ג'יהאד על הגדרות

סרטון קצר. דקה ו?12 שניות בסך הכל. רואים בו אדם עומד וקורא פסוקים מהקוראן, כשלפניו שורה של גברים שכורעים על הברכיים, עיניהם מכוסות. כשהוא מסיים להקריא, שולף האיש אקדח ומוציא להורג את הגברים שלפניו, אחד?עשר במספר, בירייה מטווח אפס לראש.

בטקסט שמלווה את הסרטון הזה, שמוצג ביו?טיוב, כתוב שהנידונים למוות הם אנשי ה"שביחה", הכוחות הלא רשמיים שפועלים לצד הנשיא אסד בסוריה. הרוצחים הם אנשי ג'בעת אל?נוסרה (חזית הניצחון), אחד מארגוני הג'יהאד העולמי הגדולים ביותר במזרח התיכון, שמוקד פעילותו בסוריה.

האירוע כולו התרחש לאחרונה בדיר א?זור שבמזרח סוריה, שטח שנתון כבר מזמן לשליטת המורדים, והאכזריות בו היא דוגמה למה שמתרחש כיום בכל מדינות האזור: מאבק אלים בין השלטונות לגורמים קיצוניים, שלא בוחלים בשום שיטה בדרך להשגת יעדם - כולל הנצחה פומבית של מעשי רצח ואכזריות קיצונית, כדי להרתיע את אויביהם.

בסרט אחר, גם הוא מהשבועות האחרונים, נראים פעילים של הארגון המתקרא "המדינה האיסלאמית בעיראק ובאל?שאם" (או בשמו המוכר יותר "דאעש") כשהם מחזיקים ראש כרות של חייל סורי, שזה עתה הוצא להורג באזור חלב שבסוריה. על פי המבטא של הדוברים לא מדובר בסורים אלא בזרים, שהגיעו לסוריה כדי להילחם ולהרוג, והמסר שהם מעבירים ברור: זה מה שנעשה גם לכם, זה יהיה סופכם.

ה"אתם" בסרטון מתייחס לחיילי צבא סוריה, אבל בקלות אפשר להחליפם באנשי חיזבאללה בלבנון, בשוטרים מצרים בסיני או בישראלים; מבחינת הארגונים האלה, כל מי שאינו דוגל בדרכם הוא כופר ובן מוות, וכל השיטות להשגת מטרותיהם כשרות.

בין 50 ל?70 ארגוני ג'יהאד עולמי שונים פעילים כיום במזרח התיכון, ובשורותיהם עשרות אלפי לוחמים. בסוריה לבדה פועלים יותר מ?30 אלף, והגיוס מתרחב במהירות, עד כדי כך שבקרב הגורמים העוקבים אחריו יש המכנים זאת מגיפה.
באגף המודיעין של צה"ל כללו את הג'יהאד העולמי בהערכת המודיעין השנתית ל?2014 כאחד מחמשת האיומים המשמעותיים ביותר על ישראל, לא פחות. היקף הארגונים, כמות הפעילים, שפע אמצעי הלחימה והמוטיבציות מציבים בפני גורמי הביטחון אתגר חדש וסבוך, שמאיים לשאוב אליו חלק ניכר מהעיסוק הביטחוני בשנים הקרובות. הדאגה העיקרית היא מפני פיגועים מבחוץ - מסוריה, מלבנון, מסיני ומעזה.

הרעיון המרכזי בבסיס הפעילות של כל ארגוני הג'יהאד העולמי הוא הקמת חליפות איסלאמית כלל?עולמית. הדרך לשם עוברת במלחמה כוללת (ג'יהאד) של האיסלאם בתרבות המערבית. כך הצטרפו לרשימת האויבים לא רק היהודים והנוצרים (צלבנים), אלא גם השיעים, ואפילו הסונים המתונים, שאינם פועלים בדרך האיסלאם "הנכונה" - כלומר, נוטים לעבר המערב וישראל, ולכן יש לפגוע בהם.

ארגון הג'יהאד העולמי הבולט והמוכר ביותר הוא כמובן אל?קאעידה. מאז הקמת הארגון תופס המאבק בישראל מקום של כבוד ברשימת מטרותיו, וב?1998 אף הכריז אוסמה בן לאדן על הקמת "החזית העולמית נגד היהודים והצלבנים" ועודד בגלוי ביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. התוצאה היתה פעולות טרור שבוצעו על ידי תאים הקשורים לאל?קאעידה נגד מטרות ישראליות ויהודיות בקניה, בתוניסיה, במרוקו ובטורקיה.

אולם מבחינת הארגון זאת היתה מטרה משנית בלבד: את עיקר פעילותו השקיע אל?קאעידה בפיגועים בינלאומיים, שיהדהדו בכל קצוות תבל. הצלחתו, בעיקר בפיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, הובילה למאבק גלובלי נגדו, שכלל את הלחימה באפגניסטן, וכן אלפי חיסולים ומעצרים של פעיליו ברחבי העולם, בדגש על פקיסטן.

בן לאדן עצמו חוסל במאי 2011, ואחר כך אף נחפזו בכירים אמריקנים לטעון כי לא רק האיש חוסל, אלא גם הארגון. שנתיים וחצי אחרי, נראות האמירות האלו נלעגות: אל?קאעידה חזק מתמיד, ולצידו עשרות ארגונים נוספים, שכוללים עשרות אלפי פעילים ומחזיקים בסיסי טרור לא רק במזרח התיכון ובפקיסטן אלא גם בדרום אמריקה, בדרום?מזרח אסיה, באפריקה, ואפילו באירופה.

הסיבה העיקרית לפריחתו של הג'יהאד העולמי נעוצה במה שכ?ונה "האביב הערבי" - התערערות השלטונות הטוטליטריים במדינות האזור, שסללה דרך לפעולת ארגונים קיצוניים. חלקם פועלים ממטרות גלובליות, חלקם ממניעים לוקליים. לפתע לא רק אפגניסטן ועיראק משמשות זירת לחימה נוחה לצעירים אנרכיסטים וג'יהאדיסטים, אלא גם מצרים, סוריה וארצות המגרב, ואפילו טורקיה. לכולן החלו לזרום פעילי טרור, שאליהם הצטרפו צעירים מקומיים - חלקם מתוך היסחפות ברעיונות הקיצוניים וחלקם מתוך עוני וייאוש.

גם הנסיגה האמריקנית מעיראק תרמה לתהליך הזה. אלפי פעילי טרור מצאו את עצמם פתאום ללא אויב מוגדר להילחם בו והתפנו לחפש חזיתות חדשות. הניסיון העצום שצברו אנשי הג'יהאד העולמי בעשר שנות המלחמה בעיראק איפשר להם להתבסס במהירות ביעדיהם החדשים, להקים ארגונים ולהתחיל בפעילות.

את פעילות השטח מגבים רעיונית פוסקי הלכה שונים, שהבולט בהם הוא איימן אל?זוואהירי, סגנו של בן לאדן ומי שירש אותו בראש הארגון. בשונה מבן לאדן, שתמך בפיגועים גדולים וגלובליים, מוביל זוואהירי אסטרטגיה אחרת, מסוכנת בהרבה, המחזיקה ארבעה שלבים מוצהרים: הוצאת האמריקנים מעיראק (שכבר הושגה), הקמת חליפו?ת מוסלמית באזור רחב ככל האפשר, ייצוא הג'יהאד אל המדינות החילוניות השכנות לעיראק, ועימות עם ישראל, שיכול להתרחש במקביל לשלבים הקודמים.

מבחינת ישראל, מדובר לא בתמרור אזהרה, אלא בפנס גדול ובוהק, שמאותת בבירור כי זו כבר לא שאלה של "אם", אלא רק של "מתי". לא רק בגלל האידיאולוגיה הקיצונית, אלא גם מאחר שהתערערות המשטרים במזרח התיכון יצרה לארגוני הג'יהאד העולמי, לראשונה, חזית ישירה עם ישראל: לא עוד פיגועים בבתי כנסת או בקבוצות מטיילים בחו"ל, אלא מאות קילומטרים של גבולות ואינספור מטרות ויעדים ישראליים על הכוונת.

מה שהופך את האיום למוחשי עוד יותר הוא השילוב בין הקירבה הגיאוגרפית, הכמות והזמינות של אמצעי הלחימה, היכולת המבצעית שצברו פעילי הטרור בזירות השונות, בעיקר בסוריה, והאידיאולוגיה המשולבת באכזריות. באחד הסרטים שהועלו בימים האחרונים ליו?טיוב נראים על הקרקע 70 ראשים ערופים, תוצאה של קרבות בין הארגונים השונים בסוריה. הסרט היה מזוויע כל כך, שבאופן חריג הוחלט להורידו מהרשת, אבל בישראל ראו אותו והפנימו: אם תהיה לאנשים האלה הזדמנות, הם לא יהססו לרגע.

היעד המרכזי של מרבית אנשי הג'יהאד הוא סוריה, שמכונה בידי החוקרים "אפגניסטן החדשה". זה קרה בזכות הגבול הפרוץ עם עיראק, הכמות הגדולה של אמצעי לחימה והעבודה היסודית שעשו בראשית המערכה גורמי האופוזיציה "השפויים" של הנשיא אסד, ששיחררו רבים משטחי המדינה.

ארגוני הג'יהאד העולמי, שחלקם נאמנים לאל?קאעידה ואחרים מתנגדים לו, שולטים כיום בחלקים נרחבים משטח סוריה, לרבות שדות נפט, סכרים ותחנות כוח, מעברי גבול ומחסנים של אמצעי לחימה. בחלק מהאזורים כבר נאכפו באכזריות חוקי השריעה; כך, למשל, בשכונות רבות של חלב, העיר השנייה בגודלה בסוריה. ההכרעות מתקבלות בבית דין שרעי, שפועל על פי חוקים שמזכירים את ימי הטליבאן, לרבות עינויים, השפלות והוצאות פומביות להורג, הכוללות גם כריתת ראשים וירי בנשים ובילדים.

את הפעילות הזאת מבצעים בחלקם זרים, שהגיעו לסוריה כחלק מהלחימה החדשה והביאו אליה את הניסיון שרכשו בעיראק, בצ'צ'ניה ואפילו בלוב ובמאלי. מקצתם עיראקים, ורבים מהם אזרחים של מדינות צפון אפריקה שעברו את טלטלת האביב הערבי. אליהם הצטרפו אלפי סורים, שפועלים משני מניעים עיקריים: שנאת אסד ושלטונו, והמצב הכלכלי הקשה בסוריה.

ארגוני הג'יהאד, שזיהו את המצוקה, החלו לנצל אותה לטובתם והקימו בכמה אזורים מנגנוני "דעווה", תמיכה אזרחית, שמסייעת לתושבים במזון, בבריאות ובחינוך, אבל גובה מהם את התמיכה באידיאולוגיה הקיצונית. הכסף לפעילות הזאת מגיע משלושה מקורות עיקריים: ביזנס על בסיס מקומי, תרומות שנאספות על ידי "ארגוני צדקה", ומשפחות עשירות במפרץ הפרסי, בעיקר בסעודיה, שתומכות ברעיונות הסלפיים הקיצוניים.

ג'בעת אל?נוסרה (חזית הניצחון)
הארגון הבולט ביותר הפועל בסוריה, נשען ברובו על מקומיים סונים ופעיל בכל רחבי המדינה. מי שמנהיג אותו הוא אבו מחמד אלג'ולאני, שמחזיק באידיאולוגיה קיצונית ומסתמן כאחד הגורמים הרצחניים באזור. הארגון כבר הוציא להורג אלפי אנשים וביצע אינספור פיגועים, לרבות פיצוץ של מכוניות תופת, פיגועי התאבדות ואפילו ירי רקטות.

לחזית אל?נוסרה אחיזה חזקה גם ברמת הגולן, ומאות מאנשיה פועלים באזור. עד כה הם השקיעו מאמצים בעיקר בלחימה בצבא סוריה, אולם בישראל כבר איתרו כוונות שלהם להפנות את הפעילות גם דרומה.

המדינה האיסלאמית בעיראק ובאל?שאם (דאעש)
ארגון בולט שפועל בסוריה, ומקורו בעיראק. בראשו עומד אבו באכר אל?בגדאדי, שמופיע זה זמן בצמרת רשימת המבוקשים של ה?FBI. אנשיו של בגדאדי היו אחראים בשבועות האחרונים להשתלטות על מחוז אנבאר בעיראק ובו העיר פאלוג'ה, ואף הכריזו על הקמת מדינה עצמאית בשטח העיר. חלומו המוצהר: הרחבת המדינה הזו לשטח סוריה והקמת החליפות האיסלאמית, שעליה דיבר זוואהירי בהנחיותיו.

ארגונו של בגדאדי מונה אלפי פעילים, רובם ככולם מגיעים מעיראק, כמו גם אמצעי הלחימה. הם מתמחים בשלל פיגועים, לרבות חטיפות והתנקשויות. בין דאעש לחזית אל?נוסרה מתנהלת לחימה קשה, ששורשיה כלכליים ואידיאולוגיים: מאבק על כספים, אבל גם על הקירבה לזוואהירי ועל ההכרה מי מהם הוא מייצגו המובהק של אל?קאעידה בסוריה.

אחראר אל?שאם (גדודי בני החורין)
ארגון קרוב לאל?קאעידה, שמחזיק באידיאולוגיה עצמאית ומקפיד לשמר גם עצמאות מבצעית. מנהיגו, עבדאללה אל?חמאווי, מנסה לגבש "חזית איסלאמית" של שישה ארגונים סוריים במהותם, ובהם "גדודי המהגרים" שנמצא בפיקודו של אבו עמר.

למרבית הארגונים הפועלים בסוריה זרועות גם בלבנון. הצטרפותו של חיזבאללה ללחימה בסוריה - בהוראה ישירה מטהרן - הצילה אמנם את השלטון העלאווי בדמשק, אבל הכניסה את הארגון השיעי למלחמה ישירה עם הג'יהאד העולמי. כחלק מכך הועתקה הלחימה גם מערבה, לשטח לבנון, וחיזבאללה מצא את עצמו מאותגר מבית: מכוניות תופת מבית היוצר של דאעש התפוצצו במעוזו בדאחיה וסמוך לשגרירות איראן בביירות, ופעיליו הותקפו בצור, בביירות ובטריפולי.

כמו מסוריה, גם מלבנון אין כרגע איום ברור של טרור לישראל. אולם ההתבססות וההתעצמות של ארגוני הג'יהאד העולמי מבשרות רעות, לא רק בגלל הפוטנציאל המיידי לבצע פיגועים, אלא גם בגלל הקושי שעומד בפני ישראל בהרתעה ובסיכול. בניגוד לממשלות, ואפילו לארגונים מוסדרים כגון חיזבאללה וחמאס, לארגוני הג'יהאד העולמי אין נכסים ממשיים שהם בני פגיעה למטרות הרתעה או ענישה. גם החדירה המודיעינית לתוכם סבוכה בהרבה מאשר לצבאות סדירים, ואפילו לארגוני טרור ממוסדים.

האתגר הזה מחייב את המודיעין הישראלי לאמצעים אחרים ולחשיבה אחרת. אפשר להעריך שחלק מההתמודדות מתבצע בעולמות המקוונים, משום שלארגוני הג'יהאד העולמי נוכחות בולטת באינטרנט: חלק ניכר מההנחיות מועבר ברשת, וגם גיוס הכספים והפעילים. יש אתרים שיצרו קהילה ג'יהאדית וירטואלית, שמאפשרת קיום קשר ישיר בין פעילי כל הארגונים מכל העולם. בחלק מהאתרים מפיץ אל?קאעידה את רעיונותיו, באחרים מועברות הנחיות מבצעיות: איך מקימים חוליית טרור, איך מכינים מכוניות תופת ומטעני חבלה, ואפילו איך מקיימים מידור וביטחון שדה כדי להימנע מחדירה מודיעינית.

גדודי עבדאללה עזאם
ארגון מקומי המשויך לג'יהאד העולמי, ששיגר בעבר קטיושות לשטח ישראל. מנהיגו, מאג'ד אל?מאג'ד, מת לאחרונה בנסיבות מסתוריות.

פתח אל?איסלאם
ארגון קטן יותר, שפעיליו לבנונים ופלשתינים, בראשות אוסאמה אמין אל?שיהאבי. מטרת שני הארגונים הללו היא לנקום בחיזבאללה על פעילותו הצבאית בסוריה, ובו בזמן לייצא את הכאוס גם ללבנון. מסייעים להם בכך מאות אלפי הפליטים הסורים שנמלטו ללבנון, רובם סונים, שהם חממה לפעילות טרור.

פעילי הג'יהאד העולמי הגיעו לסיני כבר לפני עשור. הם ניצלו את חוסר המשילות של שלטון מובארק בחצי האי ואת התנועה הבלתי פוסקת של פעילי טרור ואמצעי לחימה לכיוון עזה, וחברו לגורמים פליליים כדי להקים תשתית טרור שמונה כיום כמה מאות פעילים.

הפיגועים הבולטים הראשונים שביצעו פעילי הג'יהאד העולמי בסיני היו בסוכות 2004 נגד יעדי תיירות שהיו חביבים על תיירים בטאבה ובדהב, וב?2005 בשארם א?שייח'. בעקבותיהם ביצעו כוחות הביטחון המצריים גל מעצרים גדול נגד פעילי טרור בסיני וכלאו עשרות מהם.

מהפכת תחריר הראשונה, לפני שלוש שנים, והשחרור הסיטוני של אסירים מבתי הכלא הוציאו לחופשי גם את פעילי הטרור, והתוצאה היתה מיידית: מאוגוסט 2011 עומדת מצרים מול גל פיגועים חסר תקדים.

אנסאר בית אל?מקדס (תומכי ירושלים)
הגדול בארגוני הטרור שפועלים בסיני. אחראי, עם ועדות ההתנגדות העממית בעזה, לפיגוע בכביש 12 באוגוסט 2011, שבו נהרגו שמונה ישראלים וחמישה מצרים. שנה אחר כך טבחו אנשיו ב?16 שוטרים מצרים בגבול עם ישראל, לאחר שחטפו שריונית מצרית בעת סעודת שבירת צום הרמדאן.
אנסאר בית אל?מקדס אחראי למרבית הפגיעות שבוצעו ב?2012 בצינור הגז ולכל אירועי ירי הקטיושות לאילת בשנה שעברה. מאז מהפכת תחריר השנייה והפלת שלטון האחים המוסלמים ביצע הארגון מאות פיגועים נגד כוחות הביטחון המצריים בסיני ובלב מצרים באמצעות מכוניות תופת, מטענים וירי.

א?כנף בית אל?מקדס
הארגון השני שפעיל בסיני. ראש הארגון, איברהים בריקאת, נהרג לפני כשנה וחצי כשרכב על אופנוע בסיני, וגם אחיו חוסיין, שירש אותו, נהרג כשעמד לשגר רקטות לעבר ישראל. הארגון הזה גם היה אחראי לרקטות ששוגרו ביום שני האחרון מסיני לאילת.

שני הארגונים האלה מונים כמה מאות פעילים, ולשניהם אידיאולוגיה דומה לזו של אל?קאעידה. הנחיותיו של זוואהירי - מצרי במקורו, שהמהפכה במצרים חשובה לו מאוד - נקלטות כאן בבירור ומבוצעות בדקדקנות. נושא דברו במצרים הוא לא אחר מאשר אחיו, מוחמד, אסיר לשעבר שנמלט מהכלא המצרי. לצידו פועל השייח' הסלפי אשוש.

הרעיון שמוביל כיום זוואהירי הוא קודם כל לרופף ולמוטט את המשטרים במדינות ערב, ואז להתפנות לפגוע בישראל. זה גם ההסבר למיעוט היחסי של פיגועים מסיני לעבר ישראל. ועדיין, במערכת הביטחון מסמנים שלושה מתווים בולטים לפיגועים שמעסיקים את פעילי הג'יהאד העולמי בסיני: פיגועים על גדר הגבול, פגיעה באילת וניסיון לפגוע במטוס שנוחת באילת.

בגלל שטף הפיגועים נגד כוחות הביטחון המצריים, שהגיעו לשיאם בטבח 25 השוטרים המצרים באוגוסט האחרון, נאלצה מצרים להעמיק את המבצע הצבאי נגד הארגונים בסיני. ישראל אישרה לצבא המצרי לתגבר את כוחותיו בסיני, והשלטון בקהיר החליט לנקוט אמצעים דרסטיים יותר במלחמתו בטרור. הצבא הורס בשיטתיות בתים של מי שהשתתפו בפעילות טרור, ומאיים לפגוע במי שישתף עימם פעולה. הפעילות הזאת אפקטיבית במיוחד בקרב השבטים הבדואיים, שמהם יוצאים רבים מפעילי הג'יהאד העולמי.

לצד "זרים", ערבים בעיקרם, שהגיעו לחצי האי כדי להילחם בישראל ובצבא מצרים, מרבית הפעילים הם מקומיים ("סינאווים", כפי שהם מכונים בישראל), חלקם חוזרים בתשובה ואחרים צעירים שמחפשים אקשן ומקורות מימון. התרופפות המבנה השבטי ואובדן הסמכות בקרב מנהיגי השבטים הקלו את מלאכת הגיוס של ארגוני הטרור, וכיום משקיעה מצרים מאמצים רבים כדי להפוך את התמונה: במהלך הסופה האחרונה שפקדה את האזור הסתובבו קצינים מצרים בין השבטים והציעו בגדים, שמיכות ומזון לתושבים; הגנרל סיסי עצמו הגיע לסיני ושוחח עם ראשי השבטים, ואף הינחה להעביר כסף ואמצעים לחצי האי, כדי לצמצם את הפיתוי מצד גורמי הג'יהאד העולמי.

אל?קאעידה לא אוהב, כמובן, את ההתקרבות של השלטון אל השבטים הבדואיים. ראש אחד השבטים באזור ג'ורא, שסייע לצבא המצרי, נשחט לאחרונה לאור יום עם בנו, והמסר לראשי השבטים האחרים היה ברור: מי שישתף פעולה עם השלטונות - יחוסל.

התעצמות הג'יהאד העולמי בעזה באה על רקע חולשתו היחסית של חמאס, ובעיקר לנוכח הריסון שכפה על עצמו מול ישראל. רבים מפעילי חמאס, וגם חלק מאנשי הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית, חשים שהארגונים הגדולים זנחו את דרך המאבק בישראל, ומחפשים לעצמם ספקי תעסוקה חדשים.

בתוך כך, בעידן שלפני האביב הערבי היתה הרצועה אבן שואבת לצעירים ערבים שחיפשו אקשן וחזית להילחם בישראל. מאות פעילים כאלה הגיעו לעזה, ומטבע הדברים, הם גם מחויבים פחות לאינטרס של חמאס ושל האחים המוסלמים.
על הרקע הזה התפתח עימות בין חמאס לגורמי הג'יהאד העולמי, שהגיע לשיאו ב?2009 בהשתלטות האלימה של שוטרי חמאס על מסגד ברפיח. 24 אזרחים נהרגו באירוע הזה, ובהם המטיף הקיצוני עבד אל?לטיף מוסא, שנחשב למנהיג אל?
קאעידה ברצועה.

בעקבות העימות ומעצר של רבים מפעילי הג'יהאד העולמי התמתנה פעילות הארגונים הקיצוניים ברצועה, אולם לאחרונה ניכרת עלייה ברורה במעורבותם בטרור - נגד ישראל, ובמקרים מסוימים גם נגד חמאס. על רקע שפע אמצעי הלחימה ברצועה והמימון הקבוע מהנהגות הג'יהאד העולמי בעיראק ובסוריה (שמגיע ברובו באמצעות בלדרים), מהווים הארגונים האלה מקור מתמיד לכאב ראש ופוטנציאל קבוע להבערת הגיזרה הדרומית.

ג'יש אל?איסלאם (צבא האיסלאם)
הארגון הבולט ביותר ברצועה, שהיה גורם מרכזי גם בחטיפת גלעד שליט ב?2006. מאז היו לארגון קשרים הדוקים עם חמאס, ומנהיגו, מונתאז דורמוש, היה מקורב ביותר לאחמד ג'עברי, רמטכ"ל חמאס, שחוסל בתחילת מבצע עמוד ענן.
על רקע קרבתו לחמאס נזהר צבא האיסלאם שלא לבצע פיגועים משמעותיים שיסבכו את המצב ברצועה, אולם במקביל, משקיע בהתקרבות לגורמי ג'יהאד עולמי כמקור השראה ומימון. הארגון אימן פעילי טרור ממצרים, מסעודיה וממדינות המגרב, שיצאו מהרצועה להשתתף בלחימה בסוריה.

מועצת השורא של המוג'הידין בקצוות ירושלים (המועצה)
הוקם בספטמבר 2011 מאיחוד של שלושה ארגונים קטנים ונחשב לארגון המסוכן ביותר הפועל כיום מהרצועה. את פיגוע ההקמה שלו עשה נגד כוחות צה"ל ביוני 2012, באירוע שבו נהרג עובד ישראלי סמוך לבאר מילכה. המפקד הראשון של הארגון, הישאם סעידני, חוסל במבצע של שב"כ וצה"ל; ירש אותו עבדאללה אשכר, שמחזיק באידיאולוגיה סלפית מגובשת וקיצונית. לצד מלחמתו בישראל הוא פעיל מאוד במלחמה הפנימית נגד חמאס, שנהג בו בנוקשות ואף הפך אותו למבוקש.
הארגון היה מעורב גם בשני אירועים שבהם שוגרו רקטות לאילת, באפריל ובאוגוסט אשתקד, וכן בסידרת פיגועים נוספים. הוא מפיק סרטים רבים על פעולות הטרור שלו על מנת לגייס כספים ופעילים.
אבו מוסעב, ועדות ההתנגדות העממית, ג'יש אל?אומה (צבא האומה)

אלה שלושה ארגונים קטנים יותר מ"המועצה" ופעילים פחות.

ועדות ההתנגדות העממית מונות כמה עשרות פעילים. הן התעצמו ב?2012, לאחר חיסולו של מנהיג הארגון זוהיר קייסי בידי ישראל, אירוע שבעקבותיו גם התהדק הקשר בין הארגון לבין אנסאר בית אל?מקדס שפועל בסיני. לוועדות רקע מבצעי עשיר, ניסיון רב בשיגור רקטות וטילי נ"ט ומעורבות בפיגועים רבים.

אבו מוסעב פועל בעיקר בצפון הרצועה.

ג'יש אל?אומה (צבא האומה), ארגון קטן בהנהגתו של איסמעיל חמייד.

בשנים האחרונות ניכרת פעילות של גורמי הג'יהאד העולמי גם בישראל. בחלק מהמקרים מדובר בצעירים ערבים ישראלים, שיצאו ממניעים אידיאולוגיים להילחם נגד הצבא הסורי. אבל היו גם תמרורי אזהרה בולטים יותר - כגון האימאם במסגד בנצרת, שהפיץ רעיונות המזוהים עם אל?קאעידה, ודרשותיו השפיעו על החוליה שרצחה את נהג המונית יפים וינשטיין בנובמבר 2009; או שני האחים הבדואים מחמוד וסאמח אבו קוידר מהנגב, ששאבו את האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית מאתרי אינטרנט והחלו לעסוק בהכנת מטענים שנועדו לפיגועים נגד ישראלים, עד שנעצרו לפני שנה.

הדאגה הגדולה ביותר נוגעת, מטבע הדברים, לרשות הפלשתינית. כמות האירועים והפעילים שזוהו עד כה כקשורים לג'יהאד העולמי היתה שולית, אולם החשש הוא מפני פלשתינים בוגרי הלחימה בעיראק ובסוריה, שינסו להגיע ליהודה ושומרון כדי לפעול משם נגד הרשות ונגד ישראל.

אפשר להניח ששותפה מרכזית למאמצים למגר את האיום היא ירדן, שחוששת גם היא מהתרחבות הפעילות של גורמי טרור קיצוניים בשטחה. לירדן גבולות ארוכים עם עיראק ועם סוריה, והמוני פליטים שיעים וסונים נמלטו אליה במהלך המלחמה בשתי המדינות.