מרוב פרטים ישכחו את המדינה

לאחרונה השתתפתי ברב?שיח שעסק בשאלה אם יש להתיר נישואים אזרחיים לבני זוג יהודים אזרחי ישראל, תוך כדי שבירת המעוז האחרון של הסטטוס קוו הוותיק בענייני דת ומדינה. הרב?שיח התקיים במסגרת השתלמות של עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה.

נוכח הטיעונים בעד קיום נישואים אזרחיים, למדתי שיש קשר הדוק בין הארגונים המעודדים את התארגנות המסתננים, המקדמים את זכויות הפלסטינים והדוחפים לשבירת המרקם העדין שבין דת ומדינה. רמת ההתארגנות מעלה את הסברה שגם המימון לכל אותה פעילות מגיע מאותם מקורות בארץ ובעיקר מחו"ל.

בישראל מתנהל מאבק אדירים על דמותה ועל מהותה של המדינה - מאבק בסוגיית הליבה של משמעות שיבת ציון בעת החדשה. הוויכוח מתקיים בין רוב דומם, הסבור שישראל היא מדינה יהודית, על כל המשמעויות הנורמטיביות שיש לכך, לבין קבוצת מיעוט השולטת באקדמיה, בתקשורת ובתרבות, המטיפה למדינת כל אזרחיה, וליתר דיוק - כל לאומיה.

ב?1962 אמר שופט ביהמ"ש העליון אלפרד ויתקון בפסק דין כי אזרחי ישראל אינם מעוניינים בערכים יהודיים או במשפט העברי, וכי הם רואים עצמם חלק מהתרבות המערבית האוניברסלית. הציבור המתקדם והנאור בישראל יודע לזהות אם הערכים האוניברסליים ושופטי ביהמ"ש העליון, בפסיקתם בסוגיות ערכיות, הם השלוחים של אותו ציבור. כעבור כ?20 שנה הפך נשיא ביהמ"ש העליון אהרן ברק את העליון למעוז הציבור המתקדם והנאור. הונף מעליו דגל זכויות הפרט, ומדינה שלמה החלה לשנות את פניה. בפסקי דין מכריעים נדחקה יהודיות המדינה הצידה והפכה לפילגשה של הדמוקרטיה, אף על פי שבחוקי היסוד נקבע שישראל היא מדינה שערכיה יהודיים ודמוקרטיים - כלומר, בני זוג חוקיים.

העיסוק האינסופי של ביהמ"ש העליון, הקהילה המשפטית ודובריה הנאמנים בתקשורת בקידום זכויות הפרט היה על חשבון חובות האזרחים כלפי המדינה. רבים שואלים את עצמם מה המדינה אמורה לספק להם ולא מה הם אמורים לעשות לטובת החברה הישראלית. העיסוק בזכויות ובמה ש"מגיע לי" הוליד את הטייקוניזציה, את ירידת המוטיבציה לשרת ביחידות קרביות ואת ההתנחלויות החדשות בברלין ומפגעים נוספים.

הדאגה למסתננים, לפלסטינים ולנישואים אזרחיים היא ביטוי לעיוות ערכי ולסילוף דמותה וערכיה של החברה הישראלית. מפתה מאוד להיות איש העולם הגדול האוחז בערכים אוניברסליים, נעים לקבל קריאות עידוד מאינטלקטואלים באירופה וממפקדי מדינה בארה"ב, אבל יש אי מוסריות בעליל כאשר מסכנים את חפירות חיינו בארץ הזאת.

מדינת ישראל, חלום של דורות, קמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי. לא שבנו למולדת אחרי 2,000 שנה כדי להיות מדינת כל אזרחיה. יש בעולם 200 מדינות כל אזרחיהן, ישראל היא מדינתו היחידה של העם היהודי.

בימים אלה, כשג'ון קרי מתחיל לעסוק בסוגיות הליבה בינינו לבין הפלסטינים, ראוי לעסוק בסוגיות הליבה שלנו כיהודים במולדת. אין לי ספק שאם נברר את מהותנו, יקל עלינו להתמודד עם משמעות חיינו בארץ הזאת גם מול אומות העולם ושכנינו.