פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אסור שיעלון יהפוך לאישיות לא רצויה

      במונחים ביטחוניים, משה (בוגי) יעלון דיבר מתוך החדר האטום. בטוח בעצמו, בסביבה מוגנת, הרשה לעצמו להתיר את הרסן הלשוני והתבטא בעגה - ביותר משיחה אחת - שג'ון קרי "כפייתי ומשיחי". מי שמכירו יודע כי אילו חשש לשבריר של שנייה כי הדברים יראו אור בדפוס כשהם מצוטטים מפיו, היה מנסחם בזהירות. עד שאירעה תקלה, ואתמול פירסם שמעון שיפר ב"ידיעות אחרונות" ציטוט מפיו שכלל את צירוף המילים "אובססיבי ומשיחי".

      התבטאות כזאת היא מעידה רצינית. "בוגי" המתין שהסערה תחלוף ולא הכחיש, אבל ניסה להסביר. ארה"ב רתחה. במקומו הייתי בולע אוויר ומטלפן אל קרי ומתנצל מכאן ועד להודעה חדשה, תוך כדי הסבר כי המחלוקת ביניהם עניינית ולא ברמת הסלנג. בלי זה הוא ייהפך לאישיות בלתי רצויה בסטייט דיפרטמנט ולא יהיה לו שיפוי ביחסיו החיוביים עם הפנטגון. הוא החל בכך אמש סמוך לחצות בהודעת התנצלות קצרה לקרי.

      הממשלה נחלצה בקושי ממצב שבו שר החוץ אביגדור ליברמן הגיע לשפל כזה ביחסיו עם האמריקנים בטרם נפתח רומן מדיני ביניהם. כאשר מדובר בשר ביטחון, השפל יהיה יותר נמוך והגאות תידחה עוד ועוד. אולי הוא יצבור תמיכה בקהל המתנחלים, אבל כמי שבתוקף תפקידו צריך להיות לפה לקונצנזוס הלאומי, הוא גם יאבד שיעור מסוים של תומכים בצמתים מכריעים בחברה הישראלית.

      אין ספק כי ישראלים רבים, ללא הבדל מפלגה והשקפת עולם, משוכנעים כי יעלון צודק בהתריעו כי אין שותף פלסטיני לעשיית שלום. במקביל לתקר שאירע ל"בוגי", התפרסמה שלשום עמדתו של אבו מאזן, השולל הכרה בישראל כבמדינה יהודית, תובע להפוך את מזרח ירושלים לבירת פלשתין ועומד על הזכות להחדיר את צאצאי הפליטים מ?48' לתחומי הקו הירוק.

      קרי טס לסעודיה לשכנע את בית המלוכה לדבר על ליבו של אבו מאזן להסכים שישראל מדינה יהודית (כך גם בהחלטת האו"ם מנובמבר 47'). הוא לא נענה. במצב דברים זה לא מובנת התעקשותם של פוליטיקאים מהקואליציה לגרום לישראל להיראות כסרבנית שלום.

      זה מה שעושה בחודשיים האחרונים מירי רגב בהצעות החוק שלה לצמצום מרחב המשא ומתן של בנימין נתניהו; וזה מה שעושה אורי אריאל המצית את המדורה האנטי?ישראלית בעולם במכרזי בנייה, שדבר לא ייצא מהם מלבד קשיים מדיניים; ועתה חבר אליהם יעלון שלא בטובתו. הברירה מובנת מאליה. אם יעלה בידה של ציפי לבני להביא טיוטת הסכם שלום עם אבו מאזן שתהיה מקובלת על נתניהו - כדאי להביא את ההכרעה ההיסטורית למשאל עם; ואם לאו, מפני שאבו מאזן שוב יימלט מהשלום כפי שנהג באהוד ברק ובאהוד אולמרט - כי אז כל המעשים והדיבורים של הימין בישראל משחירים בעולם את פניה שלא לצורך, והנזק רב.

      ליעלון אין צעד טוב מאשר להתרחק מהמקום שבו נורה אתמול בכותרת ענק בעיתון.