דברי נתניהו עודדו את ארה"ב

קביעתו הנחרצת של רה"מ בנימין נתניהו, כי אין בכוונתו לפנות אף התנחלות ואף מתנחל, יכולה הייתה להיתפש כאמירה ניצית קיצונית, אילו נאמרה על ידי עמיתיו המתנגדים להקמת מדינה פלשתינית. כיון שהוא מצדד בהקמתה, יש לאמירה זו משמעות שונה לחלוטין: נתניהו אינו רוצה להתעמת עם המתנחלים, והוא מודיע להם כי יעמוד על זכותם להישאר בשטח המדינה הפלשתינית שתוקם. זו הסיבה לכך שהפלשתינים לא יצאו בזעקות שבר בעקבות דבריו, ולדוברת הבית הלבן לא היה מה לומר עליהם. הם הבינו את הרמז.

אם הנשיא אובאמה מדבר על פחות מ-50 אחוז סיכוי להצלחה במהלכיו הנוכחיים במזרח התיכון, מזכיר המדינה, ג'ון קרי, משדר אופטימיות שאינה מלאכותית. הוא נמצא בעיצומו של מהלך, אשר בו צריך היה לפתוח לפני חמישה חדשים: הכנת עמדה אמריקאית, שתהווה מסגרת למו"מ אודות הסכם קבע שיתממש בטווחי זמן ממושכים. המאמצים שלו, בימים אלה, מתמקדים בתזמור תגובות הצדדים לנייר שלו, כאשר מטרתו העיקרית היא שאף צד לא יסרב לרשום לפניו העמדה האמריקאית, וכי הפלשתינים יסכימו להמשיך במו"מ גם לאחר תאריך היעד באפריל.

בנושא הביטחון יודע קרי שנתניהו עומד על נוכחות ישראלית על קו הירדן ואילו הפלשתינים מתנגדים לכך. הפתרון שלו הוא פשרה בזמן, וכך יציג זאת בנייר האמריקאי. בנושא הגבולות הוא יודע שנתניהו אינו מוכן לשוב לגבולות 67, ואילו הנשיא הפלשתיני , מחמוד עבאס, אינו יכול לוותר עליהם. הפתרון המסתמן, ברוחו של הנשיא בוש, הוא סיום הכיבוש מ?67 ותיקוני גבול הדדיים.

בנושא ירושלים יודע קרי שעבאס לא יוכל להסכים לנייר שיפסח על בירה פלשתינית בירושלים ואילו נתניהו מתנגד לחלוקת העיר. הפתרון: שתי בירות בירושלים רבתי, או קביעה שהבירה הפלשתינית תהיה באל קודס, ובירת ישראל - בירושלים.

בנושא זכות השיבה ברור לשני הצדדים כי לא תותר נהירת פליטים לישראל. קביעה אמריקאית שלפיה תוסדר בעיית הפליטים ברוח היוזמה הערבית, וכי המדינה הפלשתינית החדשה תוכל לקלוט פליטים ללא הגבלה, תהיה, כנראה הגשר האמריקאי בין הצדדים.

באשר להתנחלויות יוכלו האמריקאים לומר כי הצדדים יצטרכו להגיע להסכמה באילו תנאים יוכלו המתנחלים שירצו בכך להישאר בהתנחלויותיהם במדינה הפלשתינית, כתושבים קבועים.

בשאלת ההכרה במדינה היהודית שוקל קרי לצטט מתוך "הכרזת העצמאות" הפלסטינית משנת 1988האומרת כי "החלטת עצרת האו"ם 181 (1947), שחילקה את פלסטינה לשתי מדינות, ערבית ויהודית, מעניקה את התנאים ללגיטימציה בינלאומית, המבטיחה את זכות העם הפלשתיני-ערבי לריבונות". אופציה אחרת היא הקביעה ששתי המדינות הן הבתים הלאומיים של שני העמים, מבלי לפגוע בזכויות המיעוטים. ובאשר לסיום התביעות - למרות החששות הראשוניים, אין כאן פערים בין שני הצדדים. שניהם מעוניינים לציין כי מטרת המו"מ היא לסיים את התביעות ההדדיות ולהביא לקץ הסכסוך.

לכן קרי אופטימי, ודבריו של נתניהו דווקא עודדו אותו.