הצלחה על יסוד אופטימיות, אמונה ויושרה

שוב, העיתון "ישראל היום" ממשיך להוביל ברמת החשיפה שלו בקרב הציבור הישראלי. תעודת כבוד לעיתון שהחל את דרכו אך לפני שנים ספורות והפך להיות העיתון המוביל והנקרא ביותר במדינת ישראל.

למיטב ידיעתי, בספרות המקצועית אין עוד דוגמה להישג כה מרשים בתחום כה שמרני כמו העיתונות הכתובה. בבתי ספר מובילים לתקשורת כבר עתה מנסים לפענח את סוד ההצלחה של "ישראל היום".

מתחרי העיתון ויריביו, שבתחילת דרכו לעגו וקראו לו חינמון וביביתון, הפסיקו לחייך. דוק של עצבות מכסה את פניהם משהבינו כי מדינת ישראל השתחררה סופית מהאפוטרופסות הפטרונית שלהם. העיתון "ידיעות אחרונות", שבמשך שנים המליך מלכים, קבע את סדר היום הציבורי ושלט בזרימת המידע, נסוג אחור.

רבבות, ואולי יותר, של עותקי העיתון כבר מחולקים חינם יום יום, שהרי לא נותרו רבים שמוכנים לשלם על מנות יומיות של ייאוש ושל דיכאון. רוח החירות סחפה את אזרחי מדינת ישראל, שהחלו לנשום אוויר פסגות צח לאחר שעבוד ארוך לרוחות של תבוסתנות, של קיפול דגלים ושל רפיון לאומי.

רובם המכריע של אזרחי מדינת ישראל אוהבים את המולדת שלהם, גם את חלקיה המצויים מעבר לקו הירוק של הירקון בואכה הנמל הישן של תל אביב. הנוער הישראלי יודע שאין קיום למדינה ללא צבא חזק ומוכן לשאת בנטל של שירות צבאי קשה ביחידות קרביות. סטודנטים וזוגות צעירים כבר יודעים שארצם היא מעצמה מדעית, טכנולוגית ותעשייתית ואינם מקבלים את הייעוץ של גיבורי התרבות המככבים ב"ידיעות אחרונות" ומטיפים לצעירים לחפש את גורלם בברלין, באוסטרליה ובקליפורניה. אנשי המעשה במדינת ישראל יודעים שעל כל מאה אנשי עסקים מבוהלים לכאורה מחרם כלכלי בכותרת של העיתון "ידיעות אחרונות" יש אלפי אנשי עסקים שלא מתרגשים מניסיונות של צביעות אירופית לקפל את מדינת ישראל ולוותר על ביטחונה.

הצלחתו של העיתון "ישראל היום" יסודה ברוח של אופטימיות, אמונה ויושרה. אופטימיות מתוך הזיכרון ההיסטורי של היכן היתה המדינה רק לפני 65 שנה, אמונה בכישרון המדהים שהתרכז במדינת ישראל ויצר יש מאין, ויושרה באשר לדיווח עיתונאי אמין ללא משוא פנים. יש תקשורת הורסת ויש תקשורת בונה, אשרי הציבור שיודע לבחור את שנכון וראוי.