וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בחירת נשיא: די להליך החשאי

יעקב אחימאיר

19.1.2014 / 8:21

רחש בחש במסדרונות הכנסת. רחש בחש גם, ובעיקר, מתוצרתם של הכתבים הפוליטיים, שכידוע לא שובתים ולו לרגע אחד ממלאכת הפרשנות והניחושים. בעוד חודשים אחדים יסיים שמעון פרס את פרק הנשיאות בחייו הציבוריים והפוליטיים עתירי הפעילות. וכך, במוקד ההסתודדויות והלחישות, השאלה "מי יהיה נשיא המדינה הבא שלנו?", מוזכרים שמות של מועמדים, וחלקם, לפחות לטעמי, מעוררים גיחוך. מאז קום המדינה נבחר הנשיא בהצבעה חשאית של חברי הכנסת ועל כן, בימים אלה, חודשים לפני מועד ההצבעה, כבר מתנהלת לה פעילות נמרצת, חשאית, שקטה, בחדרי חדרים. זוהי פעילות שבה מנסים המועמדים, לפחות בעיני עצמם, לקבל הבטחה לתמיכה מחברי הכנסת מאחורי הפרגוד. אבל כל הפעילות המקדימה את ההצבעה החשאית בכנסת, זו שתכריע מי ידור במשכן הנשיא בשבע השנים הבאות, מנותקת כליל מרצון העם. האומנם, לפיכך, זהו "הנשיא של כולנו"? מעשה ההצבעה החשאית לבחירת נשיא המדינה מופקע מאיתנו, האזרחים. אנו יכולים להשתתף בהכרעה בשאלה איזו מפלגה, ואיזה מנהיג יהיה ראש הממשלה הבא. אבל אין לנו, האזרחים, כל קמצוץ של השפעה, ולו באופן מזערי, בנוגע לנשיא הבא.

הצבעה חשאית כרוכה בפוליטיקה מכוערת

כי ההצבעה החשאית בכנסת על בחירת נשיא המדינה היא צעד המגלם בתוכו את כל המכוער בפוליטיקה, למשל הפרת הבטחות. יכול חבר כנסת להבטיח למועמד לנשיאות בשיחה אישית את תמיכתו, אבל לך תדע אם אכן, מאחורי הפרגוד, יטיל את הפתק הנושא את שמו של אותו מועמד. במילים אחרות: בהצבעה החשאית לנשיא המדינה, לבחירת האזרח מספר 1, יש הרבה הבטחות שווא, העלולות להיות מופרות כאשר עומד הח"כ להטיל את פתק ההצבעה.

נאמר בפשטות: זהו גם מעשה שיש בו רמאויות, כפשוטן. האם יאה הדבר כי דווקא בחירת בעל תפקיד כה מכובד תהיה כרוכה בפוליטיקה מכוערת ובהפרת הבטחות? לפיכך אני מציע כי אנו, בעלי זכות הבחירה לכנסת, אנו ורק אנו, נקבע בהצבעתנו מי יהיה נשיא המדינה. על ידי כך נסרס את בחירת הנשיא מכל שמץ של עסקאות הנרקמות בחדרי חדרים, נסתרות מן העין, אך בעיקר נעדרות יושר ויושרה, למרבה הצער.

אם נשיא המדינה הוא כמו שנהוג לומר "הנשיא של כל העם", מדוע שלא יהיה זה העם שיכריע בהצבעתו מי ייבחר למשרה הנעלה? למעשה, כבר קיים בדל של מגמה חוקתית להפקיד בידי האזרחים, ולאו דווקא בידי נבחריהם מהכנסת, הכרעות קשות: למשל, ראש הממשלה הבטיח כי אם יושג הסדר מדיני, יובא תוכנו להכרעה במשאל עם. אמנם אין חשיבות ההכרעה בדבר זהותו של הנשיא דומה בערכה לתנאיו של הסדר מדיני, אבל אולי רצוי כי קברניטינו, באמצעות שינוי דרך בחירת הנשיא, יעשו צעד שיש בו משום שמץ של הקהיית תחושת האדישות האזרחית כלפי הפוליטיקה, המתבטאת גם בשיעורי הצבעה נמוכים לכנסת ולרשויות המקומיות. יהא זה צעד גדול לשיפוץ פניה של הפוליטיקה (הקטנה).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully