פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצפצפים על החוק: צה"ל לא משלם דוחות חנייה

      מבקר המדינה קובע כי הרשויות לא גבו מיליוני שקלים מצה"ל ומשרד הביטחון בגין דוחות חנייה: "האינטרס הציבורי נפגע". טיפול הרשויות בהתפשטות מזיקים - "לוקה בחסר"

      מצפצפים על החוק: צה"ל לא משלם דוחות חנייה
      צילום: מור שאולי, עריכה: יותם בן-דוד
      רכבים חונים כאוות נפשם ביום ללא אכיפה בתל אביב, פברואר 2013 (דרור עינב)
      "הסדרי החנייה - מרכיב חשוב בקידום מסחר ופיתוח עסקים" (צילום: דרור עינב)

      דוח מבקר המדינה בנוגע לטיפול הרשויות המקומיות בהסדרי חנייה וגביית קנסות שמתפרסם היום (רביעי) קובע כי הרשויות לא מצליחות לגבות קנסות בגין דוחות חניה שניתנו לכלי רכב של צה"ל ומערכת הביטחון וכן קנסות שניתנו לתיירים שחנו בניגוד לחוק עם כלי רכב שכורים. היקף הקנסות שאינם נגבים - מיליוני שקלים. מנגד, בחלק מהרשויות הצטברו עודפי תשלום בגין קנסות בהיקף של מאות אלפי שקלים. עוד קובע המבקר כי מבדיקה שנערכה בערים בירושלים, בתל אביב-יפו, בחיפה, בנצרת, בעפולה, ברחובות וברמת גן - בין אוקטובר 2012 לפברואר 2013, עולה כי אין תכנון מרכזי בנושא סימון מקומות חנייה, כך שלעתים הסימון באותן ערים לא עומד בחוקי התעבורה.

      בעיית החנייה בישראל הולכת ומחריפה כתוצאה מגידול בכמות כלי הרכב בישראל ומחוסר יכולת למצוא פתרונות לביקוש הגובר במקומות החנייה במרכזים עירוניים. לדברי מבקר המדינה, "החנייה היא מרכיב קריטי בתחום ניהול התחבורה וקביעת המדיניות בנושא זה, במיוחד בערים גדולות, משפיעה על השימוש בקרקע, איכות האוויר, עומסי התנועה, הבטיחות והפיתוח הכלכלי וכן על טיב השירות שניתן לתושב ואיכות חייו". בדוח מציין המבקר כי "הסדרי החנייה הם מרכיב חשוב בקידום מסחר ופיתוח עסקים בייחוד במרכזי הערים, והם אמצעי יעיל המאפשר למשתמשים רבים להפיק תועלת מיחידת שטח אחת".

      אחת הבעיות המרכזיות שעולות בבדיקת המבקר היא חוסר היכולת לאתר את נהג הרכב לאחר אי תשלום הקנס. מבדיקת המבקר עולה כי הרשויות לא מצליחות לגבות קנסות מצה"ל וממשרד הביטחון בגין חנייה בניגוד לחוק של כלי רכב שברשות אותם גופים. הבעיה תקפה גם לגביית קנסות מתיירים הנוהגים בכלי רכב שכורים בערם שנבדקו. מהנתונים עולה כי החוב של משרד הביטחון לעיריית רמת גן עומד על כ-2.6 מיליון שקלים בגין דוחות חניה שלא שולמו מזמן רישומם עד 31 בדצמבר 2012; החוב לעיריית רחובות עומד על 265 אלף שקלים בגין 1,030 דוחות חניה שנרשמו בשנים 2010-2012 ולא שולמו; החוב לעיריית חדרה - כ-242 אלף שקלים בגין 1,075 דוחות חניה שלא שולמו עד 31 בדצמבר 2012; החוב לעיריית עפולה - כ-14 אלף שקלים בגין דוחות חנייה שנרשמו בשנים 2011-2012 ולא שולמו.

      על אף העובדה שחלק מהרשויות הגיעו להסדר תשלום חלקי עם משרד הביטחון, קובע המבקר כי "מצב שבו רשויות מקומיות אינן מקבלות תשלומים עבור דוחות החנייה שנרשמו לכלי רכב שבשימוש צה"ל ומשרד הביטחון אינו מתקבל על הדעת בלשון המעטה. כתוצאה מכך נפגעים הן האינטרס הציבורי והן עקרון השוויון שביסוד אכיפת החוק".

      רכבים חונים כאוות נפשם ביום ללא אכיפה בתל אביב, פברואר 2013 (דרור עינב)
      חלק מהעיריות גובות קנס גבוה מהשיעור המותר, ולא משיבות את הכספים (צילום: דרור עינב)

      החוב על קנסות בגין כלי רכב שנשכרו על ידי תיירים הסתכם ב-2011 ב-570 אלף שקלים, ובשנה העוקבת ב-1.3 מיליון שקלים בגין 7,800 דוחות. בגלל הקושי לדרוש את תשלום הקנסות חלק נכבד מהקנסות בוטל. "לדעת משרד המבקר, מצב שבו תיירים אינם נדרשים לשלם בגין עבירות חנייה שביצעו אינו תקין". עוד מציין המבקר כי "מחד גיסא, הרשויות המקומיות נושאות בכל העלויות של הוצאת דוח החנייה ומאידך גיסא חברות הליסינג וההשכרה שהשכירו את כלי הרכב לתיירים, והן למעשה בעלות הרכב שבו בוצעה העברה, אינן נדרשות לשאת כלל בעלויות התהליך, בעוד הן נהנות מהשכרת הרכב לתייר". לבסוף קורא המבקר לכלל הגורמים לסגור את הפירצה המאפשרת את אי תשלום הקנסות.

      "ליקויים בהכשרת פקחי חנייה"

      למרות אי גביית הקנסות, בחלק מהרשויות נרשמו תשלומים עודפים בשל גבייה שלא על פי התקנות – כלומר נרשמו קנסות הגבוהים משיעורי הקנסות באותו מועד. כמו כן, אירעו מקרים בהם הרשות לא השיבה כספים לנהגים שהדוח שנרשם להם בוטל. מבדיקת המבקר עולה כי בשנים 2011 ו-2012 התקבלו בעיריית רמת גן תשלומים עודפים בסך 91 אלף שקלים ו-26 אלף שקלים בהתאמה. בעיריית עפולה, בשנת 2012 התקבלו תשלומים עודפים בסך 12,500 שקלים. מהבדיקה עולה כי הרשויות המקומיות לא עדכנו את המשלמים בדבר התשלומים העודפים ולא נקטו כל פעולה להשבת הכספים הללו. המבקר קורא לאותן רשויות לעדכן את התושבים על עודפי התשלום ולהחזיר את הכספים שנגבו מעבר לנצרך.

      בנוסף התגלה כי ברשויות בהן נערכה הבדיקה לא הוכנסה תכנית אב להסדרת החנייה בתחומן המותאמת לכמות כלי הרכב שעלו על הכביש במהלך השנים. בחלק מהרשויות התגלה כי התכניות הקיימות ישנות ולא אקטואליות לשינויים שחלו במהלך השנים. גם בנושא חניית כלי רכב מסחריים כבדים בחלק מהרשויות הנושא לא מוסדר כראוי - דבר שהוביל גם לדיונים בבתי המשפט בעקבות תביעות בנושא. מביקורת המשרד עלה כי בחלק מהרשויות גם נושא התמרור והאפשרות לחנות בסופי שבוע בתחנות אוטובוס לא מוסדר כראוי. במהלך הבדיקה עלה כי בחיפה, ברמת גן, ברחובות ובעפולה לא הציבו שלטים המתירים חנייה בתחנות אוטובוס על פי פקודת התעבורה המתירה חנייה כזו ביום המנוחה.

      אחד הנושאים המרכזיים בדוח הוא נושא תשלום אגרות החנייה ברשויות. מבדיקת המבקר עולה כי 25 רשויות מגבילות את שעות החנייה כדי לעודד תחלופת כלי רכב. מהבדיקה עולה כי אמצעי התשלום האלקטרוניים לא מותאמים לשעות אלו והדבר גורם בלבול בקרב הנהגים.

      "ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים בהסדרת החנייה הציבורית בתחומי הרשויות המקומיות בכמה נושאים: הצבת תמרורים שלא כדין, היעדר הכשרה של פקחי חנייה, אי עדכון חוקי העזר, הענקת פטורים מתשלום אגרת חנייה שלא כדין, התקשרויות ללא מכרז עם חברות להפעלת מדחנים, הטלת קנסות שלא כדין וכשלים בגביית דוחות חנייה בגין רכבי צה"ל ותיירים", ציין המבקר בדוח. לדבריו, "ראוי שהרשויות המקומיות יכינו תכניות אב לחנייה שיקחו בחשבון את צורכי התושבים והמבקרים, יאפיינו את עומסי התנועה ומצוקת החנייה בתחומן, יזהו את ההיצע מול הביקוש ויבחנו חלופות בראייה כוללת בדבר השפעתן על התנועה ועל רווחת התושבים".

      ליקויים ברשויות במניעת התפשטות מזיקים

      על רקע פלישתם לישראל של שני סוגים של מזיקים תברואיים, התפשטותם ברחבי הארץ בעשור האחרון והצורך בהדברתם - כיוון שהם עלולים לגרום מוות במקרים מסוימים, בדק משרד מבקר המדינה כיצד המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות מטפלים במיגור הנגעים המטרידים. מהבדיקה שנערכה בין החודשים יוני 2012 עד פברואר 2013 עולה כי הפעולות שנוקטות הרשויות המקומיות למניעת התרבות והתפשטות מזיקים וכן הדברתם לוקות בחסר, בלשון המעטה. בין הממצאים הקשים: למחצית מהרשויות שנבדקו כלל אין תכניות הדברה שנתיות מסודרות לטיפול במזיקים או מדדים לביצוע בקרה לשימוש יעיל במשאבים המושקעים בטיפול במזיקים.

      כמו כן עולה כי מרבית הרשויות לא מנהלות פנקסי הדברה המתעדות את פעולות ההדברה ואת המיקום שבו הן בוצעו. זאת ועוד מעיר המבקר כי במרבית הרשויות אין הפרדה בין הגוף המדביר לבין הגוף המנטר, במטרה לבדוק את יעילות ההדברה שבוצעה - דבר שמעלה חשש לניגוד אינטרסים. לחלק מהרשויות אין כלל היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה וגם באופן האחזקה של חומרי ההדברה המוגדרים כחומרים מסוכנים נמצאו ליקויים בטיחותיים רבים.

      מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה גם על המשרד להגנת הסביבה שכגוף מאסדר אינו מפקח, עוקב ומנחה את הרשויות בצורה מספקת. מבקר המדינה מוסיף ותוקף את המשרד להגנת הסביבה על כך שהוא מעכב כבר עשר שנים הכנה של הצעת חוק חדשה להסדרת הטיפול במזיקים תברואיים במקום החוק הקיים אותו המשרד הגדיר "מיושן, לעתים אנכרוניסטי שאינו עונה על הצרכים".

      גן הילדים בבנימינה שהושבת ע"י הורים עקב קרבתו למטע רימונים שמרוסס תדיר בחומרי הדברה (שלומי גבאי)
      (צילום: שלומי גבאי)

      על מנת להבין את עוצמת החומרה והסכנה הנשקפת לבריאות הציבור, מונה מבקר המדינה את המזיקים התברואיים הקיימים היום בישראל. שניים מתוך חמשת מיני המזיקים שהוא מונה, פלשו לישראל בשנים 2002 ו-2005 ובמהלך מעט השנים שחלפו תפוצתם התרחבה מאזור מוגבל בלבד לכל רחבי הארץ. הראשון הוא יתוש הטיגריס האסיאני, שפלישתו לישראל התגלתה לראשונה בשנת 2002 בתוך צמיגים משומשים במושב גינתון ומאז הוא התפשט לכל רחבי הארץ.

      נמלת האש הקטנה היא המזיק התברואי השני שפלש לישראל. היא נמצאה לראשונה בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן בשנת 2005 ובדומה לטיגריס האסיאני, גם היא כבר התפשטה ליתר חלקי הארץ ועד ליולי 2012 הגיעה לכ-100 יישובים בישראל. זבובי החול מצטרפים אמנם לרשימת המזיקים התברואיים הוותיקים בישראל, אולם המחלה שמזיק זה מעביר - "שושנת יריחו", התפשטה גם היא בשני העשורים האחרונים מאזור יריחו שבבקעת הירדן לאזורים נוספים בארץ. זבובי החול מעבירים לאדם טפילים הגורמים למחלת הלישמניאזיס המכונה כאמור בישראל גם "שושנת יריחו". העקיצה מתפתחת לתפרחת בצורת שושנה ובהמשך עלולה לגרום לצלקות אדומות וקשות במספר אזורים בגוף.

      נמלים (ShutterStock , Matt Valentine)
      (צילום: ShutterStock)

      משרד מבקר המדינה בדק כאמור את התנהלותם של המשרד להגנת הסביבה ושל 11 רשויות מוניציפליות הכוללות את העיריות ירושלים, באר שבע, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, קריית מוצקין ורמלה, המועצות המקומיות חורה, מיתר ועומר ואת המועצה האזורית בני שמעון. המבקר אמנם לא מתייחס לסיבות שהובילו להתפשטות מזיקים כאלה ואחרים אבל ההתנהלות הבעייתית אותה חושף המבקר בכל הקשור להתרבות והתפשטות המזיקים והדברתם שופכת אור על התופעה.

      גם בביקורת אותה מפנה לעבר הרשויות המוניציפליות לא חוסך המבקר במילים קשות. מהדוח עולה כי לארבע מתוך 11 הרשויות המוניציפליות שנבדקו, אין כלל תכניות הדברה שנתיות מסודרות לטיפול במזיקים. למועצות הדרומיות מיתר וחורה העיר המבקר כי עליהן לקבוע בתכניות העבודה שלהן "מדדים שיאפשרו לבצע בקרה על יעילות המשאבים שהן משקיעות בטיפול במזיקים".

      עוד עולה מהדוח כי שש מתוך 11 הרשויות שנבדקו אינן מנהלות פנקסי הדברה שיתעדו את כל פעולות ההדברה ברשות כפי שנדרש בתקנות המדבירים. שתי רשויות נוספות אינן מנהלות את פנקסי ההדברה כדין. גם בהקשר זה תוקף המבקר את המשרד להגנת הסביבה. "נוכח ממצאי הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו, עליו (על המשרד להגנת הסביבה) לבצע בקשה יזומה על פנקסי ההדברה, על פי סמכויותיו שבדין, כדי לוודא כי המדבירים מקיימים את חובותיהם, וכי מתקיים פיקוח מקצועי על תקינות פעולות ההדברה ועל מקצועיותן של פעולות אלה".