקודתיות: ועדת טרכטנברג, ועדת הריכוזיות, או הוועדה למלחמה בעוני. אלא שהאי שוויון הוא סוגיה מקרו-כלכלית ומקרו-חברתית הדורשת התמודדות ברמה הממלכתית והמשקית הגבוהה ביותר. מה שנדרש הוא לא הגדלה של קצבה זו או אחרת בכמה עשרות שקלים, או הורדת מחירים בכמה אחוזים, אלא מאמץ משולב בשתי חזיתות, יצירת צמיחה מאוזנת שתייצר תעסוקה המאפשרת מחייה בכבוד".
לצד "אומת הסטארט-אפ", המתגמלת ביד נדיבה את אזרחיה - כ-10% מהשכירים - והרבה יותר מכך את מנכ"לי התאגידים הגדולים ואת המאיון העליון, הנהנה מהכנסות גבוהות מהון, הדוח מצייר את "ישראל של מטה", ובה 75% מהשכירים. אלה משתכרים פחות מהשכר הממוצע, ובתוכם כ-30% המשתכרים פחות משכר מינימום או שכר השווה לו.
נשים מרוויחות 66% משכרם של גברים
על פי הנתונים המופיעים בדוח, בשנת 2012 עלות שכרם של מנכ"לי 100 החברות הגדולות ביותר (לפי מדד תל אביב 100 בבורסה) עמדה, בממוצע, על סכום כולל של 4.519 מיליון שקלים, או 376.6 אלף שקלים בחודש. עלות השכר השנתית הממוצעת של חמשת נושאי המשרות הבכירות בחברות אלה עמדה על 3.4 מיליון שקלים (285 אלף שקלים בחודש).
עלות השכר הממוצעת של המנכ"לים הייתה גבוהה פי 42 מהשכר הממוצע במשק, שעמד ב-2013 על 9,018 שקלים לעובדים ישראלים, והייתה פי 87 משכר המינימום, שעמד על 4,300 שקלים.
ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים ואשכנזים הייתה 42% מעל ההכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים. הכנסתם של שכירים עירוניים, יוצאי עדות המזרח, הייתה לעומת זאת 9% מעל לממוצע בלבד. זו של ערבים המתגוררים ביישובים עירוניים הייתה 34% מתחת לממוצע הארצי.
גם חוסר השוויון בשכר הנשים נבדק בדוח, ועל פי הנתונים, ב-2012 השכר הממוצע לחודש בקרב נשים היה 66% בלבד משכרם של גברים. השכר לשעה היה 84.9% מזה של הגברים.
בעניין מערכת החינוך, עולה כי מחסום 50% בקרב הזכאים לתעודת בגרות אינו נפרץ בקרב שכבת בני ה-17. ב-2012, שיעור הזכאים לתעודה עמד על 49.8% בלבד. בתחילת העשור הקודם נרשם שיעור דומה, אלא שמאוחר יותר היו ירידות. עוד עולה כי מקרב מסיימי תיכון ב-2004, רק 34.6% התחילו בלימודים אקדמיים עד 2012 (לא כולל באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות להוראה). על פי הנתונים, 37.8% ממסיימי התיכון היהודים החלו בלימודים אקדמיים, ולעומתם רק 18.0% מהתיכונים הערביים.