הנתונים שחשף היום (שני) השב"כ אמנם לימדו על מספר ההרוגים הנמוך ביותר בפיגועים השנה מאז 2000, אולם הנתון המטריד הוא שלצד הירידה בנפגעים ישנה עלייה דרמטית בניסיונות הפיגוע. 2013 אכן הייתה שנה מוצלחת מבחינת סיכול המתקפות על ישראלים, אולם אם לא יהיה שינוי באווירה השברירית ברחוב הפלסטיני, שלא רואה התקדמות במו"מ ואשר שבע מהמאבק בין חמאס לפתח אנחנו עלולים לקבל 2014 מדממת הרבה יותר משהכרנו.
הפלסטינים בשטחים, למודי שתי אינתיפאדות והרבה הבטחות, מחכים לראות כיצד ההתפתחויות באזור ישפיעו עליהם. המו"מ עם ישראל אמנם מפיח בהם תקווה, כל עוד הם ייראו עוד מאסיריהם משוחררים אך ברור שללא הסכם מסגרת בעתיד הנראה לעין, המתח עלול לגלוש לכדי אלימות. גם המצב הפנים-פוליטי שם לא מלבב. ניסיונות הפיוס בין הפתח לחמאס נראים דומים לתהליך בין ישראל לפלסטינים.
אף אחד מהצדדים לא מאמין שם שהמהלך יושלם, אולם איש לא רוצה להראות כמי שהכשילו. גם בתחום הכלכלי אין בשורות לתושבי הרשות. מאז שראש הממשלה הפלסטיני סאלם פיאד סיים את תפקידו והעביר את האחריות לרמי חמדאללה המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית הידרדר משמעותית, עד כדי שהיא כבר מתקשה "לעמוד על שתי רגליים". גם המלחמה בשחיתות עליה הכריז פיאד, הצטמצמה כמעט לאפס. התוצאה הישירה היא כרסום משמעותי ביכולת של הרשות הפלסטינית לשלוט בשטח.
מופעי האנרכיה במחנות הפליטים בג'נין, קלנדיה ובשכם בשנה האחרונה הם הסימפטום לכך. יש כבר מחנות שמנגנוני הביטחון הפלסטינים פשוט "מוותרים" עליהם, והם כבר מחוץ לתחום. כאילו לא די בכך, פתחו עובדי אונר"א בשביתה על רקע הקיצוץ בתקציבם. חמדאללה מצדו ניסה להוריד את גובה הלהבות, אך ללא תועלת. לכך ניתן לצרף את אירועי טרור יהודי הגוברים והולכים אשר מתסיסים עוד יותר את האווירה ומגבירים את חוסר היציבות בקרב הפלסטינים.
הגורם האחרון שמפר את האיזון הוא הרשות בעצמה. מסרים בעלי משמעות כפולה לגבי מאבק עממי, שמפזרים בכירי הרשות הפלסטינית ביניהם היו"ר אבו מאזן ובכיר הפתח ג'יבריל רג'וב נתפסים בקרב חלק מהפלסטינים כקריאה להתגייס לפעולה.
ומה עושה ישראל בגין אותו איום של חבית נפץ? השב"כ כאמור פעל ביתר שאת בשנים האחרונות, דבר שבא לידי ביטוי בירידה משמעותית במספר הפיגועים והנפגעים. אם בשנת 2012 נעצרו 2,464 פלסטינים חשודים בטרור הרי שבשנת 2013 נעצרו כבר 2,725 פלסטינים הקשורים ל-320 פרשיות שונות. בפועל, נגד 93.5% מסך העצורים הוגשו כתבי אישום. השב"כ עבר לכאורה מ"כיסוח דשא" ל"פעילות ממוקדת". אלא שלצד מעצרים מוצלחים ו-190 פיגועים שסוכלו, חלה עלייה של 60% במספר הפיגועים בגדה ב-2013 עדות למצב המחמיר. המגמה הזו, כך נדמה, תימשך גם בשנת 2014, תוך עידוד של הרשות הפלסטינית.
ועדיין, בזמן שהשב"כ עובד מסביב לשעון, חזרה תופעת "הדלת המסתובבת" ברשות. בשנת 2013 עצרו מנגנוני הרשות הפלסטינית למעלה מאלף פעילי חמאס, אולם אף אחד מהם לא הועמד לדין. יחידות מיוחדות שפועלות בשטח פשוט לא עומדות ביעדים שלהן, מתוך חשש לעימותים אלימים. למנגנוני הביטחון יש שורת בעיות (בהן כאלה פוליטיות, מבצעיות ואפילו שקשורות במוטיבציה) אשר מונעות מהן להביא פושעים לדין ולהשליט סדר. על קרקע זו ניתן להבין מדוע 206 ממשוחררי עסקת שליט חזרו לפעילות טרור.
החשש במערכת הביטחון בישראל הוא שלתוך הוואקום הזה ישאב החמאס בעידוד הרחוב הפלסטיני שמחפש שינוי. אם לפני שנתיים נחשפו 44 התארגנויות חמאסיות לביצוע פיגועים נגד ישראל מהגדה, הרי שב-2013 כבר היו 54 התארגנויות כאלה. כמעט חצי מהפיגועים שסוכלו אשתקד יוחסו למחבלי חמאס. הארגון האיסלאמיסטי אורב לאבו מאזן, ומחפש שעת כושר לפרוץ קדימה ולשחזר את ההצלחה שלו מעזה גם בגדה המערבית ולהשתלט עם השלטון שם.
ועם זאת, למרות התחושה הפסימית - במערכת הביטחון עדיין מעריכים כי הרחוב הפלסטיני לא מעוניין "לשבור את כל הכלים". הרחוב הפלסטיני, כך נראה, לא בשל לאינתיפאדה שלישית אך גל הטרור יתעצם בשנה הקרובה. כדי לסכל את הכוונות של ארגוני הטרור, ועל מנת להציג הצלחות יידרשו בשב"כ ובצה"ל להגביר את איסוף המודיעין ולתרגם זאת לפעולה בשטח.