פרסום דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי מפנה זרקור שנתי בולט כלפי מה שמוגדר כמוקד השחיתות השלטונית הגבוה והבולט במדינה. למה דווקא שם? חלק יצביעו על שיטת הבחירות האישיות וחוק הבחירה האישית המקנה כוח כמעט ללא הגבלה לראש העיר. חלק ימצאו בתלות ובקרבה הכמעט אינטימית בין מי שיושב על הקופה העירונית לבין מי שיכול להשפיע על בחירתו. אחרים ימצאו בקשר בין שומרי הסף - אנשי מבקר הפנים, הגזבר, היועץ המשפטי לעירייה - לבין הנבחרים, כקשר שגורם להתרופפות מעמדם של שומרי הסף שהופכים עם הזמן משומרי סף מוגדרים לשכפ"צ של ראשי ערים וקשורים בקשר טבורי בל ינותק.
כיצד יתכן שחברת יפה נוף המצויה בבעלות משותפת לעירית חיפה ולמשרד התחבורה חרגה והגיע לגירעון של מיליארד שקל פי שלשה מהתקציב המתוכנן לפרויקט פשוט של יצירת נתיב תחבורה ציבורי מצפון לחיפה ,מי הרשה לעצמו לחרוג ומדוע? ברור כי החורגים ידעו מבעוד מועד כי חריגתם לא תתגלה אלה בסיום העבודה ואז ימצא מי שיכסה הגרעון באופן ציני ואירוני זהו תמיד משלם המיסים ואין נפקא מינה אם זה מהכיס הלאומי או המקומי, ברור כי החורגים חשו בטחון להתנהגותם כי לא חשו כל איום למעמדם וכיסאם שכן הכלל שהכלבים נובחים והשיירה עוברת יעבוד גם הפעם ודוח המבקר ישוב להיות אות מתה על מדף הספרים העירוני.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד
להקים רשות לאומית
ביקורת המדינה חייבת, מעבר לחשיפה החשובה של מחדלים ופגיעה בטוהר המידות, גם להציע פתרונות מערכתיים. שחיתות שלטונית ממוקדת בכסף וכוח, וכסף נמצא בעיקר בוועדות הסטטוטוריות. מדוע לא תוקם רשות לאומית במשרד הפנים שתנהל במקצועיות ובאובייקטיביות מכרזים של השלטון המקומי? כך ינותק הקשר בין ביצוע המכרז לבין הרשות בדיוק כפי שמתקיים במשרדי הממשלה. אז יתגלה כי הרשות המקומית אחראית על תכנון ועל פיתוח העיר ואת הכסף ודרך הוצאתו תבצע רשות אחרת בלתי תלויה הכפופה לחוק ולכללי המנהל התקין.
זהו כמובן רק אחד הצעדים המתבקשים. על מבקר המדינה להפעיל את שוט האחריות האישית שכן ככל שהדוח עוסק רק בתיקון ליקויים, סיכויי השיפור הולכים ומתקצרים. גם היועץ המשפטי לממשלה הבין שאי חקירת ראשי עיר טרם בחירות מונעת מהאזרח מידע חשוב לגבי זהות ראש העיר ולכן גם מבקר המדינה חייב לשקול שיקולים רחבים ולהגמיש את פרסום הדוחות ערב קיומם של בחירות ברשות המקומית. זהו אמצעי הרתעתי נוסף וחשוב.
ומעל הכול, המדינה חייבת להבין כי בכל מקום שהיא לא יוזמת פעולה מערכתית כנגד שחיתות נוסח השלטון המקומי, נמשיך לערוף ראשים של מי שנתפסו בקלקלתם כי היו שאננים וזחוחים מדי. ההרתעה, לו תתקיים, תייצר סרגל התנהגויות שיוביל להפנמה האומרת שהעירייה אינה הכיס הפרטי של ראשה והציבור אינו כספומט הגחמות המגלומניות של איש, גם אם זכה בבחירות. הקמת רשות לאומית לביצוע המכרזים תייצר נתק וחומת מגן לאנשי הרשות שנאלצים לבלוע גלולות נגד בחילה באופן יומיומי ולבצע תרגילי אקרובטיקה יצירתית, הכול כדי לרצות מעשים פליליים שהפכו לשוד הקופה הציבורית לעיני כל. הידרדרות למצב של מיליארד שקלים גירעון זה כמו לעמוד מעל המקפצה ולצעוק בקול רם "אני בן האלים", חסין מביקורת ומצפצף על כולם בשריקה ארוכה. אולי ההתנהגות הזו תהיה קריאת ההשכמה של כולנו.
הכותב הוא יו"ר סיעת "מהפך" במועצת העיר חיפה והתמודד בבחירות האחרונות לראשות העירייה
לכל הטורים של יעקב בורובסקי בוואלה! דעות