פעם שובר קופות היה שובר קופות. הוא היה עושה את המיליונים שלו בקולנוע ושולח מפיק זה או אחר לרקוד על מדרגות הבנק השכונתי שלו. היום בעידן הקולנוע הביתי גם סרטים פחות רווחיים מקבלים את ההזדמנות שלהם לכבוש את השוק בעזרת דגימה מצוינת לפורמט דיגיטלי ושלל תוספות שיקנו את לב הצופים, שיקנו את הדי.וי.די. שיכסה על המבוכה שנגרמה אחרי כשלון יחסי בקופות. כך סרט כמו "עד לרצח" שגרף רק 45 מיליון דולר (והופק בתקציב של 53 מיליון), מקבל הזדמנות שניה לעשות קופה, גם אם הסרט הפסיד בקרב זה או אחר אצל הצרכן האמריקאי (באירופה לצורך השוואה הוא עשה קצת יותר משני מיליון דולר, כך שלא ממש סופרים אף אחד מחוץ לצפון אמריקה, לא משנה מה מנסים למכור לכם).
בארצנו הקטנטונת עדיין לא עיכלו את רעיון ה"סקנד צ'אנס". סרטים כמו "עד לרצח" או "קיי פקס", שנכשלו בקופות, זוכים לאותו יחס מזלזל גם אצל מפיצי הדי.וי.די. כמו כל מהמר זהיר (כזה שאף פעם לא מרוויח בגדול אבל גם אף פעם לא מפסיד את התחתונים) גם האנשים שקובעים את סדר היום הציבורי בתחום הקולנוע הביתי לא לוקחים סיכונים מיותרים ומעדיפים להשקיע את מירב מרצם בעבודה על להיטים בטוחים כמו "אושן 11", "יום אימונים מסוכן", "הארי פוטר" או נפלאות התבונה".
בערך שנה אחרי ההיסטריה, שנה אחרי האוסקר והדיון הציבורי בנושא ג'ון נאש, הנה יוצא לו "נפלאות התבונה" לדי.וי.די., עוד שובר קופות שזוכה לטיפול מסור ומלטף של החבר'ה בדרימוורקס וביוניברסל, ולגיור מוצלח כדת משה בישראל לחובבי הקולנוע בארץ הקודש (שוב ח"ח לחברת גלובוס יונייטד), כנראה שבקולנוע כמו בכל דבר אחר, רק החזק שורד.
אחרי הפקות גרנדיוזיות בשוק הדי.וי.די. הישראלי כדוגמת "שר הטבעות" הטרי או "אושן 11" הקריר, עלה גם רף הציפיות אצל הצרכן הישראלי (שמנסה להתנער מתדמית הפראייר המצוי). והנה בא לו ראסל קרואו, עושה מנוי עונתי לטקס האוסקר ודואג להעלות את הרף הישראלי בעוד מספר סנטימטרים, "נפלאות התבונה" הוא עוד אחד מאותם סרטי די.וי.די. שלא חסר להם כלום. הסאונד והתמונה בגרסת הקולנוע הביתי מעולים. התמונה חדה מאוד וניגודי הצבע ברורים מתמיד, והמיקס של דולבי 5.1 נשמע כמו שצריך (אין הרבה עבודת סאונד בסרט אבל את מה שיש עשו על הצד הטוב ביותר).
ושוב כמו בסרטים קודמים שיצאו כפרוייקט רציני, גם נפלאות התבונה הוא גן עדן לחובבי תוספות (שמגיעות על דיסק נוסף ולא על זה של הסרט מפאת חוסר במקום). הסצנות שנפלו בחדר העריכה (יש 18 כאלו) מגיעות עם או בלי קריינות של רון האוורד (לבחירתכם), בסה"כ כמעט חצי שעה נוספת (לסרט בן 134 דקות).
חוצמזה, ישנם כעשרה סרטונים על עבודת ההפקה, החל מ"נפלאות הידידות", סרטון המציג את פועלם המשותף של רון האוורד (אני נזכר בריצ'י מ"ימים מאושרים", בכל פעם שאני רואה אותו, מה אתכם?) ושל המפיק בראיין גרייזר, דרך סרטון את עבודת התסריט של עקיבא גולדסמן (8 דקות), שגדל בבית בו טיפלו בסכיזופרנים ומביא המון מניסיונו האישי אל הסרט וכלה בסרטונים העוסקים באפקטים (10 דקות), באיפור (7 דקות), בפסקול (6 דקות) ומאחורי הקלעים של ההפקה (22 דקות), אני מצאתי עניין בסרטון שעוסק בליהוק (5 דקות ועדיין לא הבנתי מה טוב בראסל קרואו??).
התוספות ממשיכות לנושאים שאינם קולנועיים גרידא, נוכל לפגוש את ג'ון נאש, לנסות להבין את תיאוריית שיווי משקל נאש המפורסמת (זה לא קשה, תתרכזו) או לראות אותו מקבל את פרס נובל לכלכלה, כמו גם קטעים מטקס האוסקר בו הסרט היה המנצח הגדול. אם עוד לא התעייפתם כדאי לבדוק את ההשוואה שעושה האוורד בין הסרט לסטורי בורד, תתייחסו לזה כמו אל שיעור ראשונה בעשייה קולנועית.
עם כל העושר הזה מפתיע שנשאר משהו מיוחד לכונן ה- DVD-Rom, אבל תוכלו גם שם למצוא קטעים נוספים (כבר לא היה לי כוח) ולהתחבר לאתר של יוניברסל. כל התענוג הזה מגיע באריזת קרטון מהודרת (לחשו לי שזה משהו שמיוחד לישראל, יוזמה מבורכת למה לא להמשיך בה?) ונראה טוב מאוד גם על הטלוויזיה וגם על המדף. אספנים ימהרו לקנות את הסרט ויסתכלו עליו כעל עוד אבן דרך בתולדות הקולנוע הביתי בארץ, כל השאר ידאגו לקחת אותו מהספרייה, הוא שווה את זה, גם אם ראיתם אותו בקולנוע.
נפלאות התבונה
גיא סבר
21.8.2002 / 15:27