דאבוס של מעלה ושל מטה

ועידת דאבוס היא כנראה השילוב המושלם בין התחביבים של המיליארדרים, כגון אתרי סקי, לבין ביזנס וסגירת עיסקה חשאית ואיכותית. מה שמפתיע, או שלא, הוא התוכן של חלק ניכר מדיוני הוועידה: פתרון קולקטיבי לבעיית האבטלה של הצעירים בעולם, ההתחממות הגלובלית, קפיטליזם אתי ועוד כל מיני רעיונות שנדונו בקלחת שנוטה בין סוציאליזם כבד לקומוניזם לייט. העשירים מלקים את עצמם בדיונים עם כל מיני מומחים של האו"ם, שמרמזים להם שהמהפכה הגדולה בפתח. זו המגרעה הגדולה של הוועידה: דו?פרצופיות פוליטית.

כרטיס הכניסה הרשמי לדאבוס עומד על 70 אלף דולר למשתתף. אבל המארגנים הקפידו לשמור על תמהיל בין מי ששילמו בפועל את הכרטיס - והיו מן הסתם לא מעט כאלה, שבעצם מימנו את החגיגה - לבין מאות מוזמנים שבאו למרק את המצפון של המארגנים. "מעצבים גלובליים" או, במילים אחרות, אנשי שמאל מאחת ממדינות החוף הצפוניות של ארה"ב שפועלים באפריקה.

דאבוס עבור המנהיגים הפוליטיים והעסקיים היא קיצור דרך לנטוורקינג של האלפיון העליון העולמי. בין לבין הם מתבלים ללא הרף בסיסמאות עממיות, שספק אם הן מצליחות לצאת מגבולות העיירה המושלגת והמגודרת היטב. באחד הפאנלים שמעתי את אחד הדוברים אומר "כשהייתי שר האוצר...", והוא לא היחיד. כמעט כל מי שהיה בראש איזה ארגון בינלאומי בא לקדם את הפתרונות ה"קולקטיביים" לשלום העולמי, ועל הדרך לחפש ג'וב מול מגה?טייקון אמיתי ולא ממונף.

השוויצרים בנו את דאבוס כמו את השעונים שלהם. לכל אחד, כולל החזקים בעולם, יש תג. התגים מדורגים לפי שש דרגות. בלי תג אי אפשר להיכנס לעיירה, וככה ההמונים הזועמים לא באמת יכולים להגיע ולהפגין מול אולם הקונגרסים. לא שבכפור של מינוס שש מעלות קל לקיים הפגנות. כל האירועים מתקיימים במקומות סגורים, ורק המורשים יכולים להגיע. העצרת הכללית היא מקום שבו אפשר למחוא כפיים, אבל לא הרבה יותר מזה. ככה אפשר לשמור על שתיקה רצויה כשאנשים דוגמת חסן רוחאני נואמים.

אחד הרגעים המשעשעים, לפחות בעיניי, היה נאום על ההתחממות הגלובלית, שבו ישב בין השאר סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור, שאמר שהעולם מתחמם, בזמן שבחוץ התרחשה סופת שלגים.

לפי התרשמותי, הדיון על ההתחממות הגלובלית, כמו הרבה מהדיונים האחרים, הוא בסך הכל כסות. סמול?טוק על כוס חלב שוויצרי. הרי הרבה יותר קל למזכיר הכללי של האו"ם, שישב מול אל גור, לדבר על עולם מתחמם ולדחוק בנוכחים לבוא לוועידה הבאה שהוא מארגן באותו נושא, מאשר להסתכל על המציאות שבה בארגון שלו יש מדינות שמשמידות את בני עמן בנשק כימי, מדינות אחרות שבהן מסרסים נשים בעת לידתן, ומדינות שכורתות את ידי הגנבים או סוקלות באבנים אנשים ללא משפט הוגן.

דאבוס היא האו"ם הכלכלי של העולם. הרבה צביעות בדיונים על אי שוויון ומגוון פתרונות סוציאליסטיים ל"צעירי כל העולם", ובמקביל הרבה אינטרסים אמיתיים מתחת לפני השטח שנועדו לשרת מטרה אחת: סגירת עסקאות בין חברות וממשלות או תפירת הג'וב הבא לניהול אחד התאגידים הגלובליים.