לולא עסקה בהרג נורא של 130 אלף אזרחים; ולולא דמתה לרצח?עם?בתוך?עם במימדים מבהילים; ולולא חשפה אכזריות נוראה מטעם ממשלו של בשאר אסד - היתה הוועידה המתכנסת לדון בעתידו נראית כפארסה מדינית ייחודית. נציגי העולם דנים בהחלפת הממשלה ובעריכת בחירות, ומתווכחים בינם לבין עצמם אם הנאשם עצמו רשאי להשתתף בהן. בפועל אין מי ששם מבטחו במלל חסר הערך, שיחלץ את השכנה מצפון מן השבר הנורא.
הוועידה הזאת נולדה בחטא מדיני. בהתמקדותו המאוחרת של ברק אובאמה בשימוש הסיטוני שעשה אסד בנשק כימי נגד עמו. יש הישג ניכר, אין ספק. מחסן הנשק הכימי של אסד פורק, או כמעט חוסל, ומכל מקום התמעט באורח משמעותי. רק שבהיעדר מדיניות כוללת, ובלי הנחישות שחייבת ללוות אותה, מדובר בהישג רב ערך, אבל לא מספיק בהיותו נקודתי בלבד.
ההתמהמהות של המערב פוררה את האופוזיציה. המדינות הדמוקרטיות הניחו לאופוזיציה השפויה להישחק. עתה מובילי המרד הם מאל?קאעידה, והנהגתם החדשה מעוררת תהיות חוזרות ונשנות אם בתנאים אלה יש לאנושות עניין להפיל דווקא את אסד, שהיה ונותר עושה רצונם של האיראנים.
מה גם שאמריקה אינה מה שהיתה. הרי ברק אובאמה מנהל עתה רומן עם טהרן, והדעת נותנת כי אילו היה הדבר תלוי רק בבית הלבן נציגים איראנים היו משתתפים בוועידה זו. רק וטו של הסעודים ואיום של שרידי האופוזיציה הסורית כי לא ישתתפו בכנס כזה השאירו את נציגיו של חסן רוחאני בבית, או לחלופין שהם נסעו עימו לכנס בדאבוס לגייס את תעשיית ההיי?טק להשקיע מיליארדים בארצם.
הוועידה ב'נבה שנפתחה אתמול ודנה בעתיד סוריה היא סרח עודף של היעדר מדיניות בינלאומית למיגור ממשל אסד, ותשקיף של התמורות אשר עברו על הצדדים הלוחמים עקב הזמן שחלף. גם נכונות המערב ליזום את הפלת הרודנות של בית אסד פחתה. קיימת מין השלמה עם החיים במזרח התיכון לצד חבית אבק שריפה עם הסיכונים ההולכים וגוברים שיש בה לעתידה של לבנון ולרגיעתה של ישראל.
רק מימדי הטרגדיה האנושית ההולכת ונמשכת מונעים מלתאר את הוועידה כמהתלה עם שמחה לאיד.