ארה"ב: צפו להפתעות פוליטיות

עד לפני כמה חודשים הדעה הכללית בארה"ב היתה שבבחירות מחצית הקדנציה בנובמבר השנה צפויים הרפובליקנים לתבוסה - אם לא מוחלטת אז לפחות חלקית - שתשחק את הרוב הנוכחי שלהם בבית המחוקקים ותבטיח שהרוב הדמוקרטי בסנאט יישאר בעינו. זאת מפני שרוב האמריקנים סברו שהרפובליקנים היו האשמים הראשיים בשיתוק עבודת הקונגרס, שגם גרם ל"סגירה" הזמנית של הממשלה. מי שבנה על התחזיות האלה יותר מכולם היה הנשיא ברק אובאמה, שקיווה שבעזרת קונגרס פחות לעומתי יצליח בתקופת כהונתו השנייה להעביר ביתר קלות את תוכניותיו הכלכליות, החברתיות והאחרות.

אך הגלגל התהפך, וכרגע נראה שדווקא הרפובליקנים יגדילו את הרוב שלהם בבית המחוקקים, ואולי אף יזכו ברוב (אם כי דחוק) בסנאט. מצביעים על כך לא רק הסקרים, אלא גם התבטאויות פרשנים פוליטיים שונים. הדברים יכולים, כמובן, להשתנות עד חודש נובמבר, אך השאלה שמומחי בחירות ויועציו הפוליטיים של הנשיא בוודאי שואלים את עצמם, היא מה גרם לתזוזה הפתאומית בברומטר הפוליטי?

אחד ההסברים הוא שהפופולריות האישית של אובאמה בשנה החמישית לכהונתו נמצאת בירידה מתמשכת ומתקרבת לרצפת 40 האחוזים. אמנם אין תמיד קורלציה ישירה בין התמיכה הציבורית בנשיא לתוצאות הבחירות לקונגרס, אך ברוב המקרים, וכנראה גם במקרה הנוכחי, למעמדו של האיש בבית הלבן יש לפחות השפעה מסוימת על בחירות ה"מיד?טרם" (מחצית הקדנציה), כשהבוחר רואה בהן הזדמנות להעניש (או לתגמל) את המפלגה השולטת ואת מי שעומד בראשה. היום יישא אובאמה את "הנאום לאומה" המסורתי, ולא במקרה התבטא לקראתו אחד מיועציו הבכירים, דן פייפר, ש"העם האמריקני סיים את 2013 כשהוא מתוסכל מאוד", ואמר כי בנאומו "יעלה הנשיא הצעות קונקרטיות כדי לשקם את אמון האמריקנים בעתידם".

בשלב זה נראה שרוב בקרב אזרחי ארה"ב אינו מוחל לאובאמה על חוק הבריאות הצולע שלו ועל רמת האבטלה הגבוהה. כמו כן, מה שפוגע בדמוקרטים הוא התחושה הכללית שהממשל הוא בלתי קומפטנטי כמעט בכל עניין ועניין. אחד הסקרים מהשבוע שעבר מראה ש?53 אחוזים מהמשיבים טענו שממשל אובאמה אינו כשיר לנהל את המדינה, 56 אחוזים השיבו שהנשיא אינו מטפל כהלכה בבעיות הכלכלה, ו?59 אחוזים טענו כי הטיפול במערכת הבריאות כושל. הציון הסופי: 54 אחוזים נתנו "בלתי מספיק" לממשל, לעומת 40 אחוזים בלבד שמעניקים לו ציון "עובר" או יותר מכך.

על פי מחקרים שונים, לא זו בלבד שהדמוקרטים לא יחזרו לשלוט בבית המחוקקים, אלא שבסנאט, שבו מכהנים היום 55 סנאטורים דמוקרטים מול 45 רפובליקנים, יש סיכוי לתוספת של ארבעה עד חמישה נבחרים רפובליקנים.

לכך יש להוסיף צעדים פוליטיים יזומים של הרפובליקנים, כגון החלטתם להימנע מעימותים בנושאים תחיקתיים וכלכליים שעלולים לפגוע בדעת הקהל, ומנגד - העלאת יוזמות לצמצום הפערים הגדולים בין עשירים לעניים, שבאמצעותן הם מקווים "לגנוב את ההצגה" מהשמאל הדמוקרטי.

עם זאת, אין לשכוח שהכדור עגול, ושלרפובליקנים יש כישרון מיוחד לירות לעצמם ברגל. לא רק שהפרשה המביכה של מושל ניו ג'רזי כריסטי, שנחשב עד לאחרונה מועמד מוביל לנשיאות (עוזריו גרמו בכוונה לפקק ענק כדי לפגוע ביריב פוליטי שלו), מעידה על כך, אלא שגם למריבות הפנימיות בין "מסיבת התה" למנהיגות המסורתיות של המפלגה יש פוטנציאל להכשיל את סיכוייהם בבחירות הבאות.

אגב, כדאי לזכור שגם אם הרפובליקנים יצליחו לזכות ברוב בשני בתי הקונגרס, לא יביא הדבר באופן אוטומטי, או בכלל, לשינוי מיידי במדיניות החוץ האמריקנית: ראשית, מפני שקיימת מידה רבה של המשכיות בעניין זה, ושנית, מאחר שהשיקול הקובע במדיניות החוץ האמריקנית הוא זה של הבית הלבן, ולא של הקונגרס. עד 2016 הדייר בבית הלבן יהיה עדיין הנשיא אובאמה.