נושאי ליבה? הקרב הוא על הרכב הממשלה

אין סודות במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים, הכול מונח על השולחן בכיכר השוק. כולם יודעים במה מדובר. יש את אותם מאבקים רגילים על טריטוריה (בעיקר), זהות, כבוד ומפגני כוחניות (לצרכים פנימיים) וכסף (כמובן). המאבקים האלה הם לא רק בינינו לבין הפלסטינים אלא גם בתוכנו. זהו שדה הקרב המשמעותי ביותר כי יש רק צד אחד שיש לו כוח הן לוותר והן להתעקש וזה אנחנו. הישראלים.

יש כמובן מסך ערפל של מניפולציות הפחדות וספינים ויש גם ערוצים חשאיים אמתיים, בעיקר בין נתניהו למתנחלים כדי לנסות ולארגן הבנה עד כמה יוכל "להתפשר", ובין קרי לאירופאים עד כמה ומתי יוכלו לייצב חזית אחידה של לחץ על הצדדים.

בכל נקודת זמן צפות נקודות מחלוקת עונתיות. כיום, למשל, הן סוגיית גבולות 67', בקעת הירדן והכרה בזהות המדינה היהודית. מחר זו תהיה הריבונות על ירושלים ומחרתיים זכות השיבה. כל אלה הן מלחמות מאסף. בסופו של דבר תקום מדינה פלסטינית וכל השאר ייראה אז טפל וחסר משמעות. כולל קורבנות השווא שיפלו בדרך. בימים האלה מנסה שר החוץ האמריקני ג'ון קרי להרוג טורקי אחר טורקי ולא מתכוון לנוח. הוא עשה סיבוב ירדני-סעודי כדי לארגן נוסחאות ומימון שיקשו על נתניהו ואבו מאזן להתחמק.

בעניין הבקעה, מדובר בדרישה לנוכחות ישראלית והוויכוח הוא היקף הנוכחות ותקפה. זה פתיר. החשש הישראלי הוא ממדינה פלסטינית מעיראק עד נתניה והגבעה הצרפתית. זהו חשש אמתי אבל צריך לחיות אתו משום שאין דרך להתמודד אתו מלבד הסכם עכשיו. הוויכוח על גבולות 67' ייפתר ברגע בו יניח נתניהו מפה על השולחן (עד עכשיו זה לא קרה).

בעניין הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית כתנאי לכל משא ומתן: הגיע הזמן להפסיק עם השטות הזו, או לפתור אותה באמצעות פעלול לשוני כמו "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והמיעוט הערבי השוכן בו", אגב, זה גם נכון.

הבעיה העיקרית היתה ונשארה הסרת התנחלויות. רוצים לשחק בספקולציות? בשבוע שעבר, למשל, אמר נתניהו שאף יישוב יהודי לא יוסר. זה פחות או יותר סוגר את המשא ומתן או לפחות מאפשר לנתניהו לחזור באותו יום הביתה בשלום. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט אמר שנגמרו המשחקים: הוא לא יישב בממשלה שתחזור לקווי 67' (קשה לראות אמנם, אבל השלשלאות על רגליו מחוברות לכיסאו). ציפי לבני אמרה שהיא אופטימית ושידרה משהו בין תסכול לקוצר רוח ולפיד הצהיר כי "רצינו לתת הזדמנות הוגנת לתהליך למצות את עצמו, אבל עכשיו הגיע הזמן להעלות הילוך", ו"לא אתן לאיש למוסס את התהליך המדיני". ונסיים בבדיחה התורנית של ליברמן שאמר שהגבול יעבור בכביש 6 וחלקים מהמשולש הקטן והגדול יעברו למדינה הפלסטינית.

החשוב ביותר הוא מה אומרים האמריקנים ולא בתגובה להתבטאות של שר הביטחון יעלון אלא ברמת העבודה הפוליטית. הם סופרים גלגלות סביב שולחן הממשלה ואלו של הבית היהודי מפריעות להם. הבית היהודי הוא ראש החץ של כל אותן זרועות תמנון המיועדות לשמור על טוהר הגזע ושלמות האדמה לקראת הקמת מדינת הלכה. החל בעמותות עמומות מימון וכלה בכנופיות תג מחיר. אין צורך להתרגש מהצהרות ההסתייגות מפעולות תג מחיר. אלה נועדו לצייר את חבורת הבית היהודי כ"מתונים" כביכול, אבל מדובר באותה אידיאולוגיה ובאותה פרקטיקה מדינית, כך שהקרב כיום הוא לא על המסגרת של המשא ומתן אלא על המסגרת של הממשלה.

הכותב הוא סופר ועיתונאי

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.i